אקסלרטורים לא מבטיחים הצלחה. כסף - כן

אין הרבה מחקרים השוואתיים שבחנו את ההצלחה של אקסלרטורים, ומחקרים שכן בחנו את הנושא לא מצאו יתרון ברור למיזמים בוגרי אקסלרטור לעומת מיזמים שצמחו מחוץ למסגרות אלו

ימית נפתלי
ימית נפתלי
נשים וגברים עובדים מול מחשבים ניידים במתחם של אקסלרטור'
אקסלרטור
ימית נפתלי
ימית נפתלי

כיום, רוב חברות ההיי-טק וכך גם רוב ההאבים והאקסלרטורים ממוקמים במרכז הארץ - ולפריפריה אף אחד לא בא. ההודעה שפורסמה השבוע על התוכנית של הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה להקים 20 אקסלרטורים ב-20 רשויות מקומיות בפריפריה, היא ניסיון להתמודד עם אתגר זה ולייצר גם לפריפריה צמיחה וחדשנות.

ואולם, המשרד לא לקח בחשבון את העובדה כי אמנם קיימים עשרות אקסלרטורים בישראל, ואלפים בעולם, אבל התרומה של האקסלרטורים האלו להצלחתם של יזמים וסטארט-אפים לא ברורה. למעשה, אין הרבה מחקרים השוואתיים שבחנו את ההצלחה של אקסלרטורים, ומחקרים שכן בחנו את הנושא לא מצאו יתרון ברור למיזמים בוגרי אקסלרטור לעומת מיזמים שצמחו מחוץ למסגרות אלו.

מעבר לזה, מידת ההצלחה של אקסלקטור מהסוג שמשרד הכלכלה מתכנן להקים מוטלת בספק. זאת משום שמודל זה אינו מציע מימון באופן ישיר למיזמים. היתרון העיקרי והחשוב ביותר של אקסלרטור הוא גישה למקורות מימון שיאפשרו את פיתוח המיזם.

דוגמה לכך ניתן למצוא בניסיון של הממשלה לעודד יזמות במזרח ירושלים, באמצעות הקמת האב עבור יזמים ערבים תושבי מזרח העיר. פרויקט זה נועד להציע למיזמים מקום לעבוד בו, לחבר אותם למנטורים וליזום אירועי קהילה למטרת נטווריקינג ויצירת שיתופי פעולה. בשלב זה, נראה כי ההצלחה של ההאב במזרח ירושלים מוגבלת בכל הקשור להגדלת הפעילות היזמית במזרח העיר. אחת המגבלות להצלחתו היא העידר מקור מימון להשקעה במיזמים. יש להניח כי אם היה מוקצה תקציב להשקעה במיזמים, היינו רואים יותר יזמים ערבים במזרח ירושלים.

התפישה כי תפקידם של האקסלרטורים שיוקמו תהיה לסייע ליזמים בשלב שלפני מענקי המו"פ של רשות החדשנות היא בעייתית. תהליכי ההגשה למענקים שרשות החדשנות מציעה הם ארוכים וכרוכים בהשקעת משאבים רבים, דבר זה מקשה על יזמים להגיש את הבקשות. לכן, תמיכה בצורת סיוע וליווי בהגשת הבקשות למענקים תהיה בעלת ערך גדול יותר ליזמים. מה גם שזהו החיבור הטבעי ביותר למקורות מימון שהממשלה יכולה להציע.

כמו כן, התוכניות הקיימות ברשות החדשנות המתמקדות בשלבים שלפני מענקי המו"פ זוכות להצלחה מועטה. תוכניות אלו מסתכמות לרוב בייעוץ עסקי ואינן מקושרות ישירות למקורות המימון. לכן, לרוב היזמים או העסקים מוצאים את עצמם עם מצגת או מסמך כשאין בידם תוכנית המאפשרת להם לגשת לאחד מהמסלולים העשויים להעניק להם מימון. בנוסף, תוכניות ייעוץ לעסקים אחרות שהמדינה מפעילה לא זכו להצלחה גדולה. דוגמה לכך היא מרכזי מט"י – מרכזים לטיפוח יזמות. אלו פעלו בכל רחבי ישראל, וכשהפעילות שלהן לא התרוממה, מרבית המרכזים נסגרו. אחת הסיבות לכך היא כי התוכנית לא העמידה הון ייעודי להשקעה בלקוחות המרכזים.

לכן, הקמת אקסלרטורים בפריפריה כשלב לפני הגשת בקשות למענקים מרשות החדשנות לא מספיקה. על מנת שהאקסלרטורים ישיגו את מטרתם ויביאו להקמה של מיזמים בפריפריה יש לתת מענה ישיר לבעיית המימון של מיזמים. הדרך המתבקשת לעשות זאת היא נגישות להון, והדרך הכי פשוטה היא לחבר בין האקסלרטורים לתוכניות ומסלולי המענקים הקיימים ברשות החדשנות.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker