6.2 מיליון שקל לא יפצו על רמת לימודים נמוכה ותכנים לא מעודכנים

משרד העבודה השקיע מיליונים בקמפיין שנועד לשווק את ההכשרות הטכנולוגיות שלו. אך בפועל, מעטים מאוד מבוגרי המכון מצליחים להשתלב במשרות בהיי-טק, משום שהמכון לא מצליח להיות רלוונטי

ימית נפתלי
ימית נפתלי
מתוך הסרטון שצולם בפרו. משרד העבודה והרווחה ישקיע לא פחות מ-5 מיליון שקל ברכישת זמן שידור עבור הפרסומת
מתוך הסרטון שצולם בפרו. משרד העבודה והרווחה ישקיע לא פחות מ-5 מיליון שקל ברכישת זמן שידור עבור הפרסומתצילום: יוטיוב משרד העבודה והרווחה
ימית נפתלי
ימית נפתלי

קמפיין המכללות הטכנולוגיות שצולם בפרו אמור לעלות למשלם המסים יותר מ-6 מיליון שקל, סכום שמחציתו כבר אושרה. במקום שמשרד העבודה ישקיע בשיווק ופרסום של לימודי הנדסאי, עדיף לו לשפר את איכות הלימודים, להבטיח תעסוקה איכותית לתלמידיו בתום הלימודים ורלוונטיות למשרות מבוקשות, גם למשרות בהיי-טק.

למה"ט - המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה והרווחה - פוטנציאל ככלי לקידום מוביליות חברתית בישראל. במחקר של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שפורסם במהלך 2018 והתמקד בבחינת הכנסתם של הנדסאים בוגרי מוסדות בפיקוח מה"ט, נמצא כי הכנסתם החציונית של בעלי דיפלומה ממה"ט גבוהה מזו של אלו שאין בידם תעודה השכלה על תיכונית.  

מה"ט הוא גוף להכשרה מקצועית טכנולוגית, המכשיר הנדסאים וטכנאים מוסמכים. במשך שנים המערכת של מה"ט נמצאה בתת תקצוב, כשבתחילת 2018 התקבלה החלטת ממשלה לרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל, שבמסגרתה נקבע יעד להגדיל את מספר מקבלי תעודת טכנאי מוסמך או הנדסאים ל-15 אלף בשנה עד 2023, ועל תוספת תקציבית של 500 מיליון שקל על פני 5 שנים.

אחד הגורמים העומדים בבסיס החלטה הוא המחסור בטכנאים ובהנדסאים בישראל. כך, לפי נתוני הלמ"ס, ב-2017 היו כ-8,000 משרות פנויות של הנדסאים וטכנאים בישראל.

כיום לומדים במה"ט 26 אלף סטודנטים הלומדים ב-61 מכללות שונות. מגמות הליבה במה"ט כוללות הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, הנדסת כימיה והנדסה רפואית. המגמה השלישית בגודלה במה"ט היא מגמת הנדסת תוכנה, שבה לומדים כ-3,195 תלמידים בשנה, אבל רק מעט בוגרי מה"ט מצליחים בסוף הלימודים להתקבל לעבודה בהיי-טק. לפי הערכה של מה"ט, רק כ-10% מהתלמידים במגמת תוכנה מצליחים להשתלב בעבודה בחברות היי-טק.

שיעור זה נמוך במיוחד לאור המחסור הגדול בעובדים לתעשיית ההיי-טק שעליו אנו שומעים יותר ויותר בשנים האחרונות. בפועל, בוגרי מה"ט לא נתפשים כעובדים רלוונטיים בעיני חברות היי-טק. דבר זה תמוה במיוחד, כיוון שנראה כי בוגרי Bootcamps (סיירות תכנות) כן מצליחים להיקלט בחברות היי-טק, ואלו מקנים הכשרה של חודשים בודדים בלבד. זאת לעומת לימודי הנדסאי במה"ט, האורכים כשלוש שנים ודורשים עמידה בהצלחה במבחני הגמר והשלמת פרויקט גמר על מנת לקבל תעודה מוכרת של הנדסאי. כלומר, חברות היי-טק יעסיקו בוגרי Bootcamp, אבל לא בוגר מה"ט עם תעודת הנדסאי.

גם מה"ט וגם ה-Bootcamps הם כלים להכשרה מקצועית, כשמטרת הלימודים היא לייצר אפשרויות תעסוקה איכותיות ולהגדיל את הכנסתם של בוגרי הלימודים. אך האחרון מתבסס על מודל לימודים גמיש המתעדכן גם במהלך הלימודים אל מול צרכי המעסיקים, ומתבסס על הקניית כישורי עבודה נדרשים כמו למידה עצמאית ועבודה בצוות. לימודי מה"ט לא מצליחים לעשות זאת: משך הלימודים ארוך יותר, עדכון התכנים אטי יותר ושיתוף המעסיקים בבניית התכנים כמעט ולא קורה.

בהקשר זה, הבעיה של מה"ט היא לא כי הוא לא מוכר למעסיקים או לסטודנטים אלא שהוא לא מצליח להיות רלוונטי בגלל רמת לימודים נמוכה ותכנים לא מעודכנים - ואת זה, קמפיין שיווקי, יקר ככל שיהיה, לא יצליח לתקן.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ