שוק נובח או שוק נושך - עד כמה חדות השיניים של שוק המניות? - הסוחר מוול סטריט - הבלוג של הסוחר מוול סטריט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוק נובח או שוק נושך - עד כמה חדות השיניים של שוק המניות?

בששת החודשים הראשונים של 2017, חמש חברות הטכנולוגיה המובילות הוסיפו כ-600 מיליארד דולר לשווי השוק שלהן ואחראיות לכ-40% מעליית ה-S&P 500 ברבעון הראשון

11תגובות
טום קרוז וקירסטן דאנסט, בסרט דרקולה
© Franחois Duhamel/Sygma/Corbi

התרגום המילולי של FANG הוא שן חדה, במיוחד של בן למשפחת הכלביים כמו כלב או זאב. יש גם מי שהרפרנס המיידי שלו מהמונח פאנג הוא לדראקולה, הרוזן צמא הדם. אבל בשוק ההון, שאוהב קיצורים וראשי תיבות, FANG הוא קיצור למשהו אחר לגמרי, למנוע הצמיחה של שוק המניות האמריקאי בשנתיים האחרונות. מדובר בארבע חברות ענק – לכאורה חברות טכנולוגיה, אבל תיכף נראה שלא – שאחראיות לחלק ניכר מהרווחים של המשקיעים בשוק המניות האמריקאי.

ארבע  החברות המקוריות הן פייסבוק (סימול: FB), אמזון (סימול: AMZN), נטפליקס (סימול: NFLX), וגוגל (סימול: GOOGL). השם ניתן להן ב-2015, כשמחירי המניות שלהן התחילו לנסוק, לגמרי בלי קשר למה שקרה בכלכלה האמריקאית או בשאר שוק המניות. ב-2015, למשל, עלתה מניית פייסבוק ב-34%; נטפליקס ב-134% (מאה שלושים וארבעה אחוזים, זו לא טעות); אמזון ב-118% וגוגל ב-42%.

לשם השוואה, ה-S&P 500 עלה באותה השנה ב-1.1% (והעלייה הזו כוללת כמובן את העלייה של ארבע החברות הללו, שמשקלן במדד עמד אז על כ-7% פחות או יותר). מדובר, יש לזכור, בחברות ענק ששווי השוק שלהן נמדד במאות מיליארדי דולרים (למעט נטפליקס, הקטנה משמעותית מחברותיה); לדוגמא, העלייה בשווי מניית אמזון ב-2015 הוסיפה לשווי השוק של החברה כ-174 מיליארד דולר. למותר לציין, אגב, שהעלייה ברווחיות ארבע החברות היתה רחוקה מלהדביק את העלייה המסחררת במחיר מניותיהן, וכי אף לא אחת מהן חילקה מרווחיה למשקיעים כדיווידנד.

העלייה הזו לא היתה אירוע חד פעמי, אם כי נכון ש-2016 לא היתה טובה לחברות הללו כמו 2015. ב-2016 עלתה מניית פייסבוק ב-10%; נטפליקס ב-8.2%; אמאזון ב-13.8%; וגוגל (שאגב, בינתיים שינתה את שמה לאלפאבית) ב-1.7%. כל זאת מול עליית כלל השוק ב-12%. אין דבר, מטבע הלשון כבר נטבע, ומשקיעים התחילו לשים לב לארבעת החברות הללו ולמאפיינים שלהן.

לכאורה אלה הן חברות טכנולוגיה, למרות שפייסבוק וגוגל הן למעשה סוכנויות הפרסום הגדולות בעולם, היות שרווחיהן מגיעים מפרסומות מפולחות היטב ומותאמות למשתמשים שלהן. המוצר שהן מוכרות ללקוחותיהן (המפרסמים) הוא המשתמשים בשירותי החיפוש (גוגל) והמדיה החברתית (פייסבוק) - כלומר אנחנו. אמזון היא כמובן חנות מקוונת שעושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לצורך הנגשת מוצריה ללקוחות, ובדומה לכך, נטפליקס היא חברת בידור ומדיה שעושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לאותו צורך בדיוק. האם מדובר בחברות טכנולוגיה במובן שבו מייקרוסופט, אפל, IBM, וסיסקו - כולן חברות מהדור הקודם - נחשבו לחברות טכנולוגיה? או אולי באופן שבו חברות הסייבר, הסיבים האופטיים והמחשוב בענן של היום הן חברות טכנולוגיה? מסופקני.

אגב, ב-2017 כבר מדברים על FAAMG: נטפליקס, הקטנה ביחס לשאר החברות נשרה, ובמקומה הצטרפו לראשי התיבות אפל (סימול: AAPL) ומיקרוסופט (סימול: MSFT), שתי חברות ותיקות ומבוססות יותר, שכבר מחלקות דיווידנדים למשקיעיהן. בששת החודשים הראשונים של 2017 עלתה מניית פייסבוק ב-31.2%; מניית אפל ב-25.4%; אמזון ב-25.9%; מיקרוסופט ב-12.2%; וגוגל ב-17.7%. לא רע, אפילו יחסית לשוק מניות אופטימי ושבע רצון שדחף את ה-S&P 500 ב-9.8% באותה תקופה.

אז מה רע בזה? מעבר להתמקדות המוגזמת של קהילת המשקיעים במספר מצומצם של חברות ענק (ובימים מסויימים נראה כאילו זה כל מה שמעניין את צופי CNBC, למשל), ולתנודתיות הנמוכה במיוחד של החברות הללו (לדוגמא: התנודתיות הגלומה במחירי האופציות על FB היא 20%; ל-AAPL היא 18.5%; ל-AMZN היא 21%; ל-MSFT 24%; ול-GOOG היא 20.5%. כל הערכים נגזרו מהאופציות שיפקעו ביולי, ומיקרוסופט היא היחידה שתספיק לדווח לפני הפקיעה. אלה הם כמובן ערכים נמוכים באופן שאינו רגיל, ויש מקום לחששות נוספים. משקיעים רציניים מתחילים להשוות את מה שקורה עם המניות הללו למה שקרה ב-2000. (נכון שצריך לצורך כך נקודת השקפה וניסיון, ורצוי להיות מעל גיל 30; וכאלה, אגב, יש פחות ופחות בוול סטריט).

באחרונה ניתחו כלכלני גולדמן זאקס את חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות של השוק הנוכחי - ה-FAANG שהוזכרו לעיל - לעומת חמש חברות הטכנולוגיה הגדולות ברבעון הראשון של 2000, דקה לפני שבועת הדוט קום התפוצצה. אז היו אלו מיקרוסופט (היחידה שנשארה בקבוצה), אורקל (סימול: ORCL), סיסקו (סימול: CSCO), אינטל (סימול: INTC) ולוסנט (שמאז הספיקה להיעלם, לאחר שנרכשה ב-2006 על ידי אלקאטל הצרפתית; נוקיה הפינית רכשה את אלקאטל-לוסנט ב-2016). ההשוואה העלתה שלחמישייה הפותחת של היום יתרונות על זו של 2000 בתחום תזרים המזומנים, התמחור יחסית לרווח הנקי (ב-2000 היה מכפיל הרווח הממוצע, שנתיים קדימה, 60; ואילו היום הוא עומד על 23), ויתרות המזומנים. לעומת זאת, הרווחיות של החמישייה הנוכחית נמוכה מזו של 2000.

חמש החברות הללו הוסיפו השנה כ-600 מיליארד דולר לשווי השוק שלהן - משהו בסדר גודל של התוצר הלאומי המצרפי של הונג קונג ודרום אפריקה, או כפליים מהתוצר הלאומי שלנו פה בישראל. מבחינת שווי השוק מדובר בכ-13% ממדד ה-S&P 500, אבל התרומה שלהן לעליית המדד ברבעון הראשון של 2017 קרובה ל-40% (!). על פניו נראה כאילו השוק בריא, אבל בפועל מדובר בשוק צר יחסית, שעליית המחירים בו נובעת מהעליות של מספר מצומצם של חברות.

אין לדעת מתי יפסיק השוק לטפס. לי בוודאי שאין מושג. אבל אני זוכר היטב איך התנהגה בעיתות של משבר מניית מיקרוסופט, ענקית טכנולוגיה של אמת וחברה שמוצריה נמצאים בכל בית ובכל עסק בעולם המערבי. בעת התפוצצות בועת הדוט קום של 2000 ירדה המניה ב-62.8%, ובמשבר הפיננסי של 2008 היא ירדה ב-45.5%.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

ענת סולומון הלגוע

ניהול ההשקייה - מהטלפון החכם: המיזם של ענת שפונה לדור הבא של החקלאים

המיזם שהקימה ענת יחד עם משה מירון פועל באחד התחומים החמים - קלינטק ■ כשמאחוריה נסיון רב בפיתוח עסקי וניהול בתחום המים, עשתה ענת צעד לעבר היזמות כדי לאתר ולהטמיע פתרון שישפר את התפוקה בגידולים חקלאיים

כתבות שאולי פיספסתם

*#