צרכנות פטריוטית נוסח סין

מלחמת הסחר גובה מחיר גם ממותגים אמריקאיים: ברשתות החברתיות בסין גוברות הקריאות להחרים אותם, והסינים מפגינים אפס סובלנות כלפי חברות שמעיזות בשוגג להזכיר את הונג קונג, טייוואן או מקאו כישויות נפרדות

יעל עינב
יעל עינב
שנזן, סין
שנזן, סיןצילום: Lok Yiu Cheung / Alamy Stock Pho
יעל עינב
יעל עינב

באוויר יש אווירה של חרם צרכנים מתקרב - חרם שעיקרו יהיה נגד חברות אמריקאיות; בטלוויזיה מוקרנים סרטים אנטי אמריקאים מתקופת מלחמת קוריאה. בין הזרים רווחת התחושה שזרים בכלל ואמריקאים בפרט הרבה פחות רצויים כאן כעת.

מצד אחד, התור בסטארבאקס לא מתקצר, ומקדונלד'ס ו-KFC פופולריים כתמיד ומלאים עד אפס מקום. מנגד, גוברות הקריאות ברשתות החברתיות להחרים מותגים אמריקאיים שככל הנראה עומדים לשלם את מחיר מלחמת הסחר. ההנחה מקבלת חיזוק בסקר שערכה FT Confidential Research, זרוע של הפייננשל טיימס: 54% מהנשאלים ענו כי "קרוב לוודאי" או "בוודאות" הם מתכוונים להחרים מוצרים אמריקאיים.

גבר סיני על רקע קריקטורה של טראמפ מודיע על מלחמת הסחר
צילום: COLOR CHINA PHOTO / AP

כבר היינו בסרט הזה לא מעט פעמים. הצרכנים הסינים ידועים כחובבי נקמה במותגים זרים בכל פעם שהמצב הפוליטי מכתיב זאת. לפני שנה הוחרמו מכוניות דרום קוריאניות בעקבות מתיחות בין שתי המדינות, ויונדאי סבלה מירידה דרסטית במכירות; כשפסקו בהאג נגד התביעות הטריטוריאליות של סין בים הסיני הדרומי הוחרמו חברות אמריקניות ויפניות, לקוחות נטשו את KFC, וברשת נראו פטריוטים נלהבים מרסקים את האייפון החדש של אפל לחתיכות קטנות; ב-2013 נרשמה ירידה של 30% ברכישות מכוניות יפניות בשל הכחשת טבח היסטורי; רשת קארפור הצרפתית הוחרמה במהלך האולימפיאדה; ונורווגיה ראתה בכיליון עיניים איך מושמדים דגי הסלמון המיובאים לאחר הזכייה בפרס בפרס נובל של פעיל זכויות אדם סיני.

צבא הצרכנים הפטריוטיים משתמש בנשק האונליין כדי לעורר חרם צרכנים. לא הכל מנוהל מגבוה, בכלל לא, יש פרץ ספונטני יחסית של גולשים, המונעים מרגש פטריוטי לאומני אמיתי. רגשות אלה הם ההסבר היחיד שאפשר לתת לעליה של 31% במכירות הטלפונים החדשים של של חברת חוואווי (אומרים חוואווי לא וואווי) יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. החרם שהוטל על החברה בארה"ב ורוחות המלחמה שהכניסו את חוואווי לרשימה השחורה הובילו לתגובת נגד חריפה וספונטנית.

העם הסיני הפגין "קנייה פטריוטית". העיתון הכלכלי החשוב CAIXIN מספר שפרץ הפטריוטיות כלפי חוואווי בא על חשבון חברות מקומיות כמו אופו, ויוו ושיואמי, שהמכירות שלהן צנחו ב-20%. חוואווי כעת תופסת 38% מנתח השוק הדומסטי העצום של הטלפונים החכמים.

כעת, כלפי חברות זרות ובמיוחד אמריקאיות, הסינים מפגינים אפס סובלנות. מצעד ההוקעות שעוברות החברות הזרות מביך. בכל יום נאלצת חברה זרה אחרת להביע התנצלות עמוקה וחרטה בפני הצרכנים הסינים על שהעזו בשוגג להזכיר את הונג קונג, טייוואן או מקאו כישויות נפרדות. מותגים תאבי חיים שעבורם סין היא שוק מרכזי נאלצים לעשות זאת ובצורה מוגזמת, שהרי מדובר בשוק של 1.4 מיליארד איש.

מפגין סיני מביע תמיכה בחוואווי (וואווי)
מפגין סיני מביע תמיכה בחוואווי (וואווי)צילום: David Ryder/רויטרס

מביך לקרוא את התנצלויות החברות ש"חטאו", שנאלצות כעת לזחול חזרה אל לב הצרכנים. חברת ג'יבנשי נאלצה להתנצל בעקבות פתקית בגב חולצה, שבה הופיעו טייוואן והונג קונג, מבלי להזכיר שמדובר בחלק מסין; סברובסקי נאלצה להתנצל על כך שבאתר שלה, באחד מתתי הסעיפים, התייחסו לטייוואן באופן נפרד; קלווין קליין וורסצ'ה הכו על חטא לאחר שבאתר שלהם הוזכרה טייוואן; Coach התנצלה אחרי שבפתקית שעל החולצה הופיעה הונג קונג בנפרד; דולצ'ה גבאנה משלמת כבר המון זמן מחיר צרכני, וסמסונג שילמה את המחיר הכבד ביותר, אחרי שאזרח מודאג הראה שבדגם החדש טייוואן מופיעה כמדינה בפני עצמה. הפרזנטור הפופולרי בסין, כוכב הרוק לאי ז'אנג, התפטר תוך מחאה על מה שהוא הגדיר "פגיעה קשה ברגשות הלאומיים של סין".

הציבור בסין מיירט חברות שלא מתיישרות עם מדיניות סין אחת. הזירה היא וויבו - הרשת החברתית המובילה בסין, שהיא מעין שילוב של טוויטר, פייסבוק ויוטיוב עם כ-500 מיליון משתמשים. מאז החלו המהומות בהונג קונג, הפגנת הפטריוטיות הזאת רק התחזקה. חברת אפל סובלת מביקורת מתמדת ועקבית וירידה במכירות, והחודש גילו גולשי הרשת הנאמנים של וויבו שהשעון של אייפון מציג את טייוואן, הונג קונג ומקאו כערים נפרדות, מבלי לציין שהן חלק מסין. בינתיים אפל מפגינה עמידות, אולי בזכות העובדה שהיא מעסיקה עשרות אלפי סינים במפעלים שלה. כך גם חברות המזון הגדולות שמעסיקות מיליוני סינים.

כל זה הולך יד ביד עם השחיקה המתמשכת במותגים הזרים שמאבדים אט אט את מקומם אל מול מתחרים מקומיים, חזקים ואיכותיים. בעתיד הקרוב לא הולך להיות קל לחברות הזרות בכלל ולאמריקאיות בפרט. יוצאת מהכלל (טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה) היא ישראל. ישראל הקטנה עדיין נחשבת למותג נערץ בסין. חברות ישראליות אמנם לא עלו עדיין על המוקד, ואפילו נהנות כאן מתנאים מועדפים. אבל בכל מקרה יטיבו החברות הישראליות לבדוק בציציות האתרים שלהן ובפרסומים שלהן, אם לא חטאו ופשעו ונשאו את שם טייוואן, מקאו או הונג קונג כישויות נפרדות לשווא.

חנות של אפל בבייג'ין
חנות של אפל בבייג'יןצילום: אי־פי
יעל עינב

יעל עינב | |סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ