העירייה לא עושה לכם טובה כשהיא מפנה את הזבל מדי יום

באירופה ישנן ערים שבהן התושבים רשאים להוציא זבל החוצה רק יומיים בשבוע. הנוהג הזה מגביל את כמות הפסולת שתושבים יכולים לייצר, ומביא לתכנון אחראי של ייצור הפסולת הביתית

ימית נפתלי
ימית נפתלי
זבל נערם ברחובות ירושלים במהלך שביתה של עובדי העירייה, ינואר 2018
זבל בירושליםצילום: אמיל סלמן
ימית נפתלי
ימית נפתלי

ידוע שלגור בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מקנה לך פריבילגיות מרובות, הנוחות והזמינות של כל שירותי העיר: תאורת רחוב, טיפוח גנים ופארקים ושמירה על ניקיון העיר (כמובן בהסתייגות לגבי אזור המגורים בעיר; צפון ודרום העיר נראים לעתים יותר כמו ערים שונות לגמרי מאשר אזורים שונים באותה העיר).

אבל נראה כי לא הרבה אנשים מודעים לכך שישנם רחובות בתל אביב שבהם הזבל מפונה כל בוקר. כלומר, מדי כל בוקר משאית זבל מבקרת ברחובות העיר ומפנה את הזבל מפחי האשפה הירוקים. העובדה הזאת כנראה פחות תמוהה ומציקה למי שמתגורר בעיר, ויותר למי שעוסק בתחום הכלכלה המעגלית כבר כמה שנים.

נראה שברמה העירונית, ההפנמה של עלויות הפסולות מעבר לעלויות הכספיות פחות משמעותית, לפחות ברשויות עשירות כמו תל אביב. הרי שיש בפינוי יומיומי של זבל תמריץ עיקרי לייצר זבל בלי לחשוב פעמיים. אם כל בוקר באופן מסתורי עוברת משאית זבל ואני אפילו לא מבחינה בה, למה שאחשוב על מחיר הזבל וההשפעה שלו על הסביבה?

ערים ורשויות מקומיות, ובהן העיר תל אביב, מתפעלות מערך לוגיסטי מתוחכם רק עבור פינוי הזבל בבניינים, כדי להפוך את ההיפטרות מהזבל לפשוטה ושקופה. כדי שאף אחד מאתנו לא יצטרך בכלל לפגוש את הזבל שלו, פינוי האשפה מתבצע לרוב בשעות הבוקר מוקדמות, וזאת בתכנון מדויק וכוונה מראש, על מנת לא להפריע לתנועת כלי הרכב. אז לא רק שערים מנהלות את פינוי הפסולת באופן שלא מפגיש את התושב עם מחיר הזבל שהוא מייצר, בתכנון זה מבוצעת גם ההעדפה לטובת נהגי המכוניות המזהמות, כדי לא להפריע חלילה לתנועתם בנוחות.

ערימת זבל גדולה בשנגחאי, סיןצילום: AFP

נכון, ערים ויישובים שונים פועלים למען הגדלת מיחזור הפסולת באמצעות הנגשה של פחים: פח כתום ופח כחול למיחזור פסולת אריזות ונייר בנפרד, אבל במעשה זה הרשות שוב חוטאת לסביבה ולתושבים. שכן במקום לשים דגש על ייצור מופחת של זבל מלכתחילה, למשל באמצעות הגבלת מספר הימים לפינוי האשפה, העיר גורמת לנו להרגיש שהכל בסדר, כי אנו ממחזרים מבלי לתת את הדעת למחיר הסביבתי של פינוי מגוון פחי הפסולת.

רשויות מקומיות צריכות להפנים ולקחת אחריות על התנהגות התושבים שלהן, וזה מתחיל בחינוך למודעות למחיר של פסולת. ניתן לראות דוגמאות לכך באירופה, שבה, למשל, ישנן ערים שבהן התושבים רשאים להוציא זבל החוצה רק יומיים בשבוע. הנוהג הזה מגביל את כמות הפסולת שתושבים יכולים לייצר, ומביא לתכנון אחראי של ייצור הפסולת הביתית, מעודד הפרדה של הפסולת באופן יעיל יותר וכתוצאה מכך גם מגדיל את כמויות הזבל הממוחזרות כראוי. צעד יותר אמיץ שיש הוא לפנות את הזבל בשעות היום ולתת למשאיות הזבל לתרום לפקקים, ובכך ערים יכולות להמחיש בדרך נוספת את מחיר הזבל לתושבים.

הגיע הזמן שערים ורשויות בישראל, ובהן גם תל אביב המתקדמת, ינהגו אחרת עם הפסולת, מתוך ההבנה שכדי לייצר אחריות יש לשקף את מחיר של הזבל לתושב, וצעד ראשון יהיה לפגוש את הזבל בפח האשפה המלא מחוץ לבניין.

ימית נפתלי

ימית נפתלי | לא סופרת

כלכלנית, חוקרת מדיניות ויועצת אסטרטגית, וראש תחום כלכלה ומחקר בינלאומי במכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בעברה אנליסטית וכלכלנית בשוק הפרטי ובמשרדי ממשלה, יועצת אסטרטגית למנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים ויועצת חדשנות למפעלים וחברות בתעשייה.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?