בנק דיגיטלי? זה עוד מאותו הדבר

ההודעה על הקמת בנק דיגיטלי חדש הפיחה תקווה לבשורה צרכנית בישראל. אבל כמו כל בנק פרטי, גם הבנק החדש יפעל כדי להשיא רווחים לבעליו. יש פתרון אחר

ימית נפתלי
ימית נפתלי
הפגנה נגד הבנקים בתל אביב, 2011
הפגנה נגד הבנקים בתל אביב, 2011קרדיט: מוטי מילרוד
ימית נפתלי
ימית נפתלי

בשבוע שעבר קיבלנו בשורה על בנק חדש שיקום בישראל - הבנק הדיגיטלי של מריוס נכט ואמנון שעשוע. זהו בנק עסקי לכל דבר, וככזה, מטרתו להשיא רווח לבעליו. עם זאת, הציפייה היא כי כניסה של בנק נוסף למגרש עשויה לבשר על הורדת מחירים כתוצאה מעידוד התחרות.

התקווה שהתעוררה היא שבנק זה יגביר את התחרותית ויביא להורדת מחירים, שכן כעת יש אופציה נוספת ללקוחות, והם יכולים לבחור לעזוב את הבנק הישן ולעבור לבנק הדיגיטלי החדש. בנוסף, דיגיטציה של השירותים הבנקאיים מאפשרת הוזלת עלויות והנגשת השירותים לקהל גדול יותר. אך עדיין, כנראה שאוכלוסיות מוחלשות המודרות מהמערכת הבנקאית - כמו האוכלוסייה המבוגרת, שגם מאותגרת בשימוש באמצעים דיגיטליים - לא יתקבלו בקלות גם בבנק זה.

חדוה בר, אמיר ירון, מריוס נכט ואמנון שעשוע
מימין: מריוס נכט ואמנון שעשוע מקבלים את הרישיון לבנק הדיגיטלי הראשוןצילום: צילום: דוברות בנק ישראל

אין זה סוד שמערכת הבנקאות הישראלית ריכוזית מאוד, כששני בנקים מחזיקים בכ-60% מהנכסים בענף. כתוצאה מכך, רובנו משלמים יותר על שירותים בנקאיים: עמלות  גבוהות, ריבית נמוכה על פיקדונות וריבית גבוהה על האשראי. ועדת טרכטנברג, שהוקמה ב-2011 לאחר המחאה החברתית, ציינה כי הבנקים גובים ממשקי הבית מחיר גבוה מהמחיר התחרותי, והמליצה להקים ועדה מיוחדת שתציע פתרונות לפישוט המוצר הבנקאי ולהעצמת כוחו של הלקוח. אחד הפתרונות שהציעה הועדה הוא הקמת אגודות אשראי.

בשורה התחתונה, כשמדובר בבנק פרטי, שמטרתו להשיא רווחים לבעליו - השיטה נשארת אותה השיטה. לכן, בשורה בנקאית אמיתית, כזאת שמעידה על שינוי השיטה, תהיה הקמת של בנק חברתי או אגודת אשראי, ארגון כזה יכול לשנות את תנאי המשחק לטובת הצרכנים.

אופק חדש-ישן

ב-2012, אחרי המחאה החברתית, הוקמה יוזמת אופק, שנועדה להקים בנק קואופרטיבי בישראל - כזה שהלקוחות שלו הם גם הבעלים שלו. ואולם ב-2015, לאחר כמה שנים של דיונים, בנק ישראל הציב דרישה רגולטורית להון עצמי מינימלי של 75 מיליון שקל - דרישה שעיכבה את הקמת הבנק. בעקבות זאת, אופק הוביל ב-2016 תהליך חקיקה שמאפשר להקים בישראל אגודות אשראי: גופים המורשים לספק שירותים פיננסיים בדומה למערכת הבנקאית - אך תחת הפיקוח של רשות שוק ההון.

אגודת אשראי נמצאת גם היא בבעלות הלקוחות, ובדומה לבנק, מספקת שירותי בנקאות: ניהול חשבונות עו"ש, ניהול פקדונות ומתן הלוואות. אגודת אשראי מציעה חלופה אמיתית לבנקים הוותיקים - כזאת שפועלת למען האינטרסים של הלקוחות, שהם גם הבעלים.

אספה כללית של חברי אופקצילום: מוטי מילרוד

אגודות אשראי עשויות להוות בשורה חיובית במיוחד לאוכלוסיות המוחלשות בחברה, כאלה שנדרשות לשלם ריבית גבוהה מאוד על אשראי מהבנק. נכון, ניתן להניח שמסורבי אשראי לא יקבלו הלוואות גם מאגודת אשראי, אבל לפחות משפחות שאינן אמידות לא יידרשו לשלם ריביות מוגזמות, כפי שגובים מהן בבנק.

בשנתיים האחרונות אופק נמצאת בתהליך רישוי מתמשך לקבלת רישיון לספק שירותים כאגודת אשראי. תהליך זה מתעכב כבר תקופה ארוכה, בשל שינויים תכופים ברשות שוק ההון ובשל שינויים בנהלי הרישוי הנדרשים. על אף העיכובים הרגולטוריים, באופק רשומים כיום כ-6,000 חברים, שהפקידו ביוזמה כבר יותר מ-100 מיליון שקל.

כשהלקוחות יהיו בעלי הארגון שמנהל את כספם בהתאם לאינטרסים שלהם - אז יתרחש שינוי אמיתי. הקמת אגודות אשראי הן שיאפשרו זאת.

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ