לבודד או לא לבודד את השבים מחו"ל? בסין זו מעולם לא היתה השאלה

בישראל עוד מתחבטים בשאלת הבידוד לשבים מחו"ל - ובסין כבר הביאו את שיטת "קבלת הפנים" לשלמות מהודקת ויעילה

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קבלת הפנים בשדה התעופה בשנחאי
יעל עינב

זכיתי בעונג המפוקפק לעבור את מסלול המכשולים משנחאי לישראל וחזרה. זה מסלול קשה, ארוך ויקר ועושה אותו רק מי שבאמת חייב.

בזמן שבארץ דנים בבידוד או לא לכל השבים מחו"ל, כולל מדינות ירוקות, וסוף סוף נראה כי דנים בצורך הברור לערוך בדיקות לשבים מחו"ל, מצאתי לנכון לספר על הבידוד נוסח סין שאני בעיצומו בימים אלה.

אחרי מסע שנמשך 36 שעות משנחאי לישראל, עם מעבר דרך נמל התעופה הנטוש של הונג קונג, נחת המטוס בתל אביב. הודעה דרמטית לפני הנחיתה בכריזה של המטוס, סיפרה על הנחיות חדשות של משרד הבריאות הישראלי.

שדה התעופה הנטוש בהונג קונג. בימים כתיקונם הוא מהעמוסים ביותר באסיהצילום: יעל עינב

בחיל ורעדה יצאתי מהמטוס מתפללת שלא אצטרך להיכנס לבידוד, שהרי באתי לביקור של שבועיים ואני לא יכולה להעביר אותם בבידוד. בדיעבד התברר כי ההודעה הדרמטית לא עודכנה כבר חודשים ארוכים. למודת נחיתות בסין, התכוננתי לתשאול ולחקירה הרפואית שמחכה לי בישראל ושיננתי לעצמי את הטיעונים המלומדים; שהרי סין היא מדינה ירוקה, מאוד ירוקה, ירוק חזק ואימתני - סין היא המדינה הראשונה שהתמודדה עם הקורונה, והראשונה להשתלט עליה.

כבר בפתח המטוס נדהמתי למראה המאבטחת והמאבטח: שניהם משוחחים אחד עם השני בנינוחות כשהמסכה מונחת ברישול על גבול האף, האופנה הישראלית בעטיית מסיכות (ללכת עם ובעצם להיות בלי). שדה התעופה ריק למדי. בנקודות שונות פזורים העובדים המשועממים עם מסיכה לא מהודקת. חשבתי לעצמי שכנראה בזמן הטיסה עברה וחלפה הקורונה מישראל. מצאתי את דוכני התשאול, מתשאלת עם מסכה בלי כפפות נעצה בי מבט משועמם, ולקחה ממני את הטלפון דרך מסך הפלסטיק כדי לבחון את השאלון הרפואי שמילאתי (אז בשביל מה מחיצת הפלסטיק?).

לתחושתי, הייתי יכולה לכתוב שם שבאתי ברגע זה מהירח ואני בעצירת ביניים בישראל בדרכי לוונוס. מכאן הדרך פתוחה לצאת מהשדה בכל דרך אפשרית בלי שום בעיה, בקרה או אזהרה.

שבועיים אחרי: נחיתה בשנחאי

הלחץ מתחיל 48 שעות לפני הטיסה חזרה לשנחאי. צריך לעשות בדיקות יקרות במכון שקבעה השגרירות הסינית. גם בדיקת דם IGM וגם בדיקת PCR בפה ובאף. מציגים את התוצאות בקונוסוליה ומקבלים קוד QR ירוק. עוד כמה שאלונים ועוד כמה הורדות של אפליקציות ואפשר לעלות למטוס. מי שעובר בקונקשן צריך לרדת ולבצע שוב את הבדיקות ולעתים להיות שם בבידוד שבועיים.

ליווי באוטובוס בדרך למלון הבידוד בשנחאיצילום: יעל עינב

אחרי הנחיתה בשנחאי עולים חייזרים לבנים בדמות המומינים למטוס, והם מוודאים שאיש מהנוסעים לא פיתח או חום או סימפטומים במהלך הטיסה. אין דרך לדעת אם הם נשים או גברים היות והם ממוגנים מכף רגל ועד ראש בהגנות כפולות. מעתה ועד עוד שבועיים כך ייראו האנשים היחידים שאתקל בהם.

התהליך נמשך כארבע שעות: תשאול ומילוי טפסים, הורדת אפליקציות, בדיקת קורונה מאוד לא סימפטית דרך האף והפה ותשאול נוסף בביקורת הדרכונים. לאחר מכן מיון לפי איזורים גיאוגרפיים בשנחאי והמתנה עד לתוצאות הבדיקות וקביעת מקום הבידוד. ברכב מלווה במשטרה מאחור ומלפנים מובלים אחר כבוד למלון מטעם הממשלה, בתשלום ובלי יכולת להשפיע על טיבו. המומינים מלווים אותך לחדר במלון שבו תהיה סגור לשבועיים הבאים. מיותר לציין שאלה שמשום מה בכל זאת מגיעים חולים או עם נוגדנים לא זוכים להגיע למלון אלא ישר לבית חולים.

ליווי משטרתי בדרך למלון הבידוד בשנחאיצילום: יעל עינב

יד הברזל הסינית

האמת היא שהשוואה בין הבידוד בארץ לבידוד הנדרש בסין זה לא כוחות. זה כמו להשוות בין תפוזים ואפרוחים (תפוחים זה קרוב מדי). אין שום קשר בין הדברים מלבד העובדה שלשניהם קוראים בידוד. בבידוד בסין מגיעים המומינים פעמיים ביום למדוד חום ועוד שלוש פעמים לבצע בדיקות קורונה. שלא כמו בארץ שבה אין בדיקות לאלה המגיעים מחו"ל, בסין המעקב נמשך גם אחרי שבועיים של בידוד לפחות למשך שבועיים נוספים.

כמעט כל מקרי ההדבקה בסין מיובאים מבחוץ, ולכן בסין באופן ברור מעדיפים שזרים לא יכנסו כלל מחשש מהדבקות חוזרות. לא רק זרים, גם סינים עם אזרחות סינית המגיעים מחו"ל צריכים לעבור את כל התהליך. הם מקשים על מתן ויזה וזרים רבים וישראלים בכללם לא הצליחו לחזור חזרה לבתיהם ועסקיהם שבסין.

היום (ב') לדוגמה מדווחים בסין על 23 מקרים חדשים, 21 מהם הגיעו מחוץ למדינה. מאומתים אלה פזורים ביבשת הגדולה, בערים בהם יש טיסות בינלאומיות נכנסות. הם מגיעים היישר לבתי חולים או למקום המיועד לחולים בבידוד ממשלתי. סה"כ בכל רחבי סין 199 מקרים של חולים א-סימפטומטיים מתוכם 181 הגיעו מבחוץ. לא דווח על מקרי מוות חדשים.

שנחאי, סיןצילום: ALY SONG/רויטרס

גם לספקנים לגבי אמינות המספרים המדווחים במדינה של 1.4 מיליארד בני אדם, חוסר אמון אותו הביאו עליהם הסינים במידה רבה של צדק, קשה להתווכח עם השגרה המבורכת המתרחשת בחוץ. הכל פתוח: מסעדות ובתי קפה עם תורים ארוכים בכניסה, מסיבות המוניות, נסיעות לחופשות בכל רחבי סין, פסטיבלים אירועים וכנסים בלי מסכות. מחוץ לבידוד נשלמות ההכנות לחגיגות הקריסמס והעיר מקושטת. הסינים מאוד אוהבים את קריסמס בלי לייחס לו כל משמעות דתית. חגיגת אורות וקניות שהשנה כפי שמסתמן תהיה גדולה בסין יותר מכל שאר אומות העולם, כולל הנוצריות.

מקרי הדבקה מקומיים בודדים מטופלים ביד ברזל. הסינים כבר הוכיחו שהם יכולים לבצע בדיקות בקצב שמשתווה רק למהירות בה סוללים כאן רכבות מהירות. בג'ינגדאו ערכו 7 מיליון בדיקות בשבועיים, ובנמל התעופה של פודונג בדקו 70 אלף עובדים בלילה. איני יכולה שלא להרהר במהירות שבה היו יכולים הסינים לבדוק את כל תושבי מדינת ישראל ועל הדרך גם לסלול אצלנו רכבות מהירות שהיו מביאות אותנו מאילת למטולה בתוך פחות משעתיים.

הדג שהשבית את נמל התעופה של שנחאי

לא רק בני אדם מייבאים קורונה. בסין טוענים למקרה הדבקה מאוכל מיובא ומאריזות אוכל קפוא. האשם התורן הוא דג הסלמון. שני מקרי הדבקה בודדים כאלה בנמל התעופה הבינלאומי של שנחאי הספיקו כדי לסגור את השדה לבטל את הטיסות ולהכניס את כל העובדים לחנייה לבדיקות שנמשכו כל הלילה. בבוקר חזר שדה התעופה לפעול כסדרו.

בסין נערכים לקראת ראש השנה הסיני, בתי הספר מבקשים דיווח מכל התלמידים והוריהם. תלמידים שיצאו מגבולות שנחאי או המדינה יידרשו לבידוד והמתנה של שבועות בטרם יחזרו לבית הספר. ראש השנה הסיני הוא החג שבו מתקיימת נדידת העמים של כמיליארד בני אדם שחוזרים חזרה לבתיהם או לביקור קרובי משפחתם. בשנה שעברה התפשטה הקורונה במהירות במהלך החג עצמו. בחג הזה לא ברור מה תהיה מדיניות הממשלה; אם כמו בחופשות הקודמות יעודדו נסיעות ברחבי סין כדי להניע את הכלכלה, או שיכריזו על הגבלות. אם יהיו הגבלות תהיו סמוכים ובטוחים שהן ימולאו על ידי האזרחים באדיקות רבה.

לכבוד השנה הסינית החדשה, שנת השור למי שמתעניין, כל מה שנותר לאחל הוא שנגיע במהרה בימינו למצב הקורונה בסין גם בארצנו הקטנטונת.

יעל עינב

יעל עינב | סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker