איך אישה אחת סגרה עיר של 4.5 מיליון תושבים

הגברת מאו, סינית קשישה שהגיעה לביקור תמים אצל אחותה, היא מהאנשים המושמצים ביותר בסין בחודש האחרון ■ התנהלותה גרמה להדבקת 570 תושבים ולהכנסת עיר ענקית לסגר של יותר מחודש וחצי

יעל עינב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסונים המוניים בנאנג'ינג
יעל עינב

זה חודש ימים שלא יצאה שיאו (Xiao), סטודנטית בת 20, מהקמפוס שלה באוניברסיטה בעיר יאנגג'ו במזרח סין. שערי הקמפוס שלה ננעלו בעקבות התפרצות חריגה של וריאנט דלתא בעיר. השבוע היא וחבריה נשמו לרווחה, אחרי שלושה ימים בלי הדבקות חדשות. אלא שהשמחה היתה מוקדמת. "שוב מקרה חדש היום", היא אומרת. "הכל בגלל האישה הארורה הזאת", היא מסננת בכעס. שיאו יודעת שגם היום תיקרא להיבדק.

יאנגג'ו היא חלק מממחוז ג'יאנגסו, שבבירתה ננג'ינג נדבקו ב-20 ביולי תשעה עובדי נמל התעופה, בעת שניקו מטוס שהגיע מרוסיה. הווריאנט הופץ מננג'ינג ל-17 פרובינציות ו-30 ערים. יאנגג'ו הפכה למקום עם מקרי ההדבקה הרבים ביותר בסין, שנייה רק לווהאן, שבה התפרצה המגפה לפני כשנתיים. הסטודנטית שיאו, כמו יתר 4.5 מיליון תושבי העיר, כבר עברה 15 סבבים של בדיקות קורונה, כמעט כל יומיים.

את הכל התחילה מאו, אישה בת 63 המכונה "מאו לאי טאי" (מאו המבוגרת) - שהיא ללא ספק האישה המושמצת ביותר בסין בחודש האחרון. ב-21 ביולי, אחרי שננג'ינג כבר הוכרזה אזור בסיכון גבוה, ורגע לפני שנסגרה, יצאה גברת מאו מננג'ינג לבקר את אחותה בעיר יאנגג'ו, המרוחקת 100 ק"מ. 

הידיעה על מקרי ההדבקה הנדירים מזן דלתא של ננג'ינג היתה כבר ידועה, וכל מי שהגיע מהעיר היה מחויב לעבור סדרה של בדיקות, להיכנס לבידוד - ובעיקר, לדווח לרשויות. הרשויות ביאנגג'ו דרשו מהוועדים המקומיים לאסוף אינפורמציה על כל מי שמגיע לעיר ולדווח בכל העת על מקום הימצאו. 

נאנג'ינג. העיר כולה נכנסה לסגרצילום: בלומברג

גברת מאו לא דיווחה כנדרש. כמו כל אדם המגיע מאזורים נגועים, קוד הבריאות שלה בטלפון נהפך מיידית מירוק לאדום (עם קוד אדום אין כניסה לשום מתחם). ואולם הקוד האדום לא הפריע לה להסתובב; היא פצחה במסע קניות בשוק המקומי, בסופרמרקט, ביקרה בשורה של מסעדות, קליניקות וחנויות ובבית מרקחת, שם רכשה תרופות כשהתחילה להרגיש רע. כל זה ביום הראשון והשני בעיר.

בדומה לרבים בסין, גברת מאו היא חובבת גדולה של משחק המה-ג'ונג, משחק קלפים או קוביות, כמו רמי קוב, המיועד לארבעה שחקנים. זהו המשחק הפופולרי ביותר למבוגרים הנוהגים להתרכז באולמות שחלקם הגדול מתחת לקרקע עם אוורור בעייתי. האולמות הדחוסים מכילים 300-100 שולחנות, כשבכל שולחן ישובים ארבעה שחקנים. על אף שהעיר יאנגג'ו בזמנו היתה נקייה מהווירוס, הוגברו בה אמצעי הביטחון כמו ביתר המחוז. כך, כל מי שנכנס לחדר המה-ג'ונג התבקש להציג קוד ירוק. מאו, כך התברר, השתמשה בקוד הירוק של אחותה כדי להיכנס לכל אותם מקומות. כך, במשך שלושה ימים ברציפות, ישבה ושיחקה מה-ג'ונג באולם מלא מפה לפה בקרב אנשים מבוגרים. 

במשך שבוע הסתובבה מאו בעיר והציגה את הקוד הירוק של אחותה בכל פעם שנדרשה. קרוב ל-1,000 איש באו עמה במגע אישי קרוב. כבר ביום השלישי לביקורה התחילו אצלה סימפטומים, אך היא הסתירה אותם. ביום השביעי, אחרי שסירבו לקבל אותה בקליניקה מקומית מכיוון שהגיעה עם חום, פנתה מאו לבית החולים. גם שם היא הספיקה להסתובב לפני שנבדקה ונמצאה חולה.

מאו סירבה בתחילה לשתף פעולה עם החוקרים, והסתירה מקומות רבים שבהם ביקרה. בשבוע ההסתובבות שלה בעיר, ובעיקר בביקוריה התכופים באולמות המה-ג'ונג, היא הדביקה רבים. 64% ממקרי ההדבקה בעיר מיוחסים לאולמות המה-ג'ונג - כש-70% מהחולים מעל גיל 60. התנהלותה גרמה להדבקה של 570 חולים, שאושפזו כולם בבתי חולים המיועדים לכך בעיר.

בדיקות קורונה בנאנג'ינגצילום: /אי־פי

בסין מקובלת מדיניות אפס סובלנות לווירוס. מדיניות זו כוללת חיסונים המוניים, בדיקות המוניות, סגר בבתים ומעקב הדוק אחרי כל שרשרות ההדבקה. ביאנגג'ו הגיבו במהירות. העיר כולה, על 4.5 מיליון תושביה, נסגרה לכניסות ויציאות; הופסקה בה תנועת מטוסים, רכבות וספינות, וכל האזורים שבהם דרכה כף רגלה של גברת מאו הושמו בסגר מלא. בתי הספר והקמפוסים הכניסו עצמם לסגר, יחד עם המרצים והתלמידים. באוניברסיטה של שיאו גם המרצים שהיו מחוץ לקמפוס התנדבו להיכנס לסגר בקמפוס כדי לעזור לסטודנטים. בשאר העיר, גם באזורים בעלי סיכון נמוך, הכל סגור, והתושבים כמעט ואינם יוצאים מהבתים. מבצע בדיקות מסיבי שכולל את כל תושבי העיר החל באופן מיידי, ועד כה נעשו 15 סבבי בדיקות לכולם.

אנשים בשכונות מסויימות ביאנגג’ו לא יוצאים מהבתים כבר חודש, לחלקם נגמר האוכל והם נעזרים בוועד השכונתי. סחורות לא נכנסות לעיר חוץ מתרופות ומאמצעים רפואיים.

עם כל הקושי, בסין לא מתלוננים. נדמה כי הדיון המתנהל בימים אלה האם להמשיך את היד הקשה אפס הסובלנות מתנהל מחוץ לגבולותיה ובסין יש למדיניות הזאת הסכמה גורפת. שיאו אומרת "כאן יש מגפה מטפלים בה. לא עושים כאן שטויות. מה שמבקשים מאתנו עושים - לא כמו חסרי המוח מאוסטרליה ומאירופה שמפגינים נגד הסגרים. חופש הם רוצים? איזה חופש יהיה להם אם ימותו?" 

עד עתה דווח על 12 בכירי ממשל בעיר ששילמו במשרתם ונענשו על הכשלים שהובילו להדבקה ההמונית. הקריירה שלהם גמורה - כך יודעים כל יתר אנשי הממשל בכל הערים בסין. 

הגברת מאו, החולה אפס, מוחזקת במעצר מואשמת בהסתרת מידע, באי-דיווח לרשויות ברמייה שהובילה להדבקת 570 תושבים, רבים מהם רבים זקנים. מעבר לפגיעה הכלכלית הקשה שגרמה לעיר, מעשיה הובילו לסגירת אלפי אולמות מה-ג'ונג בסין כולה.

יעל עינב

יעל עינב | סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker