מיסוי הון הוא מס חברתי. אז למה אפילו משה כחלון ואורלי לוי לא מדברים עליו?

מיסוי הון הוא כלי יעיל יותר בהפחתת אי שוויון ובצמצום פערים כלכליים חברתיים, ובישראל אין מיסוי על הון בשום צורה, גם לא בצורת מס ירושה

ימית נפתלי
ימית נפתלי
משה כחלון ואורלי לוי אבקסיס
משה כחלון ואורלי לוי אבקסיסצילום: אורן בן חקון; גיל אליהו
ימית נפתלי
ימית נפתלי

כשמדברים על אי שוויון כלכלי חברתי חשוב גם לדבר על התפלגות ההון והנכסים ולא רק על חלוקת ההכנסות. השבוע בארה"ב עלתה הצעת חוק חדשה של הסנטורית הדמוקרטית אליזבת' וורן למיסוי הון. מיסוי על הון הוא לא המצאה חדשה וזה כבר קיים בארה"ב בצורת מס על ירושה. זאת בעוד הצעת החוק החדשה מתייחסת למיסוי ממושך על הון, שלפיה בעלי הון מעל 50 מיליון דולר ימוסו ב-2%, ובעלי הון הגדול ממיליארד דולר ימוסו ב-3%.

בישראל כמו במרבית מדינות העולם, אי השוויון בנכסים גדול מאי השוויון בהכנסות, כשהראשון הוא תוצאה של העברת ירושות ומתנות - אלו משמרות אי שוויון בהזדמנויות בחברה. כלכלנים רבים, והבולט ביניהם תומאס פיקטי, התחילו לדבר על אתגר אי השוויון בחברות שונות ועל ההשלכות של אי שוויון זה על מעמדה וחוסנה של הדמוקרטיה במדינות שונות. החשש הוא כי כשבעלי הון אחדים מחזיקים ברוב ההון במשק, להם הכוח הכלכלי המיתרגם לכוח פוליטי המשפיע על מקבלי החלטות. דוגמה לחשש של השפעה מסוג זה התעוררה בישראל בשאלת מתווה הגז וחלוקת התמלוגים.

השימוש השכיח ביותר שאנו מכירים ככלי פרוגרסיבי להפחתת אי שוויון נוגע רק להכנסה של פרטים - מס הכנסה הגדל ככל שרמת ההכנסה עולה, וזה מיושם במרבית מדינות העולם. אבל מס זה לא מצליח להשפיע באופן משמעותי ולהביא להפחתת אי השוויון והפערים הכלכליים חברתיים במדינה מסוימת. מס הכנסה נקבע לפי רמת ההכנסה, וברמת הכנסה קבועה לשני פרטים, גובה מס זה יהיה זהה לפרט שכל הונו מסתכם בחוב לבנק לעומת פרט עם מעל 50 מיליון דולר בבנק.

מיסוי הון הוא כלי יעיל יותר בהפחתת אי שוויון ובצמצום פערים כלכליים חברתיים. בישראל אין מיסוי על הון בשום צורה, גם לא בצורת מס ירושה המיושם כבר בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם. כמו כן, מערכת המס הנוכחית כמעט ולא מסייעת בהפחתת אי השוויון בישראל. ראיה לכך היא מיקומה של ישראל במדד ג'יני של ההכנסה הכלכלית (24) הנמוך יותר לעומת מיקומה במדד ג'יני של הכנסה פנויה (30), המראה כי השפעת מערכת המס ותשלומי ההעברה בישראל נמוכה לעומת ממוצע מדינות OECD.

כמו כן, לפי פרסום של המכון לרפורמיות מבניות בנושא אי השוויון בישראל, נמצא כי אי-שוויון בעושר בישראל גדול משמעותית מאי השוויון בהכנסות, וישראל נמצאת במקום ה-6 מקרב מדינות OECD, במדד הבוחן את ריכוזיות העושר במאיון העליון. בנוסף, כ-17% מהאוכלוסייה בישראל נמצאת במצב של עוני נכסי, מצב שבו משק בית לא יכול לספק את צרכיו בתקופה זמנית של היעדר הכנסות. כלומר, 17% מהאוכלוסייה, אם יאבדו את מקום עבודתם, לא יוכלו לשלם שכ"ד, לשלם על הוצאות רפואיות או לקנות אוכל.

לאור נתונים אלו, השאלה הבלתי נמנעת היא כיצד בישראל הדיון מתמקד בהפחתת מיסוי על הון, ואף לא אחד מהמתמודדים לכנסת הבאה, גם לא אלו המשווקים עצמם כחברתיים ביותר, וביניהם משה כחלון ואורלי לוי אבקסיס, לא מדברים על מיסוי של הון בישראל, אפילו לא בצורת מס ירושה.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ