המדינה יודעת לתת אשרות עבודה, אבל רק כשזה מגיע להיי-טק - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה יודעת לתת אשרות עבודה, אבל רק כשזה מגיע להיי-טק

בענף המסעדנות חסרים כ-10 אלף עובדים, והפתרון של המדינה לאפשר ל-1,500 פלסטינים תושבי הגדה היתרים לעבוד בישראל לא פותרת את הבעיה. ואולם כשזה מגיע להיי-טק, מסתבר שהמדינה יודעת לפתור את הבעיה די בקלות

6תגובות
שוטף כלים במסעדה באילת
אוליבייה פיטוסי

אתגר המחסור בעובדים מוכר למעסיקים רבים בענפים כלכליים שונים; התעשייה המסורתית בישראל כבר שנים זועקת על מחסור של עובדים מוכשרים לתעשייה. מקצועות הסיעוד הן דוגמה לכך, וכן המחסור בעובדים בענף המסעדנות. אך בפועל, הסקטור היחיד שזוכה להתגייסות חסרת תקדים של המדינה בפתרון המחסור בכוח עבודה הוא סקטור ההיי-טק. 

לפני כשבוע פירסמה רשות האוכלוסין וההגירה כי 1,500 פלסטינים תושבי הגדה יקבלו היתרים לעבוד בענף המסעדות בישראל. ההחלטה נועדה לסייע לענף הסובל ממחסור בעובדים. אך פתרון זה אינו נותן מענה אמיתי למחסור העובדים בענף, המוערך במחסור של כ-10 אלף עובדים בענף, ולכן היתרים ל-1,500 עובדים רחוק מלפתור את הבעיה.

החלטה זו מעוררת כמה שאלות, ומעל כולן את השאלה עד מתי ענף ההיי-טק יזכה להעדפה גורפת בכל מה שקשור לעידוד המדינה את הסקטור? ולמה רק תעשיית ההיי-טק זוכה להתגייסות כוללת של המדינה ושל ארגונים אחרים לסיוע בפתרון בעיות ואתגרים שעמן הוא מתמודד?

ההתייחסות למחסור של הון אנושי בתעשיית ההיי-טק זוכה למקום מרכזי בשיח הציבורי,  והמדינה עושה הכל בכדי לסייע לתעשייה להתמודד עם האתגר. כך, לפני כמה חודשים, רשות החדשנות הודיעה על מימון קורסים להכשרת כוח אדם להיי-טק (Bootcamp); האקדמיה, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, מתגייסת להכשרת עובדים עתידיים, באמצעות הרחבת תוכניות לימודים הרלוונטיות לתעשיית ההיי-טק; ולרשימת צעדים אלו נוספת רשות ההגירה והאוכלוסין, שפירסמה לפני כמה חודשים נוהל שאין לו תקדים בכל הקשור למהגרי עבודה - נוהל ניסויי לטיפול בבקשות חברות היי-טק וסייבר להעסקה והסדרת מעמדם של מומחים זרים בישראל.

נוהל זה מקל את ההסדרה של העסקת עובדים זרים מקצועיים בתעשיית ההיי-טק - טיפול מזורז בבקשות להעסקת עובד ממוחה זר, להעסקת בוגרי אקדמאי זר, והסדרת אשרת העבודה לבן הזוג של העובד המומחה.

הנוהל הזה צורם במיוחד לאור המענה החלקי שהמדינה מספקת להתמודדות עם בעיית המחסור בעובדים לענף המסעדנות - אלו זקוקים לעובדים לא מוכשרים הנמצאים בהיצע ובכלל זה גם מהגרים ופליטים מבקשי מקלט. מענה ראוי לאתגר זה הוא פשוט ואינו דורש השקעה מסיבית בהכשרה של עובדים, בניגוד להכשרת עובדים לענף ההיי-טק. מעבר לזה, ההעדפה של המדינה את המהגרים לתעשיית ההיי-טק, על פני עובדים לתעשיות אחרות, אף מעודדת את התפישה החברתית הקלוקלת כי מהגרים מקצועיים בהיי-טק "שווים" יותר לחברה על פני מהגרים לא מקצועיים כשוטפי כלים.

אם רשות ההגירה מצליחה להמציא נהלים חדשים לטובת תעשיית ההיי-טק, היא לבטח מסוגלת להגדיל את היקף אשרות העבודה הניתן לעובדים זרים ולעובדים פלסטינים. למהלך זה תהיה השפעה חיובית על שילוב של מהגרים זרים ואחרים בשוק העבודה, האוכלוסייה החלשה ביותר בישראל, הגדלת מקורות ההכנסה של קבוצות אוכלסייה זאת וכתוצאה שיפור מצבם הכלכלי. בנוסף, הסדרת תנאי העסקתם תיתן מענה למעסיקים בענף ותייצר רווח כלכלי גם להם.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסכות

מתחזים ורודפי תהילה: מנהלים חסרי אותנטיות פוגעים בעצמם ובארגון

מנהיגים מתמודדים לעתים קרובות עם מאבק פנימי בין 'אני האדם' לבין 'התפקיד הצפוי של המנהיג'. מנהיגות אותנטית היא פעולת שתי וערב בין שתי תפישות אלה - שלעתים סותרות זו את זו – לכדי מארג הוליסטי של 'אני המנהיג'

כתבות שאולי פיספסתם

*#