בין עשן המנגלים לעשן הסיגריות: החגיגה של תעשיית הטבק נגמרה - הסוחר מוול סטריט - הבלוג של הסוחר מוול סטריט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בין עשן המנגלים לעשן הסיגריות: החגיגה של תעשיית הטבק נגמרה

הודעה של פיליפ מוריס על התוצאות העסקיות שלה הביאה לירידה חדה של 15.5% - לא דבר של מה בכך עבור חברת ענק שפועלת בתעשיית הסיגריות. האם אנחנו הולכים לקראת עולם נקי מעשן ומחברות סיגריות, או שאלו יצליחו להתאושש ולחזור לרמת הרווחיות הגבוהה?

12תגובות
סיגריות
Michaela Rehle/רויטרס

תעשיית הסיגריות היא נושא מעניין במיוחד מבחינת משקיעים, ואני קצת מתפלא שעד עכשיו לא הגעתי לזה. כנראה שהגיע הזמן, So let's go. ביום חמישי שעבר, כשעם ישראל שהה בינות למנגלים, הודיעה חברת פיליפ מוריס אינטרנשיונל על התוצאות העסקיות שלה. איך נאמר, זה היה כואב, והמניה ירדה ב-15.5% בנפח מסחר של כמעט פי שבעה מן הממוצע.

לא מדובר בחברת ביוטק, שבה השוק מצפה לתנודות חריפות או משהו בסגנון; זוהי חברת ענק (שווי שוק אחרי הירידה - 127 מיליארד דולר) שהפעילות שלה ידועה, שמוכרת בסגמנט עסקי שקיים כבר מאות שנים (למרות שלאחרונה קיימים בו חידושים טכנולוגיים לא פעוטים) ושנתונה לסד רגולטורי לא פשוט.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

ירידה כזו היא יוצאת דופן, והיא הירידה היומית החריפה ביותר מאז שהתחילה פיליפ מוריס להיסחר כחברה עצמאית ב-2008, כשאלטריה הפרידה את הפעילות העסקית שלה בתחום מכירת הטבק מחוץ לארה"ב לחברה עצמאית, בשם פיליפ מוריס אינטרנשיונל, ונותרה עם מכירות הטבק והמוצרים הנלווים בארה"ב. המותגים משותפים לשתי החברות; כך למשל, מרלבורו שנמכר בארה"ב הוא "של" אלטריה אבל מרלבורו שנמכר בישראל הוא "של" פיליפ מוריס.

התגובה של השוק, כפי שהתבטאה בירידה החדה במחיר המניה, נבעה מהדיווח של פיליפ מוריס על ירידה של 5.3% במשלוחי הסיגריות ברבעון הראשון של 2018, כולל בשווקים שעד עכשיו החזיקו מעמד טוב יותר מאחרים, כמו רוסיה, יפן, וערב הסעודית, מה שהגביר את החשש שהמגמה העולמית של צמצום בהיקף העישון רק תגבר.

דבר נוסף שתרם לחששות השוק הוא הדיווח על חוסר צמיחה מאכזב (מבחינת החברה) במוצרים האלטרנטיביים (בעיקר תחליף הסיגריות אייקוס, שבו הסיגריה מחממת את הטבק במקום לשרוף אותו, וחוויית העישון אמורה להיות דומה לזו של עישון רגיל של סיגריה) שהיא משווקת, וטוענת שהם בטוחים יותר מעישון סיגריה. הירידה הזו גררה הערכה מחדש לא רק של פיליפ מוריס, אלא של כלל תעשיית הטבק, ובתוכה חברות ענק אחרות כמו אלטריה, בריטיש אמריקן טובאקו, ואימפריאל ברנדס. כולן ירדו בחוזקה (למשל - אלטריה ירדה ב-6%) והמשיכו לרדת מאז יום חמישי.

תעשיית הטבק נלחמת כבר שנים רבות בירידה קונסיסטנטית בביקוש למוצריה, בעיקר בעולם המפותח. היקף המכירות העולמי של סיגריות ב-2018 נאמד ב-5.5 טריליון יחידות, ירידה של כמעט 9% ביחס ל-2010. לא רק בקליפורניה הליברלית, אלא גם במרכז אמריקה הולך ונהיה קשה יותר ויותר לעשן, בגלל מגבלות חמורות שמושתות על המעשנים, על המשווקים, על פרסומות למוצרי עישון וכו' (במאמר אישי מוסגר: וטוב מאוד שכך. העישון הורג).

אדם מעשן סיגריית אייקוס
JAIME SALDARRIAGA/REUTERS

בשנים האחרונות הצליחה התעשייה להשיג מתח רווחים גבוה יותר, משום שהצליחה להעלות את המחירים תוך כדי שנפח המכירות שלה קטן, מה שהביא לגידול ברווחים ולעלייה במחירי המניות. באופן אירוני, לכך תרם האיסור החמור על פרסומות למוצרי טבק, שהפך את התעשייה לקרטל: אין חשש מכניסת מתחרים, משום שאין להם אפשרות לפרסם ולהביא את מוצריהם לידיעת הציבור.

את הרווחים הללו ניצלה התעשייה לשני דברים: הראשון הוא חלוקת דיווידנדים מכובדים לבעלי המניות (למשל, אלטריה מחלקת דיווידנד שנתי בסך כ-4.4%), מה שהפך אותה לאטרקטיבית בקרב משקיעים שחיפשו תשואת דיווידנד בעידן של ריביות נמוכות על אגרות חוב. העידן הזה, כמובן, הולך וחולף עם כל העלאת ריבית של הפד; התשואה על אג"ח מדינה אמריקאי עלתה ליותר מ-3%, לראשונה מאז תכל'ס-אני-לא-זוכר-מתי, מה שמקטין בהדרגה את הביקוש למניות עם דיווידנד גבוה.

הדבר השני הוא השקעה (נבונה מאוד מבחינתם) בפיתוח וייצור אלטרנטיבות לעישון, כמו סיגריות אלקטרוניות (e-cigarettes) ומוצרים אחרים, שתכליתם הכנסת ניקוטין לזרם הדם של המעשן אבל ללא ההשלכות השליליות של עישון מסורתי. כאמור, התוצאות שפיליפ מוריס דיווחה עליהם בשבוע שעבר מטילות ספק בתיאוריה שעמדה בבסיס מחיר המניה של חברות הטבק, שלפיה הן יצליחו לשמור על רווחיות גבוהה למרות קיטון בהיקף המכירות של סגמנט הסיגריות, ואף יצליחו להגביר את המכירות הכוללות בזכות תחליפי העישון. במילים אחרות, החגיגה נגמרה.

מה שמשאיר אותנו עם השאלה הרגילה, מה לעשות עם כל זה. התשובה שלי: כלום. אני תמיד שמח לקנות מניות של חברות שמייצרות מוצרים או מספקות שירותים שאני מזדהה איתן; למרות שבעבודה שלי אין לי את הלוקסוס להמנע מרכישה של מניות של חברות שלא עונות על הקריטריונים הללו, אני תמיד שמח כשהנסיבות מספקות לי את הצידוק המקצועי לעשות כן.

במנותק משיקולים מוסריים, אני סבור שטבק בעת הזו הוא השקעה לא נכונה, בגלל החשש (שאני מקווה שיתגשם) שהציבור ימשיך להמנע מעישון. כן, סביר שכמה רבעונים של תוצאות טובות יותר יביאו חלק מן המשקיעים בחזרה, ואישורים רגולטוריים לתחליפי סיגריות למיניהם (למשל אישור של FDA למכירת אייקוס בארה"ב) יטיס את מניות הטבק מעלה. אני אשמח לא להיות שם, גם אם זה יקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#