לנשים הערביות והחרדיות לא משתלם לצאת לעבוד. אז מה הפלא שהן נשארות במעגל העוני? - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לנשים הערביות והחרדיות לא משתלם לצאת לעבוד. אז מה הפלא שהן נשארות במעגל העוני?

כשמדובר בשילוב של נשים ערביות וחרדיות בכוח העבודה במטרה לחלצן מעוני, משאבי המדינה צריכים להיות מופנים להעלאת שכרן

4תגובות
נשים מחוץ ללשכת התעסוקה במזרח ירושלים
אמיל סלמן

לפני כעשור, ממשלת ישראל הגדירה כיעד את הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות ושל נשים חרדיות בישראל, במטרה לעודד צמיחה כלכלית של המשק ולהוציא קבוצות אוכלוסייה אלו ממעגל העוני.

מנתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עולה כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות בגילאי העבודה העיקריים (64-25) עמד לפני כעשור על כ-23.4%, וב-2017 עמד על כ-36.9%. כלומר, גם ב-2017, רוב הנשים הערביות אינן משתתפות בכוח העבודה. זאת, בעוד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים חרדיות גבוה יותר; לפני כעשור עמד על כ-40.4% וכיום עומד על כ-77.3%. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אינו מעיד על מספר הנשים העובדות אלא כולל גם את מספר הנשים המחפשות עבודה, נשים מובטלות.

ההבדל העיקרי, המשפיע על הפער בין שיעור השתתפותן בכוח העבודה של נשים ערביות ובין נשים חרדיות, הוא בכך שבעוד תפקידו המסורתי-חברתי של הגבר הערבי הוא לפרנס את המשפחה, תפקידו של הגבר החרדי הוא ללמוד, ואינו נדרש לצאת לעבודה. לכן, האישה החרדית נושאת בתפקיד המפרנסת של המשפחה.

כשמדברים על אוכלוסייה הנשים החרדיות, שילובן בכוח העבודה יותר פשוט, שכן הן נושאות בתפקיד המסורתי של תמיכה כלכלית במשפחה. התמונה מתהפכת כשמדברים על האישה הערבייה; המאמצים והמשאבים שיש להשקיע בכדי להוציא לעבודה נשים ערביות גדולים יותר, שכן הדבר דורש שינוי בתפישה חברתית-תרבותית של האוכלוסייה הערבית.

עובדות חרדיות
עופר וקנין

החסמים האחרים העומדים בפני יציאתן לעבודה של נשים ערביות ונשים חרדיות דומים, וביניהם היעדר ניידות ותשתיות התחבורה המוגבלות. חסם זה מונע מציאת עבודה מחוץ לאזור מגוריהן, דבר המגביל את היצע אפשרויות התעסוקה העומדות בפניהן, ואף גורם להורדת השכר במשרות הזמינות.

חסם נוסף הוא החסם החברתי החוצה קבוצות אוכלוסייה - גם האישה החרדית וגם האישה הערבית נושאת בנטל גידול הילדים, והדבר דורש גמישות במשרותיהן. חסם נוסף משותף לשתי קבוצות האוכלוסייה הוא עלויות הטיפול במעונות לילדים עד גיל 3; לאור שכרן הנמוך של נשים ערביות ונשים חרדיות, הן מתקשות לעמוד בגובה התשלומים למעונות, ולעתים אף לא משתלם להן לצאת לעבודה.

בנוסף, השכר הממוצע של נשים ערביות נמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק. שכרה הממוצע של אישה ביישובים עירוניים לא יהודים עמד ב-2016 בממוצע על כ-5,690, שקל. כלומר, גם כשאישה ערבייה התגברה על כל החסמים העומדים בפניה ויצאה לעבודה, היא קיבלה שכר נמוך על עבודתה. הדבר נכון גם לגבי שכרה הממוצע של אישה חרדית - שכר זה עמד ב-2016 על כ-5,700 שקל. הסבר חלקי לשכר הנמוך הוא הבחירה של נשים ערביות וחרדיות לעבוד בחלקיות משרה, או בחירתן לעסוק בתחומי החינוך, רווחה וסעד, ענפים המאופיינים בשכר נמוך.

במציאות הנוכחית, אם מדינת ישראל באמת רוצה להמשך ולעודד נשים ערביות ונשים חרדיות לצאת לעבודה על מנת לחלץ משפחות מעוני, במקביל לטיפול בחסמים הקיימים, עליה לפעול גם לשילובן בעבודות המייצרות הכנסה גבוהה יותר מזאת שהן מקבלות כיום. זאת באמצעות הנגשה תחבורתית, סבסוד הקמת מעונות יום, הכוונה למשרות בתחומי עיסוק נוספים ומגוונים וחיבור למעסיקים פוטנציאלים, באמצעות פתיחת ערוצי העסקה חדשים והנגשתם לנשים אלו.

אמנם הגורם העיקרי המזוהה עם עוני הוא שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה, אך ללא כלי מדיניות המתמקדים בהגדלת פריון העובדת שיביא להגדלת הכנסתה, המדינה תיכשל בהגדלת מספר הנשים העובדות בקרב אוכלוסיות אלו, ולבטח תכשל בהוצאתן ממעגל העוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אנשים על רקע לוגו פייסבוק

נוירוטיים, מוחצנים או נרקיסיסטיים: מה הפרופיל בפייסבוק אומר עליכם?

מחקרים פסיכולוגיים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי מלבד המידע הגלוי, ההתנהגות הדיגיטלית שלנו חושפת מידע סמוי שלא בטוח שאנו מעוניינים לחשוף, כגון תכונות אישיות, נטייה לדיכאון, לחץ, חרדה, תלותיות ואפילו הפרעות אישיות ומחלות נפש

סיאול, דרום קוריאה

טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית

ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת

כתבות שאולי פיספסתם

*#