הסכנות החבויות במהפכת העבודה מהבית

האפשרות לעבוד מהבית שמה את ההישגים של מאבקי זכויות עובדים ונשים תחת סכנה ■ לכן הרחבת העבודה מהבית צריכה להיות מלווה בזהירות רבה מצד המעסיקים, ובתיקוני חקיקה שיגבילו את האפשרות להעסיק עובדים מחוץ לשעות העבודה

יערה מן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איטליה, עבודה מהבית
עבודה מהביתצילום: Alessia Pierdomenico - Bloomberg

מחקרים וכותרות הכתירו בחודשים האחרונים את המעבר לעבודה מהבית כמהפכה החדשה בשוק העבודה. אפילו בכנסת העבירו השבוע בקריאה טרומית הצעת חוק חדשה שמעגנת ומסדירה בחקיקה ראשית את האפשרות לעבוד מהבית.

על פניו מדובר בדבר חיובי. מחקרים מצאו שעבודה מהבית מובילה לעלייה בתפוקה של עובדים, מפחיתה את השחיקה וחוסכת זמן נסיעה יקר. בזמן שעבודה מרחוק מאפשרת לעובדים לשלב בין מטלות העבודה למטלות הבית והטיפול הילדים, המעסיקים מרוויחים מהפחתת עלויות אחזקה וחיסכון בזמן – בעקבות בין השאר היעדר שיחות אישיות. בנוסף, נרשמות פחות היעדרויות של עובדים.

אבל רגע לפני שחוגגים את יתרונות "עולם העבודה החדש" כדאי לעצור ולשאול – האם עבודה מהבית היא באמת win-win situation או שיש גם מי שמפסידים ממנה? מה עלולים להיות המחירים של המהפכה הזאת - אם היא לא תלווה ברגולציה נכונה וחכמה על שוק העבודה?

העבודה מהבית היא אחת מכמה פרקטיקות להגמשה של שוק העבודה, שנהפכו לפופולריות בשנים האחרונות - ובעידן הקורונה הן צברו תאוצה. בדומה להגמשת שעות העבודה, הגמשת המקום שבו מתבצעת העבודה יכולה לייצר בקרב העובדים תחושה של אוטונומיה. אך לצד היתרונות, הגמשת שוק העבודה טומנת בתוכה שתי סכנות מרכזיות עבור העובדים והעובדות.

הסכנה הראשונה היא טשטוש הגבולות בין הבית לבין העבודה ועלייה בשעות העבודה במשק. מחקר של שדולת הנשים שהתפרסם זמן קצר לפני משבר הקורונה, הראה שכ-50% מהשכירים בישראל עובדים מחוץ לשעות העבודה באופן קבוע. בנוסף, אחד מכל חמישה עובדים מרגיש אשמה רבה או רבה מאוד כשהוא אינו זמין מחוץ לשעות העבודה ואחד מכל ששה עובדים עובד בסופי שבוע לעתים קרובות או תמיד.

החוקרים תמימי דעים בנוגע להשפעה הקשה של הזליגה הזאת על איכות החיים ובריאותם הנפשית של העובדים. ככל שפרקטיקת העבודה מהבית תתרחב, ההשלכות השליליות שלה צפויות להחמיר. בנוסף לבעיית הזליגה, מחקרים חדשים מתקופת הקורונה מראים שהעבודה מהבית מעודדת עובדים להגדיל את מספר שעות העבודה שלהם. בחברה כמו ישראל, שבה שעות העבודה הן מהגבוהות ביותר בעולם המערבי, מצב כזה עלול להוביל אותנו לנקודת קיצון מסוכנת.

סכנה נוספת שטמונה בהרחבת האפשרות לעבוד מהבית היא הידרדרות במעמדן של נשים בשוק העבודה. נשים, שנושאות עדיין במרבית עבודות הבית, הן לכאורה הראשונות להרוויח מעבודה מהבית - שמאפשרת להן לשלב בין תפקידן בבית למחויבויות שלהן כעובדות. אך היתרון הזה הוא גם חיסרון - בשל תפקידן הכפול בבית ובשוק העבודה, נשים נוטות לנצל את האפשרות לעבוד מהבית בשיעורים גבוהים יותר לעומת גברים - והיעדרותן הפיזית ממקום העבודה בזמן שעמיתיהן הגברים נמצאים בו עלולה לגבות מחירים גבוהים.

גם אם נשים מבצעות את עבודתן על הצד הטוב ביותר, היעדרותן הפיזית ממקום העבודה עלולה לפגוע בתדמיתן, קשרי העבודה שלהן, יכולתן להשפיע על המתרחש בחברה ובסיכוייהן להתקדם ולהתפתח. הפתרון לבעיה הזאת לא טמון בביטול האפשרות לעבוד מהבית, אלא בהכלתה על נשים וגברים באופן שווה. בהקשר הזה, קביעת יום או יומיים קבועים לעבודה מהבית, המנוצלים באופן גורף על ידי כלל העובדים, עדיפה בהרבה ממתן גמישות מלאה.

במשך עשרות ומאות שנים איגודי עובדים נלחמו על הרעיון שליום עבודה אמורים להיות התחלה וסוף, שצריך להיות זמן ששייך לעובד, ושעל הזמן הזה צריך להגן בחוק. במקביל, נשים נלחמו על זכותן לצאת מהבית אל שוק העבודה ולזכות בו למעמד שוויוני. התרחבות האפשרות לעבוד מהבית שמה את ההישגים של המאבקים הללו בסכנה, ולכן היא חייבת להיות מלווה בזהירות רבה מצד המעסיקים ובתיקוני חקיקה שיגבילו את האפשרות להעסיק עובדים מחוץ לשעות העבודה – בין אם בבית ובין אם במשרד - ויגנו על זכותם להתנתק ולהיות בלתי זמינים. חקיקה כזאת קיימת כבר במספר מדינות אחרות, והתאמתה לשוק העבודה הישראלי דחופה היום יותר מאי פעם.

יערה מן

יערה מן | יערה מן

ראש תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון ודוקטורנטית למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. מתמחה בכלכלה ציבורית, בתעסוקה ומגדר ובפוליטיקה שמאחוריהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker