עולם התעסוקה מתקדם, והמדינה נשארת מאחור

המדינה מתייחסת להכשרה מקצועית בעיקר ככלי להחזרת מובטלים לשוק העבודה, והיא לא עושה שימוש בהכשרה בכדי להשאיר עובדים במעגל התעסוקה או כדי להגדיל את פריון העבודה

ימית נפתלי
ימית נפתלי
 לשכת התעסוקה בתל אביב
לשכת התעסוקה בתל אביבצילום: דודו בכר
ימית נפתלי
ימית נפתלי

מהפכה תעשייתית נוספת כבר פה: שינויים תכופים בטכנולוגיה - תהליכי אוטומציה ומיכון מתקדמים - מסכנים משרות קיימות. לפי ההערכה של חברת הייעוץ מקינזי, עד 2030 כ-14% מהעובדים בעולם יידרשו להחליף מקצוע. המשמעות של נתון זה היא שמשרות רבות שאנו מכירים ייעלמו. כך למשל, קופאיות בסופר יוחלפו בקופות בשירות עצמי; צ'ק-אין ושקילת כבודה על-ידי הנוסע המבטלים את הצורך בשירות אדם.

מדינות שונות בעולם עוסקות באתגרים שמציף עולם התעסוקה המתקדם, ולאחרונה ציין ארגון OECD בדו"ח בנושא כי ממשלות צריכות להשקיע בהכשרת אנשים צעירים למשרות עתידיות, על ידי פיתוח מיומנויות ויכולות שיסייעו לנווט בהצלחה בסביבת עבודה עתירת שינויים טכנולוגיים.

אחת הערים שנשמעה לעצה זאת היא עיריית ירושלים. האגף למדיניות ותכנון אסטרטגי בעירייה והרשות העירונית לתעסוקה, בליווי מכון ירושלים למחקרי מדינות וחברת דואלוג, יזמו תהליך אסטרטגי לזיהוי אתגרי התעסוקה של העיר. ניתוח שבוצע באגף למדיניות ותכנון אסטרטגי שהתבסס על מחקר הבוחן את רמת הסיכון להיעלמותן של משרות כתוצאה משינויים טכנולוגיים (Frey&Osborne 2013) מראה כי כיום, בירושלים יש כ-201 אלף מועסקים במקצועות שרמת הסיכון להיעלמותן בינונית-גבוהה; מספר כפול מהירושלמים שאינם משתתפים בכוח העבודה היום.

המשמעות העיקרית מבחינת עיריית ירושלים היא כי לצד שילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, יש לדאוג כבר כיום להכשרת והתאמת המועסקים לאורך כל שנות הקריירה שלהם. יתר על כן, סל כלי המדיניות יצטרך להתמודד גם עם העלייה בתוחלת החיים והעדפת עובדים צעירים להחליף מקומות עבודה באופן תדיר.

הספרות בתחום מבצעת חלוקה של הכישורים והמיומנויות הנדרשים להשתלבות בשוק העבודה העתידי: מיומנויות רכות וגנריות שאינן תלויות מקצוע, כמו הצגה לפני קהל, וכישורים מקצועיים ספציפיים כגון שפת תכנות. אבל, ככל שמנסים להבין לעומק מה הכישורים העתידיים החיוניים האלו כוללים, נראה כי רב הלא ידוע על הידוע.

השיח בתחום המיומנויות והכישורים הנדרשים ראשוני מאוד, והוא מתמקד בכישורי שפה, אוריינות מתמטית וטכנולוגית. אלו כישורים בסיסיים המוכרים לנו כלימודי ליבה, וחשיבותם כבר מוכרת בהקשרי תעסוקה. כישורים אלו מוקנים בשלבי חינוך מוקדמים, עוד בשלב הלימודים הבית הספר. אך כשמדברים על הקניית כישורים בגילים מתקדמים יותר, הכלי המשמעותי ביותר הוא הכשרות מקצועיות. על מנת לשמור על עובדים בתוך מעגל התעסוקה, ולהעלות את פריון העבודה של העובדים, נדרש להשקיע משאבים בהכשרה מקצועית בדגש על למידה לאורך החיים (Life Long Learning).

כיום בישראל המדינה מתייחסת להכשרה מקצועית בעיקר ככלי להחזרת מובטלים לשוק העבודה, והיא לא עושה שימוש בהכשרה בכדי להשאיר עובדים במעגל התעסוקה או כדי להגדיל את פריון העבודה לכך, דבר בעל חשיבות גדולה בהתייחס לשינויים הצפויים בעולם התעסוקה.

בהתאם לכך, היעדים העיקריים שהוגדרו במסגרת תוכניות תעסוקה קודמות עסקו בעיקר בהגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בעיקר בהתייחס לאוכלוסיית הנשים הערביות והגברים החרדים, כשהדגש שניתן לאיכות העבודה ובא לידי ביטוי ברמת הכנסה זכה להתייחסות מועטה. דבר זה עשוי להשתנות בעקבות ההמלצות המתגבשות של ועדת התעסוקה 2030, שהציעה להגדיר מדדי איכות להעלאת השכר.

הצורך בהכשרות מקצועיות ככלי בלתי נפרד לאורך הקריירה של העובדים מוכר גם מצד החברות. בסקר של חברת מקינזי, עולה כי חברות רואות חשיבות ודחיפות בהכשרה מקצועית ומוכנות להשקיע משאבים לשם הכנה של עובדים לעולם התעסוקה המתקדם, אבל הן אינן יודעות כיצד, משום ששאלת הכישורים העתידיים לוטה בערפל. דבר זה מחזק את הצורך בנוכחות של המדינה, במיוחד כשמדובר בעסקים קטנים ובינוניים הנעדרים משאבים ויכולות להכשרת עובדים.

בנוסף, קיים מתח מובנה בחשש כי המעסיק ישקיע בהכשרה של עובד, וזה בסיום ההכשרה, עם ערך גבוה יותר, יבחר לעבור למעסיק אחר. אתגרים אלו לא זרים למדינה והיא יודעת לספק פתרונות. ככל שמדובר בתעשיית ההיי-טק, רשות החדשנות מממנת הכשרה של עובדים במסגרות של BOOTCAMPS – הכשרות מקצועיות ללימודי תכנות. התלמידים בקורסים אלו הם לרוב אקדמאיים המחפשים כניסה מהירה לעולם ההיי-טק הרווי בהיצע של משרות בשכר גבוה.

במצב הנוכחי, בו ברור לכל השחקנים במשק כי אנו עומדים בפני שינויים משמעותיים בשוק התעסוקה, ולאור אי הוודאות הגדולה, טוב יהיה אם רשויות מקומיות נוספות ומשרדי הממשלה בראשם ישכילו להתגייס ולהוביל תהליך אסטרטגי דומה לזה שבעיריית ירושלים.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ