ורק לג'ימוברי בירושלים לא נשאר: למה כל הכסף הולך להיי-טק? - לא סופרת - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ורק לג'ימוברי בירושלים לא נשאר: למה כל הכסף הולך להיי-טק?

כולנו שמענו על האבים ואקסלרטורים ליזמי היי-טק, שנותנים להם ייעוץ עסקי, ליווי וחיבור למשקיעים. אך מבחינת החלופות הקיימת ליזמי הלואו-טק, נראה כי חסר מענה, גם מצד השוק וגם מצד המדינה

7תגובות
ג'ימבורי
ניסים כהן

לפני כמה ימים השתתפתי בוועדת שיפוט של פרויקט "צעדים ראשונים", ושם פגשתי שורה של  יזמים.  לא כאלה כמו שאנחנו רגילים לשמוע עליהם, לא טכנולוגים, לא חדשנים ובלי פוטנציאל לאקזיט - אבל יזמים עסקיים לכל דבר, כאלה שמזהים צורך ובונים משהו מאפס בניסיון לענות על הצורך.

התחרות התקיימה על ידי הקרן לירושלים באמצעות מט"י (מרכז טיפוח יזמות) ובתמיכת קרן דן דוד, המעניקה הלוואות בסכום של 400-200 אלף שקל ללא ריבית וללא ביטחונות. בתחרות זכאים להתמודד יזמים בעלי רעיון עסקי יצירתי, המעוניינים להקים את העסק שלהם בירושלים. על העסק להיות בעל ערך חברתי עם סיכוי גבוה לרווחיות ופוטנציאל ליצירת מקומות עבודה.

לתחרות הגישו כ-100 יזמים תוכניות עסקיות, אבל רק 14 צלחו לשלב הסופי, כשמתוכם ייבחרו כ-5-4 יזמים. המיזמים פשוטים ברובם, לא מורכבים, ועונים על צורך ממשי, דוגמת: פתיחת פעוטון במזרח ירושלם, פעילות ג'ימבורי ומתנפחים לילדים, תחזוקת ניקיון ועוד. לכל אלו השפעה כלכלית מקומית כמו רכישת שירותים ויצירת משרות נוספות בסביבה שבה הם פועלים. לדוגמה, כשאישה ערבייה פותחת פעוטון במזרח ירושלים, שם יש מחסור במסגרות לגיל הרך, היא מאפשרת ליותר אמהות ערביות לצאת לעבודה.

כולנו שמענו על האבים ואקסלרטורים (מאיצים) ליזמי היי-טק, אלו נותנים להם ייעוץ עסקי, ליווי וחיבור למשקיעים. אך מבחינת החלופות הקיימת ליזמי הלואו-טק, נראה כי חסר מענה, גם מצד השוק וגם מצד המדינה. לשאלתי את מנכ"ל מט"י ירושלים, גולן טובי, אודות חלופות המימון הקיימות עבור יזמים אלו, הוא ענה כי "לרוב היזמים שפונים אלינו אין חלופה אחרת, הכלים הקיימים לא יודעים לתת להם מענה". במסגרת פעילות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, פועלת תוכנית מעו"ף המעניקה ליווי עסקי לעסקים קיימים בלבד.

חנות, עסק קטן
תומר אפלבאום
מתוך דף הפייסבוק של מט"י - דלג

הפתרונות שיש בנמצא להלוואות בהיקפים כאלה הם הקרן להלוואות בערבות המדינה, שמעמידה 2 מיליארד שקל בשנה להלוואות, וקרן פועלים בעסקים. הקרנות האלה עובדות עם הבנקים ודורשות 25% ביטחונות וריבית שוק - תנאים שבהם יזמים מסוג זה מתקשים לעמוד בהם. כתוצאה מכך, קרנות אלו נותנות מענה בעיקר לעסקים קיימים, עם פעילות מוכחת רווחיות.

יזמי הלואו-טק, אלו שמבקשים להקים עסק מאפס עם מעט הון עצמי, לא מקבלים מענה. למיזמים אלו סיכון גבוה עם פוטנציאל לצמיחה, אך הקרנות הקיימות לא יודעות לתת להם מענה. הפתרונות האחרים שהמדינה מעמידה לעסקים זעירים גם הם לא נותנים מענה ליזמים בתחום.

המדינה זיהתה אוכלוסיות מיוחדות, דוגמת נשים ערביות, המאופיינות ברמת השתתפות נמוכה בשוק העבודה, הנדרשות למימון-מיקרו (הלוואות בסדר גודל של כ-8,000 שקל), אבל היא לא נותנת מענה ליזמים המבקשים הלוואות בסדר גודל יותר משמעותי. גם המגזר השלישי מנסה לתת מענה ליזמים זעירים, דוגמת עמותת יוזמות עתיד, המעניקה ליווי וייעוץ להקמת עסקים, בעיקר לנשים ללא אפשרויות תעסוקה אחרות. אך גם במקרה זה, גובה ההלוואות שיש בידה לתת הוא נמוך - עד 40 אלף שקל.

הנתונים האלו צורמים במיוחד משום שהמדינה מחלקת כל שנה 1.5 מיליארד שקל במענקים לחברות סטארט-אפ טכנולוגיות. אבל במקרה של יזמי הלואו-טק, אפשר לקבל רק הלוואות שאותן יש להחזיר, והיקף התקציב הכולל העומד לרשותם הוא בהיקפים הרבה יותר קטנים.

מתוך דף הפייסבוק של מט"י - דלג

בסקירה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שהתפרסמה לפני כחודשיים צוין כי חלקם של העסקים הזעירים מהווה 33.5% מסך העסקים (כ-182 אלף עסקים), והם מעסיקים 11% מכלל העובדים (כ-340 אלף עובדים). נתון זה מעיד על פוטנציאל הצמיחה של היזמים האלו, במידה שהמדינה תשכיל לפתור את כשל השוק הקיים, המונע את צמיחתם.

נכון שהסיכון למימון עסקים אלו גבוה יותר, וייתכן שהרבה מהם ייכשלו, אבל היות שמדובר ביזמים מקרב אוכלוסיות מוחלשות ומעמד כלכלי נמוך, לרוב החלופה כרוכה בעלות גדולה יותר למדינה, בצורת תשלומי העברה ותמיכה אחרים (אבטלה/הבטחת הכנסה וכו'). לכן עדיף לתת מענה ולהציע פתרונות מימון ליזמים אלו, כך שעל אף הסיכון הגדול, עודדנו מיזם עם פוטנציאל צמיחה והשפעה כלכלית מקומית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

בית הדין הארצי לעבודה

ביטוח סוציאלי הוא פטרנליסטי - ומוצדק

עובדת שבחרה לוותר על ביטוח אובדן כושר עבודה התחרטה על זה כשחלתה שנתיים מאוחר יותר, ותבעה את המעסיק. ואולם, בית הדין לעבודה קבע כי העובדת אינה זקוקה להגנה פטרנליסטית מצד החוק ומצד המעסיק, ואיש אינו זכאי להתערב בהחלטותיה

חנות בארה"ב

האם ישראל תיהפך לכלכלה ללא מזומן - ומה השימוש בצ'קים מלמד אותנו

על פי סקירה שנתית של בנק ישראל, בסוף 2017 עמד מחזור המזומן בישראל על 82 מיליארד שקל, כשכ-73 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה הוחזקו בידי הציבור. זהו הכסף בארנקים, בכספות בבתים פרטיים, במעטפות מהחתונה ומתחת לבלטות

דגם מכונית המציג חיישן של מובילאיי בביתן אינטל בתערוכת טכנולוגיה בינלאומית בלאס וגאס

מובילאיי היא רק ההתחלה: ההיי-טק הישראלי יוביל בעידן הרכב האוטונומי

האתגר הכרוך במעבר לעולם הרכב האוטונומי מושפע גם מתקופת מעבר שבה יימצאו על הכביש כלי רכב אוטונומיים ורגילים זה לצד זה, כך שהמכוניות האוטונומיות יצטרכו ללמוד לצפות ולזהות התנהגות אנושית בלתי צפויה ומסוכנת

כתבות שאולי פיספסתם

*#