בנט מדבר על שוויון - אבל מתעלם מהסגל הבכיר במכללות - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנט מדבר על שוויון - אבל מתעלם מהסגל הבכיר במכללות

כשהתקציב העומד לרשות המוסדות להשכלה גבוהה מוגבל, יש בסיס לחשש מתחרות. בעולם שבו התקציב מוגבל יש מקום להעדפת עידוד שיתופי פעולה בין מוסדות קיימים, על פני הקמתם של מוסדות חדשים

11תגובות
שר החינוך נפתלי בנט
אמיל סלמן

הבוקר נערך הכנס להשכלה הגבוהה ה-7, לצד חגיגות 60 שנה למועצה להשכלה גבוהה. במקביל, התקיימה בחוץ הפגנה של הסגל הבכיר במכללות האקדמיות, שנופל על אוזניים ערלות.

כיום פועלים בישראל 62 מוסדות להשכלה גבוהה, ויותר מ-300 אלף סטודנטים, עם תקציב של כ-11.5 מיליארד שקל. דו"ח של OECD שפורסם בספטמבר האחרון דירג את ישראל במקום השני בעולם (אחרי קנדה) של שיעור האזרחים ילידי הארץ בגילי 64-25 בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, פתח את הכנס בנוכחות שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, וטען כי "אפשר לאהוב את אריאל בלי לשנוא את האקדמיה", בהתייחס לאמירה של שר החינוך במעמד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, שלפיה "שברנו את קרטל האוניברסיטאות".

בנט בתשובתו לנשיא טען כי השינויים שניסה ליישם זכו להתנגדות ממוסדות אוניברסיטאיים ותיקים, "ואלו לא ממש מעוניינים להיפתח לתחרות".

אבל כשהתקציב העומד לרשות המוסדות להשכלה גבוהה מוגבל, יש בסיס לחשש מתחרות. שכן, חלוקת תקציב החינוך למספר מוסדות גדול יותר עשוי לפגוע ברמה האקדמית של המוסדות הקיימים. בעולם שבו התקציב מוגבל יש מקום להעדפת עידוד שיתופי פעולה בין מוסדות קיימים, על פני הקמתם של מוסדות חדשים.

בנוסף, הדגיש בנט את עקרון השוויוניות במערכת להשכלה גבוהה, וציין עוד כי "אין מחקר שמציג שיש פחות השכלה בפריפריה. סוף לאפליה של ילדה שנולדה ברהט, בשלומי או בחצור הגלילית. זה לא יהיה יותר בישראל". בנט המשיך והתגאה בגידול הסטודנטים מקרב האוכלוסייה הערבית, והתייחס למגזר החרדי, שם קיימת צמיחה במספר הסטודנטים, אבל זו אטית יותר.

לאור דבריו על שוויוניות, אי אפשר שלא להתייחס מההתעלמות שלו מדרישות הסגל הבכיר במכללות ששובת בימים אלו. הדרישות מבקשות לכבד את הסכם השכר, שיפור תנאי עבודה ותשתיות במכללות (חדר, כיסא, שולחן ומחשב), להשוות את תנאי ההעסקה לאלו שבאוניברסיטאות ופיצוי הוגן לסגל שמלמד בפריפריה עבור נסיעות וביטול זמן.

התעלמות זאת צורמת מאוד, במיוחד כשהשר לא מפסיק לדבר על שוויונית בחינוך והנגשת חינוך גבוה ואיכותי לתושבי הפריפריה.

ההיי-טק מכתיב את העדפות האקדמיה

בנט הצהיר כי "אקדמיה חזקה היא בסיס לכלכלה חזקה ותעשייה משגשגת", וכמובן שהתייחס להצלחה שהביאה לשיא במספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההנדסה והלומדים בתחומים הרלוונטיים להיי-טק, ובמקביל ציין כהישג את הירידה במספר הסטודנטים ללימודי משפטים ומנהל עסקים. כך הוגדר יעד לגידול של 40% במספר התלמידים הלומדים מקצועות ההיי-טק. 

הדבר המטריד בנתונים אלו הוא ההתגייסות של משרדי הממשלה השונים, ובכלל זה גם מוסדות האקדמיה, לענות על צרכיה של תעשיית ההיי-טק, הבא לידי ביטוי במחסור של הון אנושי. לדבר זה עלולה להיות פגיעה בחוגי לימוד אחרים במדעי הרוח והחברה, השומרים על גיוון - כשמגוון הוא מנוע הצמיחה הראשי ליצירתיות, גם בתעשיית ההיי-טק.

אז באשר לדבריו של בנט כי "אין לחשוש מפגיעה במחקר כתוצאה מפוליטיזציה של האקדמיה והפיכתה לסניף של הבית היהודי" - יש לחשוש מהפיכתה של האקדמיה לשלוחת הכשרת כוח אדם לתעשיית ההיי-טק.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסכות

מתחזים ורודפי תהילה: מנהלים חסרי אותנטיות פוגעים בעצמם ובארגון

מנהיגים מתמודדים לעתים קרובות עם מאבק פנימי בין 'אני האדם' לבין 'התפקיד הצפוי של המנהיג'. מנהיגות אותנטית היא פעולת שתי וערב בין שתי תפישות אלה - שלעתים סותרות זו את זו – לכדי מארג הוליסטי של 'אני המנהיג'

כתבות שאולי פיספסתם

*#