הצרפתים יצאו לרחובות על הרבה פחות מאתנו

אחרי מחאת האפודים הצהובים שיובאה לארץ מצרפת, הגיע הזמן להסתכל על הנתונים ולבדוק: איפה באמת יקר יותר?

ימית נפתלי
ימית נפתלי
הפגנות "האפודים הצהובים" בפריז
הפגנות "האפודים הצהובים" בפריזצילום: STEPHANE MAHE/רויטרס
ימית נפתלי
ימית נפתלי

לאחרונה, בכל פינה וירטואלית עולה הדיון סביב יוקר המחיה, מחאת האפודים הצהובים בצרפת וההשוואה הבלתי נמנעת בינינו לבין הצרפתים. אז אם נתייחס למדדי יוקר המחיה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות וגם לצרפת, נגלה שהצרפתים יצאו לרחובות על הרבה פחות מאתנו.

כשבוחנים את יוקר המחיה יש להתייחס גם לתוצר לנפש, המבטא את עושר המדינה. שכן, ייתכן כי למרות שרמת המחירים גבוהה יותר, רמת התוצר לנפש אף היא גבוהה יותר, ולכן יוקר המחיה יהיה נמוך יחסית. בישראל התוצר לנפש על בסיס שווי כוח הקנייה ב-2017 היה נמוך ב-17% מממוצע מדינות OECD, ואילו בצרפת רמת התוצר לנפש נמוכה ב-3% בלבד ממוצע מדינות OECD. כלומר, רמת המחירים בישראל אמורה להיות נמוכה יותר מזאת שבצרפת.

כמו כן, בהתייחס לרמת השכר הריאלי כמבטא כוח קנייה, לפי נתוני OECD, בשנה החולפת היה השכר השנתי בישראל במונחי כוח קנייה כ-35 אלף דולר, לעומת כ-43 אלף דולר בצרפת.

בישראל השיח על יוקר המחיה מתמקד בעיקר בעליית מחירים, וכתוצאה מכך בעלייה במדד המחירים לצרכן. אבל אופן החישוב של מדד זה לא משקף בהכרח את עליית המחירים שהצרכן מרגיש, והוא אינו לוקח בחשבון את מחירי הדיור. לכן, על מנת לנסות ולהעריך את יוקר המחיה בישראל ולהשוות למדינות העשירות האחרות, אפשר להסתכל על מדד שמפרסם OECD אחת לחודש - נתונים על רמות המחירים במדינות השונות, המשקפים כמה עולה סל מוצרים ושירותים קבוע במדינות שונות בעולם.

לפי הנתונים באוקטובר 2018, סל מוצרים זהה שעלה בישראל 100 שקל, עלה בצרפת 84 שקל, ולמעשה בפועל, רק ב-4 מדינות סל מוצרים זה היה יקר יותר. גם מדד זה לא לוקח בחשבון את מחירי הדיור, ולכן אינו משקף את רמת יוקר המחיה במלואה.

הכלי הקרוב ביותר לשקף את יוקר המחיה בישראל הוא מחקר השוואתי של OECD, הבוחן את מחירי קטגוריות צריכה שונות לפי כוח הקנייה (PPP). אבל מחקר זה מתפרסם אחת לשלוש שנים, והאחרון שפורסם בתחילת 2018 מתייחס למחירי 2014. נכון ל-2014, שילמנו על מזון ומשקאות 25% יותר ממדינות אחרות באירופה, ובצרפת שילמו 11% יותר. על תחבורה שילמנו מחיר גבוה יותר ב-30% ממדינות אירופה האחרות, והצרפתים שילמו 23% יותר. גם על בריאות שילמנו יותר; המחירים למוצרי בריאות בישראל היו גבוהים יותר ב-21%, בעוד בצרפת שילמו פחות ממוצע מדינות OECD. וכן, גם על דיור, חשמל, מים ודלקים שילמנו יותר - 34% יותר ממדינות אירופה האחרות.

לפי מדד זה, בהשוואה של ישראל למדינות אירופה האחרות, נראה שברוב הקטגוריות ישראל היתה יקרה יותר, וכן, גם יותר יקרה מצרפת.

היות שנתונים אלו לא מעודכנים, השוואה מעניינת תהיה להסתכל על מה קרה פה מאז הפעם הקודמת שבה התפרסמו נתוני המחקר - 2014. כשבוחנים מה קרה למחירי המוצרים בישראל לפי כוח קנייה, מאז 2011, שנת המחאה החברתית, נראה שהמחירים של כל קבוצות המוצרים עלו - מלבד מוצרי הביגוד וההנעלה, ומוצרי התקשורת. ירידת המחירים מיוחסת בעיקר לפתיחת התחרות בשוק התקשורת.

יקר לבנות פה

כך, ביחס ל-2011, מחירי המזון עלו בכ-6%, מחירי התחבורה עלו בכ-10% ומחירי הדיור, חשמל ומים עלו בכ-35%. כלומר, גם לאחר המחאה שעסקה ביוקר המחיה, המחירים המשיכו לעלות ורמת יוקר המחיה בישראל נותרה גבוהה יותר ממדינות אירופה.

ובכן, כפי שעולה מהנתונים ההשוואתיים שכן זמינים לנו, נראה שבישראל אנחנו משלמים יותר על כמעט כל דבר שאנחנו צורכים, אפילו יותר מהצרפתים שיצאו לרחובות.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | |לא סופרת

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ