העירייה לא עושה לכם טובה כשהיא מפנה את הזבל מדי יום
באירופה ישנן ערים שבהן התושבים רשאים להוציא זבל החוצה רק יומיים בשבוע. הנוהג הזה מגביל את כמות הפסולת שתושבים יכולים לייצר, ומביא לתכנון אחראי של ייצור הפסולת הביתית
מה הערים והרשויות המקומיות יכולות לעשות עבור הציבור בזמן הקורונה?
היכולת לתמוך אינה בידי הממשלה בלבד: לערים ולרשויות המקומיות יש תפקיד משמעותי בסיוע לעסקים ולתושבים בהתמודדות עם המשבר והפגיעה הכלכלית
קצת ודאות לא תזיק: חוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות פוגע במשק
המציאות הנוכחית מייצרת תסכול רב, ומשאירה את כל הצדדים בחוסר ודאות וחוסר יכולת להתמודד כראוי עם ההשפעות הכלכליות ואחרות של נגיף הקורונה
בעולם כבר הבינו: במקום לעזור לחברות ענק – צריך להשקיע בהכשרות מקצועיות
בשטוקהולם מציעים הכשרות מקצועיות לתושבים בהתאם לשוק התעסוקה העירוני. הקורונה מהווה הזדמנות להתמודד עם השינויים שכבר החלו בעולם התעסוקה, להבטיח פחות מובטלים ולעזור לעובדים לשפר את מצבם הכלכלי
בניגוד לנטען: הקורונה לא פוגע באופן שווה באנשים
מאז תחילת התפרצות נגיף הקורונה, מזהירים אותנו שהקורונה לא מבדיל בין קבוצות אוכלוסייה ■ אך אם נסתכל מקרוב נראה שמי שהכי נפגעו הן האוכלוסיות החלשות
שילוב ערבים באקדמיה וצמצום ההגירה השלילית: מצבה של ירושלים טוב יותר ממה שחשבתם
יום ירושלים הוא זמן טוב לדון במצבה של עיר הבירה ולנפץ מיתוסים הקשורים בעיר. ההשקעה של ראש העיר היוצא ניר ברקת באירועי תרבות וחברה בירושלים הובילה למגמה שחשוב לשמור עליה
כדי שהמפעלים ישרדו את המשבר, הם צריכים להתחיל לשתף פעולה
במשבר שנוצר, מפעלים מחפשים פתרונות וחלופות לחומרי גלם שבשגרה מגיעים מחו"ל. יצירת שיתופי פעולה בין מפעלים ברמה האזורית באמצעות חשיפת מידע על חומרי גלם, מוצרים ופסולת, היא המפתח לניצול משאבים באופן יעיל
התשוקה הישראלית לבנייה פוגעת בכדור הארץ
כלכלה מעגלית בענף הבנייה מכוונת ליעילות מוגדלת באמצעות סגירת מעגל הייצור, הקטנת שימוש במשאבים חדשים והקטנת ייצור הפסולת בתהליכי הבנייה. זאת ניתן להשיג באמצעות הפחתת השימוש במשאבים חדשים, שימוש חוזר במוצרים ומיחזור
בקיץ הזה תלבשי ירוק: חברות האופנה שמראות שאפשר גם אחרת
תעשיית האופנה היא התעשייה השנייה המזהמת בעולם. זיהום מים, ניצול משאבי טבע וניצול עובדים. אבל חלק מהחברות לא מחכות לרגולטור שידרוש מהן לשמור על הסביבה ולמחזר, והן מתחילות ליישם את הכלכלה המעגלית כבר עכשיו
המוצרים שלכם הולכים לפח בסוף השימוש? אתם מפסידים על זה הרבה כסף
מודלים עסקיים של כלכלה מעגלית, בניגוד למודלים עסקיים ליניאריים, מייצרים ערך לחברות ועסקים מתוך זיהוי הזדמנויות הנובעות מחוסר יעילות בייצור
בנק דיגיטלי? זה עוד מאותו הדבר
ההודעה על הקמת בנק דיגיטלי חדש הפיחה תקווה לבשורה צרכנית בישראל. אבל כמו כל בנק פרטי, גם הבנק החדש יפעל כדי להשיא רווחים לבעליו. יש פתרון אחר
מוטרדים מהאמזונס? הצריכה שלנו גורמת לכדור הארץ נזק חמור בהרבה
מרבית החברות כיום מתבססות על מודלים עסקיים ליניאריים: חברה שמשתמשת בחומרי גלם על מנת לייצר מוצר שמסיים את חייו אצל הצרכן. זאת, כשהעלויות החיצוניות, הסביבתיות לרוב, לא נלקחות בחשבון בתמחור המוצרים. את החשבון הזה אנחנו כחברה משלמים
למרות הביקורות: הבשורה האמיתית בתוכנית הכלכלית של העבודה-גשר
במדינות אחרות בעולם מבנה מערכת המסים הוא שאלה שלעתים קרובות מהווה שיקול מכריע במערכת הבחירות, אך בישראל היא מתעוררת רק בעקיפין ורק מתוך יעד הגירעון
הפספוס של מדינת ישראל
המדינה הגישה לאו"ם דו"ח על התקדמות ביעדי פיתוח בר קיימא. אבל שיקולים מתחומי החברה, הסביבה והכלכלה לא נמצאים בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה. במקום להסתפק בשאלה אם מענקים לחברות היי-טק מעודדים חדשנות, צריך גם לשאול כיצד משפיעה חלוקת המענקים על שוויון
העסקים שדואגים לסביבה ולחברה - וזוכים להתעלמות ממשלתית
מערכת המס היא כלי מדיניות מרכזי שבו המדינה משתמשת כדי לטפל בכשלי שוק ולקדם צדק חלוקתי. ואולם, במצב הנוכחי, קיים כשל שוק המתבטא בחוסר עניין של משקיעים להשקיע ב-Social Impact - הם מעדיפים להשקיע בחברות היי-טק
תפסיקו לנחש איך ייראה שוק העבודה בעתיד - ותתחילו להתכונן
אחת הביקורות על הכשרה מקצועית בבתי ספר תיכון ובכלל היא חוסר רלוונטיות לצורכי המעסיקים ולתנאי השוק המשתנים. כשאנחנו מדברים על עולם תעסוקה משתנה והיעלמות של משרות, חשוב מאוד להקנות לצעירים מיומנויות עסקיות וכלים להבנת מציאות עסקית משתנה
הגיע הזמן לשנות את האופן שבו אנחנו מודדים צמיחה
מטרתה של כלכלה מעגלית היא לשנות את עקרונות הכלכלה שאנו מורגלים בהם כיום: מכלכלה לינארית, השמה דגש על צמיחה מבלי לקחת בחשבון את המחיר של העלויות החיצוניות-הסביבתיות הכרוכות בה, לכלכלה מעגלית, המשקפת את המחיר הסביבתי הכרוך בצריכה, ייצור וטיפול בפסולת
איחוד? הפערים בין מזרח ומערב נשמרים
בירושלים עדיין קיימים פערים משמעותיים בין אוכלוסיית מזרח העיר לאוכלוסיית מערב העיר. האוכלוסייה הערבית מהווה 38% מאוכלוסיית העיר, מרביתה לא לומדת במערכת החינוך הישראלית ואינה דוברת עברית. אז כשאין שפה משותפת למזרח ומערב, איך חוגגים 52 שנים לאיחודה של עיר?
כלכלה אחת לעשירים וכלכלה לכל השאר: להיערך ליום שבו המשרות ייעלמו
עם היעלמותן של משרות שונות בשוק העבודה, כתוצאה מדיגיטציה ואוטומציה, צפוי גידול משמעותי באי השוויון בחברה. כלי משמעותי שיסייע להתמודד עם השינויים הוא הנגשת הכשרה מקצועית לעובדים ולא רק למובטלים
אם לציבור לא אכפת מעצמו - למה שלפוליטיקאים יהיה?
מפלגות בעלות מצע חברתי-כלכלי, כמו כולנו וגשר, מתנדנדות סביב אחוז החסימה. לעומת זאת, מפלגות כמו זהות זוכות לעדנה מחודשת בסקרים. מה זה אומר עלינו?