הצרפתים יצאו לרחובות על הרבה פחות מאתנו - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצרפתים יצאו לרחובות על הרבה פחות מאתנו

אחרי מחאת האפודים הצהובים שיובאה לארץ מצרפת, הגיע הזמן להסתכל על הנתונים ולבדוק: איפה באמת יקר יותר?

הפגנות "האפודים הצהובים" בפריז
STEPHANE MAHE/רויטרס

לאחרונה, בכל פינה וירטואלית עולה הדיון סביב יוקר המחיה, מחאת האפודים הצהובים בצרפת וההשוואה הבלתי נמנעת בינינו לבין הצרפתים. אז אם נתייחס למדדי יוקר המחיה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות וגם לצרפת, נגלה שהצרפתים יצאו לרחובות על הרבה פחות מאתנו.

כשבוחנים את יוקר המחיה יש להתייחס גם לתוצר לנפש, המבטא את עושר המדינה. שכן, ייתכן כי למרות שרמת המחירים גבוהה יותר, רמת התוצר לנפש אף היא גבוהה יותר, ולכן יוקר המחיה יהיה נמוך יחסית. בישראל התוצר לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה ב-2017 היה נמוך ב-17% מממוצע מדינות OECD, ואילו בצרפת רמת התוצר לנפש נמוכה ב-3% בלבד ממוצע מדינות OECD. כלומר, רמת המחירים בישראל אמורה להיות נמוכה יותר מזאת שבצרפת.

כמו כן, בהתייחס לרמת השכר הריאלי כמבטא כוח קנייה, לפי נתוני OECD, בשנה החולפת היה השכר השנתי בישראל במונחי כוח קנייה כ-35 אלף דולר, לעומת כ-43 אלף דולר בצרפת.

בישראל השיח על יוקר המחיה מתמקד בעיקר בעליית מחירים, וכתוצאה מכך בעלייה במדד המחירים לצרכן. אבל אופן החישוב של מדד זה לא משקף בהכרח את עליית המחירים שהצרכן מרגיש, והוא אינו לוקח בחשבון את מחירי הדיור. לכן, על מנת לנסות ולהעריך את יוקר המחיה בישראל ולהשוות למדינות העשירות האחרות, אפשר להסתכל על מדד שמפרסם OECD אחת לחודש - נתונים על רמות המחירים במדינות השונות, המשקפים כמה עולה סל מוצרים ושירותים קבוע במדינות שונות בעולם.

לפי הנתונים באוקטובר 2018, סל מוצרים זהה שעלה בישראל 100 שקל, עלה בצרפת 84 שקל, ולמעשה בפועל, רק ב-4 מדינות סל מוצרים זה היה יקר יותר. גם מדד זה לא לוקח בחשבון את מחירי הדיור, ולכן אינו משקף את רמת יוקר המחיה במלואה.

הכלי הקרוב ביותר לשקף את יוקר המחיה בישראל הוא מחקר השוואתי של OECD, הבוחן את מחירי קטגוריות צריכה שונות לפי כוח הקנייה (PPP). אבל מחקר זה מתפרסם אחת לשלוש שנים, והאחרון שפורסם בתחילת 2018 מתייחס למחירי 2014. נכון ל-2014, שילמנו על מזון ומשקאות 25% יותר ממדינות אחרות באירופה, ובצרפת שילמו 11% יותר. על תחבורה שילמנו מחיר גבוה יותר ב-30% ממדינות אירופה האחרות, והצרפתים שילמו 23% יותר. גם על בריאות שילמנו יותר; המחירים למוצרי בריאות בישראל היו גבוהים יותר ב-21%, בעוד בצרפת שילמו פחות ממוצע מדינות OECD. וכן, גם על דיור, חשמל, מים ודלקים שילמנו יותר - 34% יותר ממדינות אירופה האחרות.

לפי מדד זה, בהשוואה של ישראל למדינות אירופה האחרות, נראה שברוב הקטגוריות ישראל היתה יקרה יותר, וכן, גם יותר יקרה מצרפת.

היות שנתונים אלו לא מעודכנים, השוואה מעניינת תהיה להסתכל על מה קרה פה מאז הפעם הקודמת שבה התפרסמו נתוני המחקר - 2014. כשבוחנים מה קרה למחירי המוצרים בישראל לפי כוח קנייה, מאז 2011, שנת המחאה החברתית, נראה שהמחירים של כל קבוצות המוצרים עלו - מלבד מוצרי הביגוד וההנעלה, ומוצרי התקשורת. ירידת המחירים מיוחסת בעיקר לפתיחת התחרות בשוק התקשורת.

יקר לבנות פה

כך, ביחס ל-2011, מחירי המזון עלו בכ-6%, מחירי התחבורה עלו בכ-10% ומחירי הדיור, חשמל ומים עלו בכ-35%. כלומר, גם לאחר המחאה שעסקה ביוקר המחיה, המחירים המשיכו לעלות ורמת יוקר המחיה בישראל נותרה גבוהה יותר ממדינות אירופה.

ובכן, כפי שעולה מהנתונים ההשוואתיים שכן זמינים לנו, נראה שבישראל אנחנו משלמים יותר על כמעט כל דבר שאנחנו צורכים, אפילו יותר מהצרפתים שיצאו לרחובות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#