הטוב הרע והמכוער: וירוס הקורונה הכה בסין, והגזענות העולמית נחשפה

ביקורת עזה נשמעת מצד סין על התגובה החריפה של מדינות העולם. רק עד לפני רק כמה ימים כל העולם התחנף לסין ולסינים, ובבת אחת שינה העולם את עורו. ובין המדינות המאכזבות: ישראל

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פועל מחטא את רחובות ווהאן
פועל מחטא את רחובות ווהאןצילום: Arek Rataj/אי־פי

הטוב

בדובאי עצרו את כל הטיסות מסין ואל סין; באיחוד האמירויות יש כבר 5 נדבקים, הם הגיעו מהעיר ווהאן מקור ההתפרצות. כולם מטופלים ובמצב טוב, ובאיחוד בודקים כל מי שנכנס למדינה. ואולם, איחוד האמירויות גם הקדימו ומיהרו להביע תמיכה בעם הסיני ושיבחו והיללו ואת מאמצי הממשל בסין, ובדובאי האירו את כל 828 המטרים של מגדל בורג' ח'ליפה המפורסם בדגל סין, בהבעת תמיכה גרנדיוזית.  

ביקורת עזה נשמעת מצד סין על התגובה החריפה של מדינות העולם: נעילה הרמטית בפני סינים וגירוש סינים שנמצאים במדינה. הם כועסים על גילויי הגזענות שמתגלים בכל מקום, ובמיוחד על אי ההבדלה בין אלה שיצאו ממחוז חוביי הנגוע לבין שאר הסינים (1.4 מיליארד ממחוזות אחרים).

כמה מלים לזכות העם הסיני, שאליו אני קשורה בעבותות כבר 30 שנה: לנהל עם של 1.4 מיליארד בני אדם לא דומה לניהול מדינה של 8 מיליון בני אדם. לסינים תרבות השונה ב-180 מעלות מהתרבות המערבית. בראש ובראשונה הם ממושמעים וצייתנים ולא רק בגלל שכופים זאת עליהם. זאת התרבות מימים ימימה, או ליתר דיוק עוד מימי קונפוציוס במאה החמישית לפני הספירה.

העיר שנחאי ריקה מאדם
העיר שנחאי ריקה מאדםצילום: יעל עינב

מאז קונפוציוס ועד ימינו, האמונה הרווחת היא שהשלטון, אב המשפחה האחראי, דואג לאלה שתחת אחריותו וחושב על טובתם. ההנחה הרווחת היא שמה שרואים ממרום האחריות אינו דומה למה שרואים הנתינים. הדאגה מעל ניתנת בתמורה לציות מלא, אי ערעור על הוראות המנהיג. זה כל כך טבוע ומוסכם על הסינים שזה לא מפליא שהיתה הענות מלאה ומיידית להוראות השלטון במשבר הקורונה הנוכחי.

ל-11 מיליון תושבי ווהאן באמת שלא הותירו ברירה, וכך גם לשאר 60 מיליון תושבי מחוז חוביי (סדר גודל של תושבי איטליה כולה). תושבי יתר המדינה הענקית הסתגרו מרצון. המדינה ביקשה להסתגר, ובשנחאי לדוגמה, העיר שבה אני גרה, העיר התרוקנה באחת. 24 מיליון תושבים יש בשנחאי, מרחק 1,000 ק"מ ממקום ההתפרצות, והיה מקרה מוות אחד של מבוגר בן 80 עם מחלות רקע, ורק 10 מקרי הדבקה.

מיוזמתם הממושמעת סגרו עצמם התושבים בבתים, העיר התרוקנה תוך יום ואחרי כמה ימים נהפכה לשוממת. אלה שהגיעו מבחוץ , עיקרם עובדים מהגרים שחזרו מפרובינציות אחרות אחרי החג, סגרו עצמם ל-14 יום. אלה אינם אנשים אמידים, כל יום עבודה חיוני להם. ולמרות זאת כפו על עצמם הסגר. התמורה על המשמעת העצמית היא שבשנחאי אין עלייה במקרי ההדבקה, אין מתים.

עוברי אורח במרכז ווהאן
עוברי אורח במרכז ווהאןצילום: Xiao Yijiu/אי־פי

הרע

הרע והנורא הוא מחזות הגזענות והסינופוביה שנראו בכל העולם. רק עד לפני רק כמה ימים כל העולם התחנף לסין ולסינים: החברות הגדולות שרצו לעשות עסקים בשוק של 1.4 מיליארד בני אדם; ממשלות וגופי תיירות שעשו הכל כדי למשוך אליהם את נחשול התיירים הסינים שמוציאים על הטיולים והקניות שלהם יותר מכל תייר אחר.

בכל העולם נערכו לחופשת ראש השנה הסיני, הכינו שלטים מקבלי פנים בסינית, תפריטים מותאמים לקהל הסיני, מבצעי קניות. לפתע, בתוך יומיים התחלפו השלטים בהודעות שלפיהן "אנחנו לא מקבלים סינים, מצטערים", כפי שפורסם בפיליפינים ובתאילנד; מוניות מסרבות להסיע סינים; בתי מלון ואפילו בתים להשכרה לא מקבלים סינים.

המוני בני אדם שהווירוס תפס אותם משוטטים בעולם במסגרת חופשת ראש השנה הסיני נהפכו למצורעים שכולם מתרחקים מהם. במזרח אסיה כבר שנים חוזים בחשש בעליונות הסינית הגוברת: הסינים שקונים הכל ומצד אחד ומספקים פרנסה מצד שני משתלטים על אזורים שלמים. זאת הסיבה שבמזרח אסיה הסינופוביה התפרצה מיד.

שנחאי
שנחאיצילום: בלומברג

והמכוער

סליחה, מתנצלת מראש, אבל המכוער שייך לישראל.

על הקשר היהודי-סיני-ישראלי נכתב רבות. קשר מיוחד של הערכה והערצה של הסינים שנותנת לנו עדיפות גדולה בעבודה ובעסקים עם סין. מעריכים את חוכמתנו, מעריכים את החדשנות שלנו והמקום היחיד בעולם שהמלים יהודי וישראלי כמעט אוטומטית גוררת קריאות התפעלות.

במלחמת העולם השנייה סין פתחה את שעריה בפני הפליטים היהודים. הסינים בשנחאי היו אלה ששמרו על היהודים במהלך שהותם בסין. כעת ישראל, עם מעט מאד רגישות והרבה היסטריה, לא המתינה לפני שפירסמה הודעת סגירה, החזרה וגירוש, ולא ערכה קודם בקרת נזקים.

שדה התעופה בשנחאי
שדה התעופה בשנחאיצילום: יעל עינב

בשגרירות בסין נשמעות טענות על כך שלא הזמינו את הנציגים הסינים לפגישות הכנה, וכשאלה הצטרפו מיוזמתם למסיבת עיתונאים מאולתרת לא התייחסו אליהם. אין טענה או ערעור כלשהוא על החלטת הסגירה, ייתכן שהיתה הכרחית, ייתכן שהיתה הדרך היחידה למנוע התפשטות ובוודאי הדרך היחידה של גופים שונים להשיג תקציב הולם להגנה ומהר.

התלונה היא על כך שבמקביל ולפני היו צריכים גורמים רשמיים ובכירים לצאת בקריאת הזדהות ואהדה. קריאה דומה לזאת שנשמעה מבכירי ארגון הבריאות העולמי, שמשבחת את המאמצים הכבירים והיקרים של ממשלת סין. לא נשמעה הודעה רשמית לעם הסיני היושב בהסגר. הודעות התמיכה בענות חלושה הגיעו מעט מדי ומאוחר מדי. הסינים נעלבו, כפי שהעידו דבריו החריפים של שגריר סין בישראל: "פתחנו את הדלת ליהודים בשואה, אל תסגרו אותה בפנינו".

מאוחר יותר השגריר התנצל על ההשוואה לשואה שלא היתה במקומה, אך המסר היה חד וברור ועליו לא היתה שום התנצלות. מילא ארה"ב, שבסין לא מצפים ממנה ליותר מדי. אבל ישראל? החברה? זאת בעלת הקשר ההיסטורי הכל כך מיוחד? כשאנחנו צריכים את הסינים הם שם, כשהם צריכים אותנו אנחנו בין הראשונים לגרש ולחסום. הדובר מסין אמר שהאמריקאים לא רק שלא העניקו שום עזרה, הם עוררו בהלה ברחבי העולם. ישראל בקלות יכולה היתה להיות הדוגמה ההפוכה.

תושבים בשנחאי עם מסיכה
תושבים בשנחאי עם מסיכהצילום: יעל עינב

ועוד משהו קטן על התרבות הסינית: הם מתקשים לשכוח. מי שעמד לצדם במהלומה הנוכחית, שממנה יתאוששו בלי ספק, יזכה בהמשך. לצערי הרב, הנזק שגרמנו לא יישכח כל כך מהר בסין. הנזק הכלכלי העצום שסין חווה ישפיע כמובן על כל העולם. הסחורות יתייקרו, התיירות תיפגע, האטה בכל בניית התשתיות האטית אצלנו גם כך תאט עוד יותר. לכך לא היה צריך להוסיף את הפגיעה בעם הסיני.

זה בסדר גמור להתגונן ולעצור. אבל אם יש משהו שלמדתי משנות עבודתי הארוכות עם סין הוא שפחות משנה איך הדברים באמת, יותר חשוב איך מציגים אותם ואיך הם נראים כלפי חוץ. אפשר היה לשמור על פרופיל נמוך בגירוש, אפשר היה לשחרר הודעות תמיכה מלכתחילה, אפשר היה לארגן מסכות וחומרי חיטוי למשלוח על ידי המדינה ולא רק על ידי גופים פרטיים.

היות שחברנו בעולם מעטים ויש רק מדינה אחת – שלא לומר מעצמה - שאין בה גילויי אנטישמיות אלא רק גילויי אהדה, היינו יכולים לעשות יותר, הרבה יותר, על מנת לשמור עליה.

יעל עינב

יעל עינב | סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker