ההיי-טק הוא קטר הצמיחה של המשק - אבל לא מחוברים אליו קרונות - ימית נפתלי - הבלוג של ימית נפתלי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההיי-טק הוא קטר הצמיחה של המשק - אבל לא מחוברים אליו קרונות

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקל בחברות היי-טק. אבל בטווח הארוך אין תרומה משמעותית לכלכלה המקומית והתמורה לא מחלחחלת לשאר האוכלוסיות

13תגובות
קטר
ללא קרדיט

כחלק משיווק רעיון הסטארט-אפ ניישן והעלאת קרנה של תעשיית ההיי-טק על ידי המדינה, נשמעות ללא הפסק סיסמאות כמו תעשיית ההיי-טק כ"קטר המשק", "החדשנות היא מנוע הצמיחה של ישראל" ועוד אחרות שכיחות.

ולכן לעתים זה מפתיע לפגוש את המציאות כפי שהמספרים מאירים אותה. בישראל פועלות כ-6,650 חברות היי-טק, ורק 9% מהמועסקים בישראל (כ-270 אלף עובדים) מועסקים בתעשיית ההיי-טק. בנוסף, מרבית החברות ממוקמות באזור המרכז, ולפריפריה החברתית-כלכלית של ישראל אין כמעט חלק בה.

התהילה שלובשת התעשייה מגובה בתמיכה כספית משמעותית. מדינת ישראל, באמצעות רשות החדשנות, משקיעה מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקל באופן ישיר בחברות היי-טק בצורת מענקים, ופוטרת אותן מתשלום מסים באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. זהו היקף תמיכה ציבורית שאף תעשייה אחרת לא זוכה לו בישראל. מעבר לזה, ההיי-טק נהנה מהזרמת מזומנים להשקעה מקרנות הון סיכון, אנג'לים וכדומה, בהיקפים גדולים שאין להם תקדימים בשום ענף כלכלי אחר.

אחד העקרונות המנחים את המדינה בהשקעה הנמרצת בתעשיית ההיי-טק הוא יצירת מקומות עבודה איכותיים. כלומר, משרות המציעות שכר גבוה - השכר הממוצע לעובד בהיי-טק הוא 21.5 אלף [1]. כך מגדילים את רווחת התושבים וכתוצאה מכך את שגשוגה הכלכלי של המדינה. אבל הדבר שממנו נוח להתעלם הוא כי מדיניות ההשקעה בהיי-טק הופכת את המדינה לתורמת ראשית בהגדלת אי השיוויון בישראל.

משרד היי-טק
עופר וקנין

רק 30% מהסטארט-אפים מצליחים

41% מהעובדים בהיי-טק הם בנים להורים מהחמישון העליון [2]. כלומר, ככל שההורים עשירים יותר, הסיכוי של ילדיהם ללמוד ולעבוד בהיי-טק גבוה יותר, והתוצאה היא שהשקעת המדינה בהיי-טק שווה להשקעה באוכלוסייה החזקה ביותר בישראל ולהגדלת הפערים הכלכליים-חברתיים.

פערי השכר משמעותיים. השכר של עובד ממוצע במשק נמוך משמעותית משכרו של עובד היי-טק, ומסתכם בכ-10 אלף שקל [3]. השכר של עובד ערבי נמוך משמעותית, והוא כמחצית מהשכר הממוצע במשק (5,800 שקל), ועוד נמוך מזה הוא שכרה של אישה ערבייה. העובדה המצערת היא כי גם כשאחד מקבוצות האוכלוסייה האלו מצליח לחדור לתעשייה, זה יהיה בתנאים נחותים יותר - וראייה לכך הוא שכרן של נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק – 5,500 שקל.

היגיון ההשקעה של המדינה בהיי-טק מתבסס בין היתר על כדאיות ההשקעה בענפים כלכליים המייצרים צמיחה במשק, ומשפרים את המספרים של ישראל בדירוג הבינלאומי בהשוואה למדינות אחרות. בהיי-טק התמורה על ההשקעה הציבורית באה לידי ביטוי באקזיטים של סטארט-אפים, ואלו שווים להכנסות מסים לקופה הציבורית. רק שבפועל מרבית הסטארט-אפים נכשלים: רק 30% מצליחים, ומאלו שכן מצליחים הרוב נמכרים לחברות מחו"ל.

התמורה המיידית היא הכנסות ממסים, אבל בטווח הארוך אין תרומה משמעותית לכלכלה המקומית ולא נוצרות משרות חדשות בארץ. תשלומי המסים החד פעמיים לא בהכרח מחזירים את ההשקעה למשק, הפערים החברתיים גדלים והתמורה לא מחלחלת לשאר האוכלוסיות.

על המדינה לתת את הדעת לפערים שההיי-טק מייצר ושלהם היא תורמת. להתחיל בלמדוד כמה באמת אנחנו מקבלים חזרה מההיי-טק ולהמשיך ביישום מדיניות השקעה באוכלוסיות מוחלשות, שנשארות מחוץ לדלת התעשייה. על כל שקל שמושקע בהיי-טק על המדינה להשקיע שקל נוסף באוכלוסיות מוחלשות, בהסרת חסמים לכניסה להיי-טק.

[1] שכר ממוצע לשכיר בתעשיית ההיי-טק ב-2017, נתוני למ"ס.

[2] סקירה כלכלית, משרד האוצר (ספטמבר 2017).

[3] שכר ממוצע לשכיר ב-2017, נתוני למ"ס.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסכות

מתחזים ורודפי תהילה: מנהלים חסרי אותנטיות פוגעים בעצמם ובארגון

מנהיגים מתמודדים לעתים קרובות עם מאבק פנימי בין 'אני האדם' לבין 'התפקיד הצפוי של המנהיג'. מנהיגות אותנטית היא פעולת שתי וערב בין שתי תפישות אלה - שלעתים סותרות זו את זו – לכדי מארג הוליסטי של 'אני המנהיג'

כתבות שאולי פיספסתם

*#