זרים? תישארו בבית - גם אם אתם ישראלים

שנחאי היא עיר קוסמופוליטית שרוחשת וגועשת בימים כתיקונם בזרים מכל רחבי העולם. בשיא, העיר איכלסה כ-1.5 מיליון זרים. אבל אחרי שנה וחצי שהמדינה סגורה ומסוגרת כמעט הרמטית, שנחאי התרוקנה מזרים ■ סין סוגרת את שעריה לא רק פיזית - כבר הרבה זמן מתנהל כאן עולם מקביל למערב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחוב ננג'ינג בשנחאי, סין

"זה מתחם מגורים של זרים", אומרת המתווכת בנחרצות. "הרוב המוחלט כאן הם זרים", היא מטיפה מתוך הרגל בן עשרים שנה של תיווך בתים לזרים במתחם מגורים פופולרי, המאכלס 3,000 משפחות בשנחאי. הסתובבנו בו שעתיים ולא ראיתי זר אחד מערבי או אסייאתי. בקניון הגדול הסמוך התברר מעל לכל ספק שזרים לא נמצאים כאן.

הסימן המובהק הוא מחסור בבתי קפה (מלבד סטארבאקס שנמצא בכל מקום שבו יש אוויר לנשימה) ומסעדות מערביות. "איפה הזרים"? אני שואלת את הנהלת מתחם המגורים  הגדול. הזרים עזבו, כך אמרו לי בהנהלה. אין יותר זרים במתחם, כולם חזרו חזרה הביתה. במקום גרים רק סינים.

תיירים סינים ליד הבונד, שנחאי, סיןצילום: HECTOR RETAMAL / AFP

שנחאי היא עיר קוסמופוליטית שרוחשת וגועשת בימים כתיקונם בזרים מכל רחבי העולם. בתצוגות אופנה עולמיות, ברשתות זרות שמקימות כאן את חנויות הדגל ועוד. בשיא, העיר איכלסה כ-1.5 מיליון זרים. אבל אחרי שנה וחצי שהמדינה סגורה ומסוגרת כמעט הרמטית, שנחאי התרוקנה מזרים ובערים גדולות אחרות כמו בייג'ין, שנזן וגוואנגז'ו יש עוד פחות זרים מבשנחאי.

על פי לשכות המסחר האמריקאית והאירופית, מספר הזרים המתגוררים בסין ירד ב-30% בשנה וחצי האחרונות. אין כמעט יוצא ובטח שאין בא, ואם בא אז בטפטוף שכרוך בבדיקות מטרידות ויקרות, חודשים על גבי חודשים של ניסיונות לקבל ויזה, ואז כקינוח בידוד במלון מטעם הממשלה של בין שבועיים לחודש, תלוי במקום ובזמן שבו הגעת. ואם בטעות אובחנת כחיובי, תיאלץ להתאשפז בבית חולים ממשלתי בבידוד, כולל ילדים, ולעתים קרובות בנפרד מהילדים. חברים רבים משפחות ישראליות שחיו ועבדו בסין שנים רבות, החליטו לא לחזור מהסיבות הללו.

תיירים סינים על רקע בניין הקונגרס הלאומי העממי הסיניצילום: בלומברג

על תיירות נכנסת  כמובן שאין על מה לדבר, ותיירות יוצאת גם היא כמעט ולא קיימת. תיירות הפנים פורחת - החופש לנסוע כמעט לכל מקום בתוך סין וחוסר היכולת לצאת גרמו לפריחה בתיירות פנים עד כדי כך שלא באמת מורגש חסך בתיירות נכנסת. בכל זאת יש כאן 1.4 מיליארד בני אדם, ובענף התיירות, כמו בענפים אחרים, מתנהל כאן עולם סגור שמסתגר יותר ויותר. ביקורים ממלכתיים אין, משלחות כמובן שלא. אפילו משלחות רשמיות מטעם ארגון הבריאות העולמי נדרשות לשבועיים בידוד מלא.

את נמל התעופה הבינלאומי של בייג'ין סגרו לטיסות בינלאומיות כדי לא להכניס את המגפה לתוך הבירה והמרכז השלטוני. לערים אחרות קשה מאד להשיג טיסה ישירה, ובלי טיסה ישירה, בגלל המגבלות והדרישות הסיניות, קרוב לוודאי שלא תוכלו להגיע בלי להידרש לבידוד כפול גם במדינת הקונקשן. אפילו עסקים בינלאומיים אהודים בסין לא מקבלים ויזות עבור עובדיהם. סטודנטים זרים לא יכולים לחזור. אנשי עסקים שהוויזה שלהם פקעה אינם מקבלים ויזה חדשה גם אם העסק שלהם פה, יש להם עובדים וכאן ביתם. אפילו איחוד משפחות בלתי אפשרי.

דיסנילנד בשנחאי, סיןצילום: בלומברג
מרכז הקניות בשנזן ביי צילום: Lok Yiu Cheung / Alamy Stock Photo

נראה כי הגיע הזמן להפנים ולהתנהג בהתאם: סין סגורה ולא תיפתח בקרוב. זרים, אנשי עסקים, חברות זרות, מנהלים בכירים וסתם תיירים או בני משפחה שקרוביהם בסין - לסין כנראה שלא תוכלו להגיע, בטח לא עכשיו, וככל הנראה גם לא בשנה הקרובה לכל הפחות. המצב שנמשך מאז ינואר 2020 לא הולך להשתנות בקרוב.  

אפס סובלנות לווירוס המשתולל ובעיקר אפס סובלנות להכנסתו על ידי המגיעים מחוץ למדינה. כעת בעיר ננג'ינג התגלו 60 מקרים של נשאים, מה שהוביל מיידית לסגר מוחלט עבור עשרות אלפי בני אדם, ולכמעט 10 מיליון בדיקות בתוך שבוע. השיטה הזאת, שהיא over kill מוחלט, התגלתה כיעילה במקרים אחרים בסין ואין לשום פקיד או מושל כוונה לקחת את הסיכון ולעשות פחות מכך בשטח אחריותו.

תיירים הולכים על הגשר הגבוה בעולם, ז'אנגג'יאג'יה, סיןצילום: Qianlong - Imaginechina

הסינים מאשימים את הבאים מבחוץ, וזה רק מוסיף שמן למדורת הזרים הפחות רצויים. הסנטימנטים האנטי זרים הולכים יד ביד עם הסנטימנטים האנטי סינים שמתפתחים במערב. במערב מאשימים את הסינים במגפה ובהתפשטותה, ובסין מאשימים את המערב בטיפול כושל במגפה בתחומם. הנרטיב הוא שבמערב לא יודעים לטפל נכון בווירוס, לא נזהרים מספיק ולא לוקחים את הטיפול בווירוס מספיק ברצינות כמו בסין. ברשתות החברתיות מופיעים לא מעט כתבות המהדהדות את הרעיון שלפיו, "אתם חסרי אחריות, אל תביאו את חוסר האחריות שלכם לכאן".

סין סוגרת את שעריה לא רק פיזית. כבר הרבה זמן מתנהל כאן עולם מקביל למערב. אין כאן וואטסאפ, אין כאן פייסבוק, אין טוויטר או אינסטגרם והכי הרבה - אין כאן גוגל. מנוע החיפוש באידו אינו חברותי למשתמש, בטח ובטח אם המשתמש הזה אינו סיני, שאז לחפש משהו באינטרנט דומה לפענוח צופן סבוך שבטוח יש בו היגיון, אך הוא לא ההיגיון המערבי. הפער הזה בין מה שמוצאים הסינים כשהם מחפשים מידע על משהו לבין מה שאפשר למצוא במערב מרחיק עוד יותר את שתי הישויות. הוויצ'אט, על 1.2 מיליארד המשתמשים שלו, ותשע מאות מיליון בני אדם המשלמים דרכו, ממלא את כל הפונקציות של כל המקבילות המערביות יחד, ושוב יוצר עולם מבודד לסינים. 

תיירים סינים בחומה הסיניתצילום: Ng Han Guan / אי־פי

לצערי הרב, אחרי 30 שנה של חוויית הערכה והערצה לישראלים ככלל וליהודים בפרט, בפעם הראשונה אני מבחינה בירידה גם בפופולריות שלנו הישראלים. כאילו יצא האוויר מהבלון המנופח מדי, יש לומר,  של הערצה לישראלים ולטכנולוגיה הישראלית.

הסינים ב-5,000 שנות ההיסטוריה שלהם (הם טוענים ל-7,000) נטו לעתים קרובות להתבודדות, הסתמכות עצמית ולעתים קרובות גם לשנאת זרים. בהרבה מקרים הזרים הרוויחו את השנאה וההסתגרות בעקבותיה בצדק. ועדיין, כשאישה סינית בהריון קמה ממקומה לידי ברכבת התחתית הצפופה והעדיפה לעמוד רחוק ממני, נעלבתי קשות, וחשבתי לעצמי שהפעם דווקא הזרים לא עשו כלום, זו דווקא סין שגדלה, התחזקה והשתנתה.

יעל עינב

יעל עינב | סינרגיה

רק על סין לספר ידעתי - עוסקת בסין כבר 30 שנה, סינולוגית.

מנהלת את חברת YCHINA, העוסקת בפיתוח עסקי לחברות ישראליות בסין. שנחאי היא הבית, ומבט מחלון המשרד מאשש את הטענה שכאן מרכז העולם. יועצת למשרדי ממשלה, עוסקת רבות בהכשרה וייזום פרויקטים בסין.

בעלת תואר שני בלימודי יחב"ל וסין ותואר שני נוסף במנהל עסקים. בעבר כתבת, עורכת ומגישת חדשות בערוץ הראשון. כתיבת מאות מאמרים ומאות כתבות על סין, ואפילו ספר אחד, הכשירו אותי לרגע הזה של כתיבת בלוג ב-TheMarker.

כאן נתעסק בזירה העסקית ובסביבה הכלכלית בסין ובעיקר בהשפעתה הגוברת על כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker