ההיי-טק הוא קטר הצמיחה של המשק - אבל לא מחוברים אליו קרונות

מדינת ישראל משקיעה מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקל בחברות היי-טק. אבל בטווח הארוך אין תרומה משמעותית לכלכלה המקומית והתמורה לא מחלחחלת לשאר האוכלוסיות

ימית נפתלי
ימית נפתלי
קטר
צילום: ללא קרדיט
ימית נפתלי
ימית נפתלי

כחלק משיווק רעיון הסטארט-אפ ניישן והעלאת קרנה של תעשיית ההיי-טק על ידי המדינה, נשמעות ללא הפסק סיסמאות כמו תעשיית ההיי-טק כ"קטר המשק", "החדשנות היא מנוע הצמיחה של ישראל" ועוד אחרות שכיחות.

ולכן לעתים זה מפתיע לפגוש את המציאות כפי שהמספרים מאירים אותה. בישראל פועלות כ-6,650 חברות היי-טק, ורק 9% מהמועסקים בישראל (כ-270 אלף עובדים) מועסקים בתעשיית ההיי-טק. בנוסף, מרבית החברות ממוקמות באזור המרכז, ולפריפריה החברתית-כלכלית של ישראל אין כמעט חלק בה.

התהילה שלובשת התעשייה מגובה בתמיכה כספית משמעותית. מדינת ישראל, באמצעות רשות החדשנות, משקיעה מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקל באופן ישיר בחברות היי-טק בצורת מענקים, ופוטרת אותן מתשלום מסים באמצעות החוק לעידוד השקעות הון. זהו היקף תמיכה ציבורית שאף תעשייה אחרת לא זוכה לו בישראל. מעבר לזה, ההיי-טק נהנה מהזרמת מזומנים להשקעה מקרנות הון סיכון, אנג'לים וכדומה, בהיקפים גדולים שאין להם תקדימים בשום ענף כלכלי אחר.

אחד העקרונות המנחים את המדינה בהשקעה הנמרצת בתעשיית ההיי-טק הוא יצירת מקומות עבודה איכותיים. כלומר, משרות המציעות שכר גבוה - השכר הממוצע לעובד בהיי-טק הוא 21.5 אלף [1]. כך מגדילים את רווחת התושבים וכתוצאה מכך את שגשוגה הכלכלי של המדינה. אבל הדבר שממנו נוח להתעלם הוא כי מדיניות ההשקעה בהיי-טק הופכת את המדינה לתורמת ראשית בהגדלת אי השיוויון בישראל.

משרד היי-טקצילום: עופר וקנין

רק 30% מהסטארט-אפים מצליחים

41% מהעובדים בהיי-טק הם בנים להורים מהחמישון העליון [2]. כלומר, ככל שההורים עשירים יותר, הסיכוי של ילדיהם ללמוד ולעבוד בהיי-טק גבוה יותר, והתוצאה היא שהשקעת המדינה בהיי-טק שווה להשקעה באוכלוסייה החזקה ביותר בישראל ולהגדלת הפערים הכלכליים-חברתיים.

פערי השכר משמעותיים. השכר של עובד ממוצע במשק נמוך משמעותית משכרו של עובד היי-טק, ומסתכם בכ-10 אלף שקל [3]. השכר של עובד ערבי נמוך משמעותית, והוא כמחצית מהשכר הממוצע במשק (5,800 שקל), ועוד נמוך מזה הוא שכרה של אישה ערבייה. העובדה המצערת היא כי גם כשאחד מקבוצות האוכלוסייה האלו מצליח לחדור לתעשייה, זה יהיה בתנאים נחותים יותר - וראייה לכך הוא שכרן של נשים חרדיות בתעשיית ההיי-טק – 5,500 שקל.

היגיון ההשקעה של המדינה בהיי-טק מתבסס בין היתר על כדאיות ההשקעה בענפים כלכליים המייצרים צמיחה במשק, ומשפרים את המספרים של ישראל בדירוג הבינלאומי בהשוואה למדינות אחרות. בהיי-טק התמורה על ההשקעה הציבורית באה לידי ביטוי באקזיטים של סטארט-אפים, ואלו שווים להכנסות מסים לקופה הציבורית. רק שבפועל מרבית הסטארט-אפים נכשלים: רק 30% מצליחים, ומאלו שכן מצליחים הרוב נמכרים לחברות מחו"ל.

התמורה המיידית היא הכנסות ממסים, אבל בטווח הארוך אין תרומה משמעותית לכלכלה המקומית ולא נוצרות משרות חדשות בארץ. תשלומי המסים החד פעמיים לא בהכרח מחזירים את ההשקעה למשק, הפערים החברתיים גדלים והתמורה לא מחלחלת לשאר האוכלוסיות.

על המדינה לתת את הדעת לפערים שההיי-טק מייצר ושלהם היא תורמת. להתחיל בלמדוד כמה באמת אנחנו מקבלים חזרה מההיי-טק ולהמשיך ביישום מדיניות השקעה באוכלוסיות מוחלשות, שנשארות מחוץ לדלת התעשייה. על כל שקל שמושקע בהיי-טק על המדינה להשקיע שקל נוסף באוכלוסיות מוחלשות, בהסרת חסמים לכניסה להיי-טק.

[1] שכר ממוצע לשכיר בתעשיית ההיי-טק ב-2017, נתוני למ"ס.

[2] סקירה כלכלית, משרד האוצר (ספטמבר 2017).

[3] שכר ממוצע לשכיר ב-2017, נתוני למ"ס.

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן