יוטיוברים במקום אסטרונאוטים: השינוי שגרמה כלכלת היוצרים

רופא, מורה ומפתח תוכנה עדיין נחשבים למקצועות מכובדים, אבל משבר הקורונה חיזק את כלכלת היוצרים. כך נוצר עולם שבו אנחנו יכולים להרוויח כסף ממה שאנחנו אוהבים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוצרי סרטוני וידאו בסמינר של יוטיוב ליצרני תוכן בטוקיו. משלמת ליוצרים יותר מכל רשת חברתית אחרת

פלטפורמות הטק הגדולות נלחמות בשנים האחרונות במטרה לשמור על יוצרים בפלטפורמה שלהן – ולהניע מעורבות בפלטפורמה. אבל היוצרים מחפשים דרכים לייצר רווחים מהפוסטים שלהם באופן ישיר יותר, ולהרוויח נתח גדול יותר מעוגת ההכנסות. אם פעם, בלא מעט מקרים, צייר הרוויח כסף מכישרונו רק לאחר המוות, היום לכולם יש הזדמנויות להפיץ את היצירות שלהם אצל קהל רחב של אנשים, בעודם בחיים.

אחד השינויים החברתים הבולטים בעשור האחרון הוא הופעת כלכלת היוצרים. נכון שתמיד היו יוצרים שונים שפעלו בהתאם לתשוקות שלהם, אבל מעטים היו אלה שהצליחו להתפרנס מכך. כיום, העולם הדיגיטלי פתח עבורם דלת בעזרת הרשתות החברתיות.

משבר הקורונה חיזק את כלכלת היוצרים. השילוב של סגרים ואבטלה הוביל לכך שיוצרים חיפשו דרכים חדשות להתפרנס. במקביל, לאנשים היה יותר זמן לחפש דרכים למלא את שעות הפנאי שלהם.

תעשה את מה שאתה אוהב

רופא, מורה ומפתח תוכנה עדיין נחשבים למקצוע מכובד, אבל כלכלת היוצרים הובילה ליצירת מקצועות חדשים, כאלה שמבוססים על יצירתיות. על פי סקר שבוצע באחרונה בארה"ב על ידי לגו, ילדים מעדיפים להיות יוטיוברים מאשר אסטרונאוטים.

כלכלת היוצרים היא תת-קטגוריה לכלכלת התשוקה. היא נקראת כך מכיוון שבעולם שבו אנחנו חיים יוצרים יכולים להרוויח כסף ממשהו שהם נלהבים ממנו. ייתכן שזה משהו שבעבר היה מתחיל כתחביב, אבל כיום יוצרים יכולים לצאת מנקודת הנחה שאפשר להתקיים ממשהו שאתה אוהב לעשות, במקום להשקיע את זמנך בעבודה משמעמת.

מה זאת כלכלת היוצרים

כלכלת היוצרים מתייחסת לעסקים שנבנו על ידי יוצרים עצמאיים, החל בבלוגרים ועד סופרים, כדי לייצר רווחים מכישוריהם או מיצירותיהם. הכלכלה כוללת את החברות שמשרתות את היוצרים האלה, מאלה שמייצרות כלים ליצירת תוכן ועד לפלטפורמות של ניתוח מידע. את המספרים סביב כלכלת היוצרים קשה לאמוד, בהתחשב בהגדרה הרחבה של המונח יוצר.

הכלכלה במספרים

יותר מ-50 מיליון אנשים ברחבי העולם רואים עצמם כיוצרים, על פי SignalFire. מתוכם 46.7 מיליון מחשיבים את עצמם לחובבנים – שעוסקים גם בתחומים נוספים על מנת להרוויח משכורת ראויה. יותר משני מיליון איש מחשיבים את עצמם כיוצרים מקצועיים, ומשתכרים מספיק מהתשוקה שלהם בשביל להגדיר את מה שהם עושים כמשרה מלאה.

מחצית מהיוצרים המקצועיים מרוויחים את כספם ביוטיוב, כאשר 25% מרוויחים את כספם באמצעות אינסטגרם. פלטפורמה משמעותית נוספת ליוצרים מקצועיים היא Twitch, עם 300 אלף אנשי מקצוע שמעבירים שידורים בסטרימינג. 200 אלף איש נעזרים בהכנסות ממקורות כגון משחק, מוזיקה, פודקאסטים, בלוגים וכתיבה.

הבעיה: אין מעמד בינוני

אחת הבעיות שעומדות בפני היוצרים היא הקושי להתפרסם בתחילת דרכם. בעיה נוספת היא השגת בסיס מעריצים. עם זאת, יש יוצרים שמניבים הכנסות גבוהות מאוד. ריאן קאג'י בן התשע הרוויח 29.5 מיליון דולר מסרטוני יוטיוב ב-2020. קיילי ג'נר יכולה להרוויח יותר ממיליון דולר לכל פוסט ממומן באינסטגרם. אדיסון ריי הרוויחה כ-5 מיליון דולר בשנה עד יוני 2020, באמצעות TikTok. עם זאת, נדרשת עבודה ניכרת וקצת מזל כדי להגיע לרמת הכנסות זאת.

43 אלף אומנים שפועלים בסופטיפיי (כ-1.4% מסך האומנים שפעילים בפלטפורמה) מקבלים 90% מהתמלוגים – ממוצע של 22,395 דולר לאומן ברבעון. 98.6% מהאומנים הנותרים מרוויחים רק 36 דולר לרבעון.

נתונים אלה מראים שלמרות ההצלחות של חלק מהיוצרים, ההכנסות בכלכלה זאת הן מוגבלות – ואין בכלכלה מעמד בינוני. פחות מ-2% מיוצרי התוכן ב-Patreon (פלטפורמה שמספקת כלים עסקיים ליוצרי תוכן להפעלת שירות מנוי) הרוויחו ב-2017 שכר מינימום חודשי. מחקרים של Graphtreon גילו כי הרוב המכריע של היוצרים ב-Patreon מרוויחים מהפלטפורמה בין דולר ל-100 דולר בחודש.

סוף עידן כלכלת הקשב

אנחנו מתקרבים לסיום העידן של כלכלת הקשב – ששלטה בתחום היצירה במאה ה-21. לתעשייה היה מודל הכנסות שמבוסס על מודעות. בעשורים האחרונים עברנו לכלכלה דיגיטלית ומבוססת מידע. בשנות ה-2000, כתוצאה מכך שאנחנו נחשפים לכמויות מידע שגדלות והולכות – השגת תשומת הלב שלנו נהפכה לנדירה. על מנת להצליח, פלטפורמות הסושיאל צריכות להתייחס לכל יוצרי התוכן, גדולים וקטנים, כלקוחות העיקריים שלהן. מודל ההכנסות שהיה רלוונטי בעבר, כבר לא מספיק היום.

כלכלת הקשב מייצרת רווחים מקהל שמדברים אליו. לעומת זאת, כלכלת היוצרים הופכת את הקהל לנכס. זה כנראה סוד ההצלחה בתחום השיווק בתקופה הקרובה. אנחנו חווים מעבר מסיטואציה שבה הפלטפורמה מרוויחה בהתאם לכמות הצפיות במודעות שמתפרסמות אצלה, לסיטואציה שבה היא מקבלת נתח מההכנסות של היוצרים. במלים אחרות, לכישרון אינדיבידואלי יש יותר חשיבות.  

אם נחשוב על זה עוד יותר לעומק, נמצא שהמגמה הנוכחית היא חזרה לעולם שבו יצרנים וצרכנים קשורים יותר אחד בשני. במהלך המאה האחרונה סיבכנו את שרשראות האספקה והערך וכמעט שכחנו שיש יוצר מאחורי התוכן שאנו צורכים. כלכלת היוצרים היא גרסה דיגיטלית וגלובאלית של העולם שהכרנו פעם - כזה שבו אנו תומכים ישירות בבעלי מלאכה. רק שהפעם אותם בעלי מלאכה הם בעלי מלאכה דיגיטליים.

למרות העובדה שיוצרים רבים עומדים בפני אתגרים, אפשר לשמור על אופטימיות בנוגע להתרחבות של כלכלת היוצרים. בעולם שאחרי הקורונה, ניתן לספק לאנשים תקווה כי הם יכולים ללכת אחרי התשוקות שלהם. כלכלת היוצרים מציעה הזדמנויות ייחודיות לאנשים, שיכולים לעבוד מהבית ולהתרכז בכישורים שפיתחו. גם למותגים יש הזדמנות והם יכולים לאתר את היוצרים שמתאימים להם - ולקחת את הסיפור שמאחורי המותג למחוזות חדשים ומרתקים.

יעל קנדר

יעל קנדר | Digital Coffee Time

מנהלת את יחידת BDO Digital, המספקת שירותי ייעוץ לארגונים בגיבוש ופיתוח יכולות דיגיטליות. שגרירה של שינוי, מונעת על ידי חדשנות ובמצב למידה תמידי. מאמינה גדולה בטכנולוגיה כאמצעי להשיג דברים מדהימים.

שימשה בעבר מנהלת השיווק ברשת האופנה דלתא, ניהלה את הדאטה וה-CRM בחברת קימברלי קלארק ובתפקידה האחרון בצד לקוח, הובילה את תוכנית השיווק לפתרונות טרנספורמציה דיגיטלית במיקרוסופט MEA. בעלת ניסיון עשיר של יותר מ-15 שנה בעולם השיווק והדיגיטל, מתוכן 10 שנים בהקמה וניהול פלטפורמות דאטה, תוכניות נאמנות ואתרי סחר אלקטרוני בעולמות ה-B2C וה-B2B.

אפשר גם לבוא לשמוע אותה מרצה על דיגיטל, דאטה וחוויית לקוח בבצלאל, בדיגיטאלנט ובאיגוד השיווק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker