על הספה, מול מסך, מכוסים פירורים - אלה הילדים שלי עכשיו. ואני לא יודעת מה לעשות

הילדים בבית, ובינתיים הם לא הולכים לשומקום. מה חשוב שהם ילמדו בתקופה הזו, ואיך אפשר לגרום לזה לקרות? ■ אתם שואלים - והפסיכולוגית עונה

יעל חלק
יעל חלק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ילד מול מסך טלוויזיה. אילוסטרציה
ילד מול מסך טלוויזיה. אילוסטרציהצילום: FRANK RUMPENHORST / dpa picture

אריאלה שואלת: בתי הספר של הילדים שלי לא מתפקדים כבר תקופה ארוכה. בהתחלה התייחסתי לזה בסלחנות - זו היתה תקופת חירום, הרגשתי כאילו אנחנו במלחמה, ואיפשרתי לילדים לזלוג אל תוך מסכים, ג׳אנק פוד וימים שלמים בלי לקום מהספה. אבל עכשיו, כשנראה שהתקופה הזו הולכת ומתארכת, ואני מבינה שזו שנת הלימודים שלהם ולא תהיה אחרת - אני תוהה מה אני צריכה לעשות.

אין לי את היכולת (או את הרצון) להכריח אותם להשלים את הפערים בכל המקצועות. הם מצדם לא מפגינים שום עניין באפליקציות לימודיות או בספרי לימוד שאני מפזרת באקראי ברחבי הבית. אני יודעת שבסופו של דבר אנשים משלימים חמש יחידות מתמטיקה בקורס של שלושה חודשים אחרי הצבא, ובכל זאת תוהה - מה חשוב שהם ילמדו בתקופה הזו, ואיך אני יכולה לגרום לזה לקרות?

היי אריאלה, אני מרגישה שיכולנו להיות חברות טובות. אם את מגיעה עם הילדים לאיזור ניו ג׳רזי בזמן הקרוב, בואו להגיד שלום. שוקו חם וסיפור לילדים - עלי.

ד"ר בטי הארט וד"ר טוד ריזלי ערכו מחקר שבעקבותיו טבעו את המושג "פער 30 מיליון המילים". במחקר שלהם הם גילו שכבר בגיל 18 חודשים ילדים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים מפגינים הבדלים דרמטיים באוצר המילים שלהם. בגיל שלוש הפער הזה מתרחב ל-30 מיליון מילים בין הילדים מהמשפחות העשירות ביותר לאלה מהמשפחות העניות ביותר.

המסקנות של המחקר הן שקשה מאוד לצמצם את הפער הזה עם חלוף הזמן, ושלאוצר המילים של ילד יש השפעה דרמטית על היכולת שלו לתפקד בחברה, וכמובן להיות תלמיד מצטיין. במבט על מעט דרמטי - המחקר מצא שאוצר המילים של ילד בגיל 18 חודשים יכול להכריע את עתידו. (כמובן, כמו כמעט כל מחקר שעורר עניין במדעי החברה, יש ביקורת רבה על המחקר הזה, התוצאות שלו והמסקנות שאליהן הגיעו החוקרים).

בכל אופן, לאחר סיום המחקר, ההמלצות של החוקרים היו שהורים, מורים לגיל הרך ואפילו ערים ומדינות צריכים לפעול כדי להבטיח אוצר מילים ראוי לכל פעוט. הדרך הכי פשוטה וטובה להשיג את זה, לדבריהם, היא להקריא ספרים לילדים (בגיל הרך וגם אחרי שהם כבר יודעים לקרוא בעצמם).

אם את רוצה להאמין למחקר הזה, את יכולה להתחיל את הבוקר המשפחתי שלכם בארוחת בוקר שבה את מקריאה סיפור לילדים מסביב לשולחן. במקום אווירת לימודים לחוצה, זו אמורה להיות סביבה חמימה ונעימה שבה כל אחד יכול ללעוס את הקורנפלקס או דייסת שיבולת השועל שלו בנחת בזמן שהוא מקשיב לסיפור. אוצר המילים של הילדים שלך יתרחב, הם יחשבו על ספרים בקונוטציה משפחתית אמפתית, ויוכלו לפצח כל אתגר שיתקלו בו באמצעות הספר המתאים.

הסיבה שאני מאוד אוהבת את המחקר הזה ושכמותו היא שלהקריא לילדים שלי זה מה שאני עושה באופן טבעי מהרגע שהם נולדו. אני אוהבת לקרוא ומבלה כמה שעות בכל יום בקריאה ובכתיבה. אני עושה עם הילדים שלי כל מיני דברים: אני מבלה איתם במוזיאונים, בטיולים בטבע ובאפיית עוגיות, אבל אין שום ספק שהכי כיף וטבעי עבורי לבלות איתם בקריאה.

יכול להיות שהגנטיקה שלהם גרמה להם לאהוב להאזין לסיפורים, אבל יותר סביר מזה שהאהבה שלי לספרים חילחלה אליהם - פשוט בגלל שכשיש לי ספר ביד אני רגועה ומחוייכת (הביטו עלי כשהם דוהרים במהירות אינסופית בירידה חדה באופניים, רגועה ומחוייכת אני לא).

ונדמה לי שזו המסקנה העיקרית לאמץ בתקופה הזו - תתחילי בך. מה הדבר שאת אוהבת לעשות? שגורם לך לזרוח? זה בכלל לא משנה אם מדובר בתשבצי היגיון, שתילה של שום ותפוחי אדמה או בארגון מסיבות יום הולדת. דרך כל אחד מהדברים האלה אפשר ללמוד שפה או חשבון או על החיים עצמם.

את צודקת, הם יצליחו להשלים לימודי חמש יחידות בתנ"ך או מתמטיקה בתוך כמה חודשים אם הם יצטרכו וירצו לעשות את זה. מה שאת רוצה להכניס לתוך התיק שלהם עכשיו זה התלהבות, ברק בעיניים ותחושה של רוגע ומשפחתיות. אם חשבון דיפרנציאלי לא גורם לך לקפוץ משמחה, תבחרי במה שכן (ותעדכני אותי, כדי שאמצא עבורך את המחקר שמסביר למה זה הדבר שהכי חשוב ללמד ילדים כדי להכין אותם לעתיד). 

יעל חלק

יעל חלק | יעל חלק

יעל חלק היא פסיכולוגית חברתית וחוקרת שינוי התנהגות. היא מייעצת ליחידים, סטארט-אפים וחברות בתהליכי יצירת ושינוי הרגלים. מחברת הספר "לשנות את החיים בשנה", בעלת הפודקאסטים "זה לא פודקאסט" ו"תשובות מסובכות לשאלות פשוטות" ומנהלת הקבוצה Habits בפייסבוק. חיה בניו-יורק, לומדת CBT ב-NYU ושותה שייק ירוק כל בוקר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker