התשוקה הישראלית לבנייה פוגעת בכדור הארץ

על משבר הדיור בישראל, והצעדים שיש לעשות כדי לבנות כמה שיותר, מהר ככל האפשר, כולם מדברים ללא הרף. אבל במקביל חשוב לתת את הדעת על ההשלכות והנזקים שיש לענף הבנייה על העולם והסביבה שבה אנו בונים.

הבניינים שאנו בונים כיום ישפיעו על חיינו בעתיד. ענף הבנייה בעולם אחראי ל-40% מצריכת האנרגיה, 30% מפליטות גזי חממה, 12% מהשימוש במים וקרוב ל-40% מהפסולת (כך על פי התוכנית הסביבתית של האו"ם).

• המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף
• בקיץ הזה תלבשי ירוק: חברות האופנה שמראות שאפשר גם אחרת

אכן, חשוב לפתור את משבר הדיור שיוצר עיוות חמור בחברה, אבל כדאי שבמקביל נחשוב קדימה ונבנה בניינים ששומרים על המשאבים ועל האנשים שיחיו בהם, ואת זה ניתן לעשות ביישום עקרונות הכלכלה המעגלית.

כלכלה מעגלית בענף הבנייה מכוונת ליעילות מוגדלת באמצעות סגירת מעגל הייצור, הקטנת שימוש במשאבים חדשים והקטנת ייצור הפסולת בתהליכי הבנייה. זאת ניתן להשיג באמצעות תכנון ועיצוב יעיל יותר ושימוש במודלים עסקיים החותרים להפחית את השימוש במשאבים חדשים, לאפשר שימוש חוזר במוצרים ובסופו של דבר גם למחזר אותם.

במסגרת פרויקט שניהלתי עבור האיחוד האירופי, במכון ירושלים למחקרי מדיניות למדנו על מודלים עסקיים בסקטורים, ולמדנו מחברות בינלאומיות כיצד הן מיישמות מודל עסקי מעגלי בענף הבנייה.

אחת הדוגמאות המוכרות בעולם, המתבסס על עקרונות הכלכלה המעגלית, הוא City of Venlo, בניין העירייה של ונלו, עיר בדרום הולנד, שנבנה כולו לפי הסטנדרטים של CRADEL2CRADEL, תו תקן לעיצוב מקיים.

בניין העירייה נבנה כולו כבנק מוצרים שניתן למחזר את רכיביו בסוף חיי הבניין, ולעשות שימוש חוזר בחלקם. שימוש באנרגיה מתחדשת, שיפור איכות האוויר, חיפוי ירוק של חזיתות הבניין ומיחזור המים שבהם נעשה שימוש. בנוסף, העירייה בחרה לעבוד עם ספקים במודל של שירותים לעומת רכישת המוצרים ובעלות עליהם. כלומר, במקום לקנות נורות ולתחזק את התאורה בבניין, לרכוש שירותי תאורה – כך כל תפעול והתחזוקה מועבר לאחריות הספק.

כל אלה הביאו לחיסכון בצריכת האנרגיה של הבניין לאורך חייו, מה שהביא לחיסכון בהוצאות העירייה. בנוסף, כבר אחרי שנה אחת תזרים המזומנים נהפך לחיובי. דוגמה נוספת למודל עסקי מעגלי בענף הבנייה הוא פרויקט PARK2020 - מעבר מרכישת מעלית ומבעלות על המעלית, לרכישת שירות מעלית. כך שוב עלויות תחזוקת המעלית מועברות ליצרן במקום לצרכן, ולכך יש חיסכון משמעותי לאורך חיי המעלית והבניין.

דוגמה נוספת למודל עסקי מעגלי בענף הבנייה היא חברת Rockwool, שמייצרת צמר אבן לבידוד בניינים. החברה מציעה ללקוחות שלה פינוי של פסולת בניין, חומרי בידוד וממחזרת אותם בתוך קו הייצור הקיים של החברה. לכך יש יתרון גדול, שכן דבר זה לא דורש מהחברה קו ייצור נפרד. היתרון ללקוחות הוא חיסכון כספי הנובע מתשלום נמוך יותר ל-Rockwool שמפנה וממחזרת את הפסולת, לעומת הטמנת הפסולת. כך, ככל שהיטל ההטמנה גבוה יותר, במדינות כמו בהולנד, החיסכון לקבלן גבוה יותר והתמריץ למיחזור גדל.

הדוגמאות האלו מראות כיצד מגזר ציבורי יכול להשפיע על הסביבה ולהוות מודל לבנייה מעגלית מקיימת וחכמה - מדיניות שלוקחת בחשבון הסתכלות ארוכת טווח ומתחשבת בחיסכון העלויות העתידי המתפרש לאורך עשרות שנים, ולאור אלו מקבלת החלטות כיום.

ענף הבנייה, יותר מכל ענף אחר, דורש תכנון וראייה ארוכי טווח, שכן הבניינים האלו ימשיכו לעמוד עוד שנים רבות. במקומות אלה יש חשיבות למדינה כרגולטור שמייצר תמריצים ומעודד יצרנים, קבלנים וצרכנים לאמץ ראייה ארוכת טווח, שתכלול את היתרונות לא רק הסביבתיים, אלא גם הכלכליים של כלכלה מעגלית, וליישם עקרונות מעגליים בתכנון ובנייה.