כלכלה אחת לעשירים וכלכלה לכל השאר: להיערך ליום שבו המשרות ייעלמו

עם היעלמותן של משרות שונות בשוק העבודה, כתוצאה מדיגיטציה ואוטומציה, צפוי גידול משמעותי באי השוויון בחברה. כלי משמעותי שיסייע להתמודד עם השינויים הוא הנגשת הכשרה מקצועית לעובדים ולא רק למובטלים

ימית נפתלי
ימית נפתלי
אילוסטרציה: מובטל בארצות הברית מחפש עבודה
אילוסטרציה: מובטל מחפש עבודהצילום: דרימסטיים
ימית נפתלי
ימית נפתלי

בשיח המקומי, הדיונים על עולם התעסוקה המתקדם, השינויים הצפויים בו והשפעתם על שוק התעסוקה, מתמקדים בעיקר בסכנת היעלמותן של משרות והיווצרותן של משרות חדשות הדורשות כישורים ומיומנויות מתקדמים. זאת, כשככל הנראה, אחד האתגרים העיקריים שעמם נתמודד הוא הפער באי השוויון מהכנסות שיגדל בעקבות שינויים אלו.

התחזיות לעולם התעסוקה המתקדם וביניהן תחזיות של הבנק העולמי, האגודה האמריקאית לכלכלה וגופים נוספים, מתייחסות לקיטוב בשוק העבודה הצפוי לגדול עם השינויים בשוק בעבודה העתידי. קיטוב זה בא לידי ביטוי בגידול בפער בין המשרות ה"גבוהות", התחזית לכך כי ייווצרו יותר משרות הדורשות כישורים גבוהים ובהתאם מתגמלות בשכר גבוה. במקביל, ישנן תחזית לכך שייווצרו יותר משרות נמוכות, הדורשות כישורים ומיומנויות נמוכים עם שכר נמוך. זאת, כשהמשרות שבאמצע, הבינוניות, מצטמצמות ונעלמות. התוצאה של שינויים אלו היא גידול באי השוויון מהכנסות.

כבר כיום אנו ערים לשתי כלכלות בחברה הישראלית: כלכלת ההיי-טק, שבה רוב התפקידים המוצעים דורשים כישורים טכנולוגיים גבוהים והשכר הממוצע בה למשרת שכיר, לפי נתוני הלמ"ס ל-2017, הוא כ-21,500 שקל; ויש את הכלכלה של כל השאר, עם שכר ממוצע העומד על כמחצית מזה של שכיר בהיי-טק. במידה שהתחזיות לשוק העבודה יתממשו, אנחנו נראה את הפערים האלו מתרחבים.

התחזיות המקצועיות העוסקות בשינויים בעולם התעסוקה כתוצאה מהשפעת הטכנולוגיה עוסקות בשלוש מגמות עיקריות: היעלמות מקצועות כתוצאה מאוטומציה ודיגיטציה, שינויים בהרכב המקצועות כך שידרשו כישורים טכנולוגיים גבוהים יותר למשרות שבעבר לא דרשו זאת, והאחרונה, קיטוב בשוק העבודה.

לפי תחזיות אלו, המקצועות שעתידים להיעלם אלה הם מקצועות שכוללים משימות רוטיניות ואינם דורשים השכלה או מיומנויות גבוהות. המקצועות שנמצאים בסיכון נמוך להיעלם כוללים משימות מורכבות ודורשים עובדים מיומנים בעלי השכלה גבוהה. כלומר, קיטוב זה בשוק העבודה יתבטא בעובדים מקצועיים ומנהלים בכירים מיומנים בעלי שכר גבוה, למול עובדי שירותים לא מיומנים שמרוויחים שכר נמוך. תחזיות אלו מחדדות את האתגר המשמעותי שמציב שוק התעסוקה המתקדם והוא איכות וסוג המשרות לעומת היעלמותן של משרות. 

על מנת להתכונן לשינויים אלו, מעסיקים נדרשים להתאים עצמם לשינויים הטכנולוגיים וביניהם אוטומציה, שילוב של רובוטים ובינה מלאכותית בתהליכי עבודה, ועובדים צריכים להמשיך ללמוד לאורך החיים (Life Long Learning) ולפתח כישורים ומיומנויות מתקדמים שיענו על דרישות המשרות המשתנות והחדשות שייווצרו בשוק העבודה.

מידת ההצלחה של תהליכים אלו תלויה במעורבות הגורמים הרלבנטיים במשרדי הממשלה השונים, והיכולת שלהם לעודד את שני הצדדים להתקדם בקצב השינויים העתידיים בשוק העבודה. כלומר, לתת מענה לשינויים אלו ולפתח כלים שיתאימו ויסייעו למעסיקים ולעובדים להתמודד עם השינויים והסיכונים הכרוכים בהם. זאת, כשכלי משמעותי הוא הנגשת הכשרה מקצועית לעובדים ולא רק למובטלים, וסיוע למעסיקים במימון הכשרות מתקדמות של עובדים.

בסופו של יום, מדובר בתחזיות המתבססות על הנחות שונות לגבי השינויים הצפויים בשוק העבודה העתידי, ובתחזיות כמו בתחזיות אין ודאות להתממשותן. אך דווקא לאור אי הוודאות הזאת, חשוב כי כל הגורמים הרלבנטיים ישתפו פעולה בהיערכות לשינויים הצפויים, כשהדגש צריך להיות מושם על דרכים בהם אנו מאפשרים לפירות השינוי להגיע לכולם ולא משאירים קבוצות אוכלוסייה שלמות מאחור.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ