חברה שמשכירה ג'ינסים וחברה שמנהלת עודפי מזון: הכירו את הכלכלה המעגלית - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברה שמשכירה ג'ינסים וחברה שמנהלת עודפי מזון: הכירו את הכלכלה המעגלית

בעוד מדינות העולם מחרימות שימוש בקשים מפלסטיק, בישראל מפרסמים בעליזות פרסומות למחזור פלסטיק ובקבוקים. כלומר, עיקר המדיניות בארץ מתמקדת בטיפול בפסולת בקצה במקום הפחתה במקור

אתר לטיפול בפסולת
בלומברג

חברה שמשכירה ג'ינסים, פיתוח חומר בידוד מפסולת נוצות של עופות וחברה שמנהלת עודפי מזון - אלו חלק מהדוגמאות הקיימות בעולם לעקרונות שעליהן מבוססת כלכלה מעגלית.

כלכלה מעגלית היא למעשה סל של פתרונות שמיישמים על מנת להילחם בהתחממות הגלובלית. בישראל כלכלה מעגלית כמעט ואינה נוכחת בשיח הציבורי, ודבר זה מפתיע מאוד לאור כל המחקרים והפרסומים הקשורים לסכנות והנזקים הנגרמים כתוצאה מההתחממות הגלובלית.

כלכלה מעגלית - דלג

כלכלה מעגלית מתייחסת לעולם כמעגל ייצור ולא כקו ייצור - כפי שלימדו אותנו בבתי הספר למנהל עסקים. כלומר, המוצר לא מסיים את חייו אצל הצרכן, אלא חוזר בשרשרת הערך לאחד השחקנים האחרים. גישה זאת כוללת את עקרונות שלוש ה- R-ים: Reduce, Reuse, Recycle, במטרה להפחית את השימוש משאבים חדשים ולהקטין את יציאת הפסולת החוצה ממעגל הייצור.

"המניע לעידוד המעבר לכלכלה מעגלית מבוסס על השאיפה של מדיניות שונות להפחית הטמנת פסולת", נכתב באחד המחקרים שנעשו בתחום. "בסין זה נבנה מלמעלה מלמטה - הממשלה בסין מחייבת ומפעילה סנקציות בצורת קנסות. בקנדה, ארה"ב ובמדינות אירופה זה מתרחש בעיקר באמצעות יצירת תמריצים ורגולציה תומכת".

אבל בעוד מדינות העולם מחרימות שימוש בקשים מפלסטיק, בישראל מפרסמים בעליזות פרסומות למחזור פלסטיק ובקבוקים. כלומר, עיקר המדיניות בארץ מתמקדת בטיפול בפסולת בקצה במקום הפחתה במקור. כך, בשנים האחרונות, ברוב מדינות אירופה וגם אחרות, לרבות סין, הממשל מתכנן, מכוון ומסדיר רגולציה לטובת המעבר של המשק, עסקים וצרכנים לכלכלה מעגלית.

מתקן מחזור בקבוקים בתל אביב
אייל טואג

והנה, רק לאחרונה, המדינה השקיעה 4 מיליארד שקל במיון ומחזור פסולת ובהפקת אנרגיה משריפתה. זוהי תפישה צרה המתמקדת רק באתגר הטיפול בתוצאה, כשכבר יש ערימות של פסולת, במקום ליישם פתרונות שימנעו זאת.

עם זאת, לפני כמה חודשים הודיעו משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה על הכוונה להקים מרכז להתייעלות במשאבים בתעשייה. זאב אלקין, השר להגנת הסביבה, אמר כי "המרכז להתייעלות במשאבים יסייע להצעיד את התעשייה הישראלית קדימה ולהפחית את הפליטות לסביבה במקור".

היוזמה בוודאי מבורכת, אך היא לא מספיקה. בכדי לשנות את התפישה הכלכלית הרווחת ולפחית את הנזקים לסביבה נדרשת התגייסות כללית של כלל משרדי הממשלה על מלאי תוכניות התמיכה הקיימות וכן גם ברמת הרגולציה.

מפעל הפקת אנרגיה מפסולת
HSY / Robert Örthen

כיום, המדינה מציעה מענקים למפעלים, חברות וסטארט-אפים בתנאים שונים, כשאף לא אחד מהתנאים האלה כולל עקרונות לקידום כלכלה מעגלית. לדוגמה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה מענקים למפעלים שמקדמים פעילות של עיצוב תעשייתי לפיתוח מוצרים חדשים ושדרוג מוצרים חדשים. הוספת תנאי המציע מענק מוגדל לחברות המפתחות מוצר המאפשר מחזור של רוב חלקיו או פיתוח מוצרים לטיפול בפסולת, עשוי לתמרץ יותר מפעלים לעבור למודלים של כלכלה מעגלית ולהקטין את הנזק של הייצור לסביבה.

במקביל לזה, חקיקה המטילה את האחריות לפינוי וטיפול המוצר בסוף חייו על היצרן יחייבו אותו לחשוב על העתיד ותייצר אחריות מצידו לייצור מוצרים עם משך חיים ארוך יותר ושימוש בחומרים המאפשרים מחזור המוצר, וכל זה על מנת להגדיל את רווחיו בעתיד.

בעולם, חברות גדולות כמו איקאה, יוניליבר, פיליפס ואחרות כבר הולכות בדרך הזאת, ומיישמות מודלים עסקיים של כלכלה מעגלית, מתוך הבנה כי זהו המודל הנכון בעולם הייצור העתידי. לחברות בינוניות וקטנות קשה יותר ליישם מהלכים מסוג זה, וכאן נכנס התפקיד של המדינה כמסירת חסמים, מאפשרת ומעודדת עסקים.

המתקן להפקת אנרגיה מפסולת בעיר ונטה בפינלנד
\ HSY / Olli-Pekka Orpo

דוגמה לכך הוא פרויקט R2pi: The route 2 Circular Economy, מחקר בינלאומי של האיחוד האירופי, ביוזמת מכון ירושלים למחקרי מדיניות, העוסק בפיתוח של מודלים עסקיים בכלכלה מעגלית בסקטורים שונים, באמצעות ניתוח מקרי בוחן של חברות גדולות כמו פניקס, פיליפס, מאד-ג'ינס ועוד אחרות. במקביל, המחקר עוסק בפיתוח כלי מדיניות לעידוד עסקים למעבר לכלכלה מעגלית באמצעות הסרת חסמים ויצירת תמריצים מתאימים.

על מנת לגרום לכך שחברות ומפעלים במשק הישראלי ינועו לכיוון של כלכלה מעגלית כמו שקורה בכל העולם, יש לגייס את כלל משרדי הממשלה ליישם התאמות בכלל התוכניות המעודדות את התעשייה ולנקוט ברגולציה מתאימה. כל אלו יאפשרו טיפול ופיתוח פתרונות לאורך כל מעגל הייצור, ולא להתעורר רק בסוף התהליך, כשעיקר הנזק כבר נעשה ואנו נשארים להתמודד עם הרים של פסולת – וזו מהותה של כלכלה מעגלית.

הכותבת היא מנהלת הפרויקט מטעם מכון ירושלים למחקרי מדיניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בית הדין הארצי לעבודה

ביטוח סוציאלי הוא פטרנליסטי - ומוצדק

עובדת שבחרה לוותר על ביטוח אובדן כושר עבודה התחרטה על זה כשחלתה שנתיים מאוחר יותר, ותבעה את המעסיק. ואולם, בית הדין לעבודה קבע כי העובדת אינה זקוקה להגנה פטרנליסטית מצד החוק ומצד המעסיק, ואיש אינו זכאי להתערב בהחלטותיה

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#