שני גרפים שמראים מה קורה כששוק ההון מאבד אמון בממשלה

משקיעי שוק ההון הישראלי היו מוכנים לזרום עם הסיטואציה במהלך הגל הראשון, בין אמצע מארס לסוף אפריל, כשנראה היה שמדינת ישראל מובילה את ה-OECD בהתמודדות רפואית עם המגפה. ואולם התמונה מתהפכת ביוני, כשמתגלים אצלנו סימנים מוקדמים שהמגפה יוצאת מכלל שליטה

הסוחר מוול סטריט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הבורסה בתל אביב
הבורסה בתל אביבצילום: אייל טואג

תעיפו מבט על הגרף פה למטה, טוב? בירוק אנחנו רואים את התשואה של ת"א 35 מאז תחילת השנה, ובאדום את התשואה של S&P500 באותה התקופה. שני המדדים מיוצגים במטבע מקומי, כלומר ההשוואה מתעלמת מההשפעה של שערי המטבעות.

מה שמרתק הוא שעל אף שמדובר במדדים שונים לחלוטין ושהחברות שכלולות בהם מייצגות כלכלות שונות, הם מתנהגים כמו אחד במשך חודשים ארוכים. בשלב ה"קורונה זו מחלה של סינים" הם נעו ביחד, וכך גם בשלב ה"אל אלוהים, המגפה הזו היא סוף העולם", ואפילו בתחילת שלב ה"וואלה חברים, השד אינו גרוע כל כך".  בתחילת אפריל התחילו דרכיהם להיפרד, על אף ששניהם המשיכו במגמת עלייה, אבל הפרידה הזו התחזקה במאי, ובחודש האחרון – מעשה שטן – מדד ת"א 35 עבר לירידות, בעוד מקבילו שמעבר לים המשיך לעלות.

לפני כשבוע הצגתי תמונה כזו לעוקבי הטוויטר שלי (היוזר הוא @TM_Hasocher, בואו) ושאלתי אותם מה הסיבה לתופעה שאנחנו רואים כאן. התשובות היו רבות ומגוונות. תשובה אחת, למשל, התייחסה למרכיבי המדד. ת"א 35 מוטה לסקטורי הבנקאות (26%) והנדל"ן המניב (13%), והייצוג של חברות הטכנולוגיה בו מועט יחסית (כ-20%). זו, כמובן, תוצאה של המצב שבו אומת ההיי-טק בוחרת לגייס הון למיזמי הטכנולוגיה שלה מקרנות הון סיכון, ושהחלום הרטוב של היזם הציוני מודל 2020 הוא אקזיט במכירה לחברת ענק אמריקאית (ווייז לגוגל, מובילאי לאינטל, ואלה רק דוגמאות בולטות) ולא הנפקה בשוק ההון הישראלי. לעומת המדד שלנו, ב-S&P500 יש יותר מ-25% בחברות טכנולוגיה, ורק 10% בסקטור הבנקאות ו-3% בנדל"ן מניב.

רצו הגורל ואלוהי הקורונה, והסקטורים שמיוצגים ברחוב אחד העם נפגעו קשות מן הקורונה: הנדל"ן המניב, כי בעקבותיה אנחנו נשארים בבית וההכנסה משכירות יורדת משמעותית, והבנקים כי הבנקים המרכזיים הורידו את עקום התשואות אל האפס, והוא צפוי להישאר נמוך ושטוח בשנים הקרובות. מדובר בסביבה עסקית שבה קשה לבנקים להרוויח מפעילות הליבה שלהם, שכוללת ספיגת פקדונות בריבית קצרה ומתן הלוואות בריבית ארוכה, תוך ניצול פער הריבית האופייני לעקום תשואות עולה. לעומת הבנקאות והנדל"ן, סקטור הטכנולוגיה זוכה לפריחה בעידן הקורונה, מכיון שהחברות שכלולות בו מאפשרות לנו לתפקד בעידן הקורונה. 

השוני בהרכב המדד יכול, לכאורה, להיות הסיבה לשוני בהתנהגות בין המדד שלנו לזה האמריקאי. אולם תישאל אז השאלה: ולפני אפריל השוק לא ידע שיש הבדל בין שני המדדים? למה הם התנהגו כמו תאומים סיאמיים מאז תחילת השנה למרות השוני בהרכבם, ורק באפריל נזכרו שהם בעצם שונים?

הסבר שני שהוצע לי על ידי הצייצנים, נעוץ בהתערבות הבאמת קיצונית של הפד ושל האוצר האמריקאי בשוקי ההון. בצד המוניטרי, הפד לא רק הוריד את הריבית לאפס ופתח בהרחבה כמותית, אלא גם הרחיב (pun intended) את הרכישות במסגרתה לסוגי נכסים שלא רכש בעבר, כמו תעודות סל ואג"ח קונצרני. בצד הפיסקלי, ה-CARES Act הפנה מאות מיליארדים לשוק ההון ותרם רבות לשינוי הסנטימנט בשוק. זה, כמובן, נכון. התגובה המשולבת של הפד ושל הקונגרס תרמה רבות לשינוי הסנטימנט בשוק, ולא בכדי הראלי הנוכחי התחיל אחרי השפל של יום שישי, 23 במארס, שבו הושגה הסכמה בין מפלגתית על סיוע בן 2.2 טריליון דולר לכלכלת ארה"ב. 

סך התמריץ הכולל (מוניטרי ופיסקאלי) שאושר בארה"ב עומד על כמעט 30% מהתמ"ג, לפי החישוב של כלכלני בנק אוף אמריקה, ולזה יש להוסיף הורדה של 1.5% בשיעור הריבית הקצרה של הפד. לעומת זאת, בישראל עומד סך התמריץ על 4.2% מהתמ"ג, וכולל הורדת ריבית של 0.2% בלבד (כמובן שהפד יכול היה להוריד את הריבית בשיעור גבוה יותר מבנק ישראל, מהסיבה הפשוטה שהוא השכיל להעלות את הריבית במה שבזמנו קראנו לו "השנים הטובות").

השוני בין סיוע של 30% מהתמ"ג ל-4% מהתמ"ג יכול בהחלט להסביר את ההבדל בין ההתנהגות של מדד ת"א 35 לזה של S&P500, אבל במחילה, כל זה היה ידוע כבר ממארס, ולא מסביר את העובדה שעד לתחילת אפריל עדיין עמדו שני המדדים על כמעט אותה רמה. 

אם יורשה לי, נדמה לי שכדי להבין את המתרחש יש להזכיר סיבה נוספת: קורונה. ספציפית, ההתמודדות של מדינת ישראל עם הצד הרפואי של הקורונה. משקיעי שוק ההון הישראלי היו מוכנים לזרום עם הסיטואציה במהלך הגל הראשון, בין אמצע מארס לסוף אפריל, כשנראה היה שמדינת ישראל מובילה את ה-OECD מבחינת התמודדות רפואית עם המגפה, גם במחיר נזק כבד לכלכלה עצמה. בתקופה הזו עמד ההבדל בתשואה השנתית בין מדד ת"א 35 הישראלי וה-S&P 500 האמריקאי על כ-5% בממוצע לטובת המדד הזר.

התמונה נותרת בעינה גם במהלך מאי, כשמספר החולים החדשים בישראל היה דו ספרתי נמוך, והנזק הכבד לכלכלת ישראל - שנעצרה כמעט לחלוטין כדי לאפשר את ההישג הרפואי המרשים – מתחיל להתגלות. פער של 5% בלבד לטובת המדד האמריקאי, שמשקיעים מכל העולם רואים בו נמל בטוח יחסית בעת סופה, הוא עדות להצלחה הישראלית בהתמודדות עם הקורונה. 

ואולם התמונה מתהפכת מן הקצה אל הקצה ביוני, כשמתגלים אצלנו סימנים מוקדמים שהמגפה יוצאת מכלל שליטה. הפער בתשואה השנתית עולה לראשונה על 10% לטובת האמריקאים. בשבוע האחרון, כשברור מעל לכל ספק שהקורונה מתפרצת בשנית בישראל, הפער עולה באופן משמעותי, וכעת הוא עומד על כ-16% לטובת S&P500.

רוצה לומר: שני המדדים התנהגו בצורה דומה מאוד במארס, על אף שכלכלת ארה"ב נשארה פתוחה וזו שלנו נסגרה כמעט לחלוטין, ולמרות השוני הניכר בהרכב במדדים. יש לפרש זאת כצעד של אמון מצד המשקיעים בכלכלת ישראל ובמדיניות שהובילה הממשלה להתמודדות עם הקורונה. באפריל ובמאי התחיל להיפתח פער קטן בתשואות לטובת המדד האמריקאי, בעיקר תודות לתוכנית הסיוע הפדרלי ולתגובה האגרסיבית של הפד למתרחש בשווקים, שנעדרה מקבילה אצלנו. הפער הזה גדל משמעותית ביוני ובתחילת יולי, כשהתברר שהקורונה מתפרצת אצלנו שוב במלוא עוזה. 

המסקנה שלי פשוטה: השילוב של מדיניות הממשלה והתנהגות האזרחים שגרם להתפרצות מחודשת של הקורונה בישראל לא נעלם מעיניו של שוק ההון. נראה שאלה מבין אזרחי ישראל שהתמזל מזלם להיות חשופים לשוק המניות, אם באופן ישיר ואם דרך קרן הפנסיה שלהם, עומדים לשלם בכיסם על מחדלי ממשלתם.

מלה לסיום: אני משתדל לרוב לעקוב אחרי הטוקבקים כאן ולהגיב במידת האפשר והעניין. אתם גם מוזמנים לעקוב אחר הסוחר בטוויטר. מעבר לטורים עצמם, אני גם מתייחס שם מדי פעם לאירועים בשוק ההון, ותמיד שמח לשמוע תגובות ולהתייחס אליהן. אשמח גם לשמוע רעיונות לנושאים לטורים עתידיים.

הסוחר מוול סטריט

הסוחר מוול סטריט | הסוחר מוול סטריט

הכותב הוא מנהל קרנות שמשקיעות בניירות ערך שונים בארץ ובחו"ל. 17 שנה בתחום. סוחר במניות, באג"ח, באופציות, בנגזרות, בסחורות וברוב סוגי הנכסים הסחירים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker