הכנה למבחנים מגיל שנתיים: כך הגיעו הסינים למקום הראשון במבחני פיזה

מערכת החינוך הסינית רובה ככולה מונעת מתחרות ומבחנים, שיטת הלמידה מבוססת על שינון החומר ובחינה עליו. המטרה של הבחינות היא להפוך את הילדים למצטיינים, והצטיינות פירושה המרכזי הוא ציונים גבוהים במבחנים

יעל עינב
יעל עינב
תלמידים במחוז סצ'ואן, סין
תלמידים במחוז סצ'ואן, סיןצילום: Bloomberg News

מקום ראשון ומכובד לסינים בכל התחומים הנבדקים במבחן פיזה: קריאה, מתמטיקה ומדעים. זאת לא הפעם הראשונה שהסינים מצטיינים במבחן התלת שנתי שבודק את הישגיהם של 600 אלף תלמידים ב-79 מדינות. כבר ב-2013 התוצאות המובהקות של תלמידי סין הדהימו את העולם, שגם כך חושש מהצמיחה הפנומנלית של המעצמה.

בתוצאות המבחנים שנערכו ב-2018 ופורסמו כעת, לא רק שהסינים עקפו את מדינות ה-OECD העשירות והמבוססות, הם אפילו עקפו את השכנות האסייתיות עם תרבות הלמידה השקדנית. אומנם נבחנו המחוזות המזרחיים העשירים והערים הגדולות שנחאי ובייג'ין, אך עדיין מדובר באזורים שממוצע ההכנסה שלהם נמוך משל מדינות ה-OECD.


ציוני הקריאה:

1.	סין 555
2.	סינגפור 549
3.	מקאו 525
4.	הונג קונג 524
5.	אסטוניה 523
ממוצע OECD 487
37. ישראל 470


ציוני המדעים:
1.	סין 590
2.	סינגפור 551
3.	מקאו 544
4.	אסטוניה 530
5.	יפן 529
ממוצע OECD  489
42. ישראל 462


ציוני המתמטיקה:
1.	סין 591
2.	סינגפור 569
3.	מקאו 558
4.	הונג קונג 551
5.	טאיפיי 531
ממוצע OECD 489
41. ישראל 463

בראש "האשמים" בהצלחה הפנומלית בבחינות עומדת מערכת החינוך הסינית ותרבות החינוך. ההשקעה העצומה של הממשלה בחינוך היא חלק מהתפישה הרואה בחינוך ערך עליון והגורם המרכזי שיקבע התקדמות והצלחה בחיים.

הדגש על השכלה וחינוך ושיטת הבחינות קיימת משחר ההסטוריה הסינית: עוד בימי הקיסרים הקדומים הבחינות היוו את הכלי המרכזי לעלייה בסולם החברתי והכלכלי. את התרבות הזאת ושיטת הלימוד הצייתנית הנחילה סין גם לשכנותיה במזרח אסיה, ולראייה, כל המקומות הראשונים במבחני פיזה שמורים למקומות בעלי השפעה מובהקת של התרבות הסינית - מקאו, הונג קונג סינגפור ויפן.

מערכת החינוך הסינית רובה ככולה מונעת מתחרות ומבחנים, שיטת הלמידה מבוססת על שינון החומר ובחינה עליו. המטרה של הבחינות היא להפוך את הילדים למצטיינים, והצטיינות פירושה המרכזי הוא ציונים גבוהים במבחנים.

מסלול חיים שמתוכנן כבר בגיל שנתיים

"אשמים" מרכזיים לא פחות הם ההורים. הם הגורם היוזם, המפקח והמבצע. הם אלה שמוציאים 70%-50% מהכנסותיהם על חינוך הילד האחד. ההוצאה היא על חינוך נוסף ומשלים לילדיהם, ובשנים האחרונות שילשו ההורים הסיניים את ההוצאות על חינוך.

הורים מחכים מחוץ למיקום מבחני גאו קאו ב-2012
הורים מחכים מחוץ למיקום מבחני גאו קאו ב-2012צילום: Wikimedia Commons

ההורים הם אלה שמוותרים לעתים על הקריירה רק בשביל להיות שם יום-יום, לפקח על שיעורי הבית של הילדים ולהסיע אותם מחוג העשרה אחד למשנהו; הם אלה שיעברו לדירה יקרה כדי להיות ליד בית ספר יוקרתי, הם יהיו שם כדי לרצות את המורה או לגעור בו על הקלות שהוא נותן; הם בקשר רציף עם המורה מבוקר עד לילה כדי לעקוב מקרוב אחרי ההתקדמות; הם אלה ששמים את כל יהבם על הילד האחד שאמור לגדול ולהצליח ולהחזיר את ההשקעה הרבה בו ובחינוכו.

80% מהתלמידים נעזרים במורים פרטיים יקרים, רובם ככולם בחוגי העשרה אחרי בית הספר ובסופי שבוע. ההורים הם אלה שלוחצים על ילדיהם להתאמץ ולהצליח במבחנים. ציון חסר מוצג ככישלון מוחלט.

החל מגיל שנתיים ההורים מתחילים לתכנן את מסלול החיים, שהוא מסלול הלימודים של ילדיהם. המסלול הזה כולל שתי אבני דרך חשובות, קריטיות: הצ'ונגקאו, מבחן המעבר מבית ספר יסודי לתיכון, והמבחן החשוב הגדול מכולם הגאו קאו, המקביל למבחני הבגרות הקשים ביותר אצלנו יחד עם פסיכומטרי ומבחן כניסה לאוניברסיטה.

בעוד אצלנו התחרות היא בתוך אוכלוסייה שמונה 9 מיליון בני אדם, בסין התחרות היא במדינה של 1.4 מיליארד בני אדם, עם 260 מיליון תלמידים ו-15 מיליון מורים. הבדל של עשירית הנקודה בתוצאות מבחני הגאו קאו יקבעו האם הילד יזכה להגיע לאוניברסיטה מובחרת, שבה עתידו מובטח, או שיצטרך להסתפק באוניברסיטה מדרגה שנייה או שלישית.

קשה לנו במדינה הקטנטנה לדמיין את רמת ודרגת התחרות, במיוחד כשבמרבית המשפחות יש ילד אחד בלבד, עם ערימת ציפיות אין-סופית שמונחת מעל ראשו. התוצאה היא כמו ראש חץ מכוון מטרה של ילדים, הורים, מורים ומנהלים המכוונים להצליח בבחינות. כשההצלחה בבחינות היא המטרה, קל להבין מדוע ילדים בני 15 בסין צולחים את בחינות הפיזה בקלילות: הם מאומנים לעשות בדיוק את זה.

גם באוניברסיטאות בחו"ל, שבהן הסטודנטים הסינים מתחרים מול בני לאומים מכל העולם, שעבור רובם אנגלית היא שפת אם, הסטודנטים הסינים הם בעלי הציונים הגבוהים ביותר.

הצגה בבית ספר בינלאומי בשנחאי
הצגה בבית ספר בינלאומי בשנחאיצילום: יעל עינב

מה עם היום שאחרי האוניברסיטה?

אין ספק ששיטת השינון וההתמדה גורמת להם להצליח במבחנים. ואולם, בשנים האחרונות עולה יותר ויותר השאלה בקרב מחנכים והורים כאחד, האם השיטה הזאת תורמת גם להצלחתם בחיים האמיתיים שמחוץ לעולם המבחנים, ביום שאחרי האוניברסיטה. המבקרים טוענים שרבים מן הילדים תוצרי מערכת החינוך הנוקשה חסרים בכישורים חברתיים; הפחד האדיר מכישלון מונע מהם להיות יצירתיים ויזמיים, והם מפחדים לקחת סיכונים.

בנותיי היקרות לומדות בבית ספר בינלאומי בשנחאי. בית הספר היקר להפליא מצייד אותם בהרבה כלים לחיים, כשהלימודים חשובים אך תופסים לעתים קרובות מקום שני להקניית כישורים אחרים. כשילדים סינים עוברים לבתי ספר בינלאומיים אין להם בעיה, אך אם אנסה לשים את בנותיי בבית ספר המחנך בשיטה הסינית - אין להן סיכוי לשרוד ולו יום אחד.

ישנם הורים סינים, בעיקר כאלה שיכולים להרשות לעצמם, שבחרו להוציא את ילדם מהמרוץ לבית ספר פרטי או ללימודים בחו"ל. ייתכן מאוד שהשיטה הסינית מתאימה רק לסין, מקום שבו שיטת הבחינות היא הדרך היחידה למעוטי יכולת מהפריפריה להתחרות על מקומות באוניברסיטה יוקרתית. וייתכן שגם לנו האומה הנבחרת, הרואה בעצמה אור לגויים, לא היה מזיק ללמוד קצת מהאומה שקיבלה את המקום הראשון דברים כמו רצינות והתמדה, השקעה מסיבית במערכת החינוך וכבוד למורים.

יעל עינב

יעל עינב | |סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker