אלפי קילומטרים של מסילות רכבת וגורדי שחקים החליפו את הכפרים בסין

בכל ההיסטוריה האנושית לא התקיים תהליך אורבניזציה כפי שקורה בסין. על פי הערכת הבנק העולמי, עד 2030 יותר ממיליארד בני אדם יחיו בערים. ואולם, ערי הענק מביאות איתן גם פקקים, זיהום אוויר ובעיות נוספות שהממשלה הסינית תצטרך לפתור

יעל עינב
יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שנחאי
שנחאיקרדיט: יעל עינב

עברתי לדירה חדשה בשנחאי כשאני מטפסת לקומה 30. מכאן נפרש נוף עירוני מרהיב עם מאות גורדי שחקים - מתחם אורבני חי ובועט. המגה-עיר הזאת הפרושה כעת תחתיי מדגימה היטב איך נראים חיים עירוניים בעיר של 24 מיליון בני אדם. המחשבה שהדבר העצום הזה יהיה תוך כמה שנים חלק ממפלצת עוד יותר גדולה, של יותר ממאה מיליון בני אדם, לקוחה מעולמות המדע הבדיוני. שנחאי אומנם אינה מייצגת את רובה של  סין, אבל היא מודל לערים רבות שרק לאחרונה נהפכו מערים מאובקות ועניות למרכזים תוססים של יצרנות וחדשנות, המחוברים ברכבות מהירות למרכזים הגדולים במדינה.

ירושלים היא העיר המאוכלסת בישראל, עם 870 אלף תושבים. כאן, עם מספרים כאלה, היא תיחשב לעיירה, ואפילו לא גדולה במיוחד. גם  צ'ונגצ'ינג, שקרוב לוודאי שלא שמעתם את שמה מעולם, נקראת עיר; רק שבה יש 34 מיליון תושבים. כך גם יותר ממאה ערים בנות יותר ממיליון תושבים בסין, שאפילו בתוך המדינה מעטים מכירים או יודעים את מיקומם.

גשר נאנפו בשנחאי, סין
גשר נאנפו בשנחאי, סיןצילום: Getty Images IL

הערים צצות כאן כמו פטריות אחרי הגשם. בעשורים האחרונים עברו יותר מ־500 מיליון בני אדם לערים, מספר השווה לאוכלוסיית ארצות הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה ביחד. פרופ' לו דא-דאו, נשיא ההתאחדות הגאוגרפית של סין, קבע כי "מה שלקח לבריטניה 120 שנה ולארה"ב 80 שנה, לקח בסין 20 שנה". בכל ההיסטוריה האנושית לא התקיים תהליך אורבניזציה בסדרי גודל כאלה. על פי הערכת הבנק העולמי, עד 2030 יותר ממיליארד בני אדם יחיו בערים. הממשלה הסינית, ששנים רבות ניסתה למנוע מהכפריים להגיע לערים, תומכת ומסבסדת את המעבר. סין, שהבטיחה שהמהפכה תצא מהכפרים, הופכת ממדינה חקלאית למדינה עירונית.

לפני 30 שנה, עת ביקרתי בסין בפעם הראשונה, 80% מהאוכלוסייה חיה בכפרים, וכ-200 מיליון (20%) גרו בערים. ההגירה הגדולה שנמשכת גם בימים אלו הביאה לכך שכיום חיים בערי סין כ-800 מיליון בני אדם - כ-60% מהאוכלוסייה - ובמדינה יש 15 מגה-ערים, שבהן חיים יותר מ-10 מיליון תושבים.

ב-1988 חלפו בכבישי הערים רק מכוניות בודדות; מרבית הדרכים היו דרכי עפר שהובילו לכפרים. שעות ארוכות של נסיעה ברכבות, ומהחלון נגלה רצף כפרי של מיליוני שדות אורז, טרסות ובתים קטנים עם חצרות. נסיעה ברכבת מבייג'ין לשנחאי נמשכה 37 שעות ברכבת עמוסה עד אפס מקום - מה שהיום לוקח פחות מארבע שעות ברכבת מרווחת הנוסעת במהירות של 350 קמ"ש. את הרצף הכפרי והערים הייחודיות מחליף היום רצף עירוני מתמשך עם עיירות שקשה להבדיל ביניהן או להבין את ייחודן.

בשנים האחרונות חיברה סין 32 מתוך 34 הפרובינציות, ב-30 אלף קילומטר של רכבות מהירות הנעות במהירות של 350-200 קמ"ש. הרכבות המהירות עוברות בכל מקום כאילו מתעלמות לחלוטין ממכשולי הטבע. נוסעות דרך גשרים ארוכים, מחלפים, מנהרות, מעל הים ומתחת להרים. היום כדי לראות את "תה ואורז יש בסין הארץ הנידחת", צריך לנסוע רחוק מאד. את התה והאורז בארץ הנידחת החליפו בניינים גבוהים וארץ מאד מאד מפותחת.

סין היא המדינה שמשקיעה את הסכום הגבוה בעולם בבניית תשתיות בחיבור ערים בדרכים חדשות וברכבות מהירות. בעבר היה חשוב להיות בשנחאי או באחת הערים הגדולות האחרות כדי להיות קרובים לשוק. כעת, ההחלטה היכן להקים עסק או מפעל קשורה פחות במרחק מהערים הגדולות ויותר בזמן שלוקח להגיע לערים אלה ברכבת מהירה.

שנחאי
שנחאיצילום: יעל עינב

23 שעות רצופות על הכביש

בעוד מעיר לעיר ניתן להגיע במהירות, בתוך הערים, דוגמת שנחאי, נוצרו פקקי ענק. בשנחאי הפקקים הארוכים הללו מאפשרים לי שיחות ארוכות ומעמיקות עם נהגי המוניות. כל שיחה היא אחרת, אבל ההתחלה כמעט עם כולם זהה. וואנג הנהג ואני בילינו כמעט שעה כדי לעבור 12 קילומטר. לפגישה איחרתי,אבל השיחה התנהלה כרגיל: 

הנהג וואנג: מאיפה את?

אני: מישראל 

הנהג וואנג: אהה ישראל, יהודים, אתם מאד חכמים וגם יש אצלכם הרבה מלחמות.

המשפט הבא גם צפוי וחוזר על עצמו: "יהודים חכמים ויש להם הרבה כסף, הם יודעים להרוויח כסף". בשלב הזה אני בדרך כלל עונה בנימוס שהסינים יותר חכמים, ואז מתעניינת כמה שעות הוא כבר נוהג על הכביש מתוך משמרת של 23 שעות. חשוב לי לדעת, מאחר שלפי השלב במשמרת אדע עד כמה עלי לקשקש עמו, ובכך להבטיח שלא יירדם על ההגה.

שנחאי
שנחאיצילום: יעל עינב

וואנג, מתברר, כבר 18 שעות על הכביש, מה שמחייב שיחה רצופה. אני אומרת לו שאצלנו לא מרשים לנהגים לנהוג 23 שעות רצוף, והוא מסביר לי שבשנחאי אין ברירה. הנהגים רובם מהגרים הבאים מהפרובינציות השכנות, והם לא יכולים להרשות לעצמם לגור בתוך העיר. הם גרים בקצוות העיר הגדולה מרחק של שעה וחצי ויותר למרכז. לא יעיל עבורם לעבוד במשמרות קצרות ולנסוע שעה וחצי לכל כיוון כדי להחליף נהגים.

"כמה אנשים יש בישראל?", הוא שואל. אני עונה לו ש-9 מיליון. אקצר את המשך השיחה, רק אומר שלקח כמעט עשר דקות בפקק כדי לשכנע את וואנג שאני לא מדברת על עיר או מחוז, ושאני יודעת להגיד בסינית 9 מיליון, ושכן, 9 מיליון הם כל אוכלוסיית מדינת ישראל. כשהשתכנע לבסוף וואנג לא הפסיק לצחוק.

מאותו רגע ועד סוף הנסיעה שיעשע עצמו בשלל רעיונות: "9 מיליון זה רק אלה שגרים פה בשני רובעים במרכז שנחאי", הוא מצביע החוצה. "נפזר אתכם פה", הוא אומר, "תלכו לאיבוד ולא נצליח לאסוף אתכם חזרה". הרעיון להביא את כל היהודים החכמים ולפזר אותם בשנחאי כמעט ונראה גם לי הגיוני, אחרי חצי שעה שבה עברנו מרחק של 2 ק"מ בלבד.

משמרות של 23 שעות לנהגי מוניות הן חלק קטן מבעיות גדולות ורבות שיצרו הערים הגדלות. בפאתי העיר חיים ועובדים מיליוני מהגרים, רבים מהם השאירו את ילדיהם עם הסבא והסבתא במקום שבו נולדו. כעת בערים צריך לדאוג לפרנסה, לפנסיה ולתנאים סוציאליים למיליוני החקלאים שנהפכו לעירוניים לעתים בעל כורחם. בערים רבות שיעור האבטלה נמצא בעלייה, והתשתיות קורסות תחת עומס המהגרים. העיריות צוברות חובות עתק בשל מימון התנאים הסוציאליים, ההכנסות הגדולות של הערים מגיעות מפרויקטים שאפתניים על חשבון אדמות הכפריים, האורבניזציה מקצינה את הפערים העצומים בין עשירים לעניים ויש גם את בעיות זיהום האוויר והמים.

שנחאי
שנחאיצילום: יעל עינב

הזדמנויות עסקיות

הממשלה הריכוזית עם התכנון המסודר קדימה מתכוונת לפתור חלק מהבעיות באמצעות יצירת אשכולות ערים. הדבוקות הללו נראות כפתרון להרבה בעיות הקשורות בצמיחה המהירה של סין, כמו גם הפחתת התלות ביצוא ושימת דגש על הצריכה הפנימית. מגה-ערים אלו ייעלו את התובלה, השירותים ואת תשתיות הבריאות והחינוך.

התכנון הוא להקים 19 מקבצים במדינה. שלושת המקבצים הגדולים הם סביב דלת נהר הפנינים בדרום, בייג'ין-טיאנג'ין בצפון ואזור נהר היאנגזה במרכז מזרח. אלה מתוכננים להפוך כבר ב-2020 למגה-ערים חדשניות ומתקדמות, שיתחרו במקבצים המתקדמים ביותר בעולם. בחמשת המקבצים הגדולים יהיו יותר מ-110 מיליון בני אדם בכל אחד.

לכל מקבץ כזה יועד תפקיד בקידום המדינה. דבוקה במרכז סין מיועדת להיות אזור של יזמות וחדשנות ופיתוח מרכז סין. כך למשל, אזור מונגוליה הפנימית מיועד להיות מרכז לאנרגיה ותעשיית הכימיקלים. לכל מקבץ יהיה גם תפקיד בקידום הקשרים הכלכליים עם החוץ.

האורבניזציה מכילה בתוכה לא מעט הזדמנויות עסקיות והשפעתה על הכלכלה הגלובלית עצומה. תנופת הבנייה והצורך בתשתיות בסין פירושם המשך העלייה בביקוש לפלדה, ברזל ונפט. ערי המפלצות הללו מייצרות הזדמנויות רבות גם לחברות זרות. לאנשי עסקים ומשקיעים ברחבי הגלובוס כדאי לקחת בחשבון את המגה-ערים האלו. יכול להיות שאלה המקומות המועדפים להשקיע ולבנות חברות ומפעלים.

הערים החדשות יהיו חייבות להיות פחות מזוהמות, ולכן נדרש תכנון עירוני ושימוש בטכנולוגיות ירוקות. יש כאן הזדמנות בתחום של יעילות אנרגטית שצריכה להתגבר על זיהום האוויר הכבד. נדרשות ערים חכמות, או כל  טכנולוגיה המייעלת את הייצור או משפרת את איכות החיים של התושבים בערים. ואם אפשר טכנולוגיה שפותרת גם את בעיית הפקקים; אחרת אצטרך לספר לוואנג הנהג שהשטח של ישראל הוא בגודל של מחוז אחד בינוני בסין.

שנחאי
שנחאיצילום: יעל עינב
יעל עינב

יעל עינב | סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker