ההשפעה האמיתית של קריסת טבע על המשק הישראלי - הסוחר מוול סטריט - הבלוג של הסוחר מוול סטריט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההשפעה האמיתית של קריסת טבע על המשק הישראלי

כלכלת ישראל תצא נשכרת מאוד אם כמה ממפוטרי טבע יבחרו לקחת את הכישורים, הניסיון, והיוזמה שלהם וליישם אותם בחברה עתירת ידע בישראל

18תגובות
הפגנת עובדי טבע באשדוד
אילן אסייג

אחרי ששככו הדי ההלם הראשוני של האירועים של טבע, ואחרי שהוכרזו הפיטורין והקיצוצים ומכירת המפעלים, ואחרי שראש הממשלה ושר האוצר נפגשו עם מנכ״ל טבע, למה שנראה היה כמו פגישה שלא הוכנה כיאות, וגילו שבניגוד לרוב בני שיחם לאחרונה, קאר שולץ הוא לא אדם שמשכנעים אותו לגנוב ביחד סוסים אם אין לו עניין בכך (ואין לו; יש לו תכנית סדורה להבראת טבע, והוא מתכוון לבצע אותה, בדיוק לפי התכנון); אחרי כל זה הגיע כנראה הזמן לכתוב פוסט על ההשפעה הצפויה של נפילת טבע על כלכלת ישראל.

כשסקרתי בשבוע שעבר את ההיסטוריה של טבע והסברתי איך לדעתי הגיעה החברה למצב הנוכחי שבו היא נאלצת לפטר כרבע מעובדיה, בישראל בעולם, אחרת "אולי לא תהיה טבע". הסברתי שמדובר בשילוב של החלטות של דירקטוריונים רבים, לא רק זה שאישר את עסקת הרכישה של אקטביס ב-2015, שלא עשו מספיק כדי לדאוג ליום שאחרי פקיעת פטנט הקופקסון, ושמספר פעמים בחמש עשרה השנים מאז שהקופקסון הפך למרכיב קריטי בשורת הרווח של טבע היו הזדמנויות – שלא הוצאו לפועל - לשנות כיוון. מה שמביא אותנו למצב הנוכחי שבו עומדים להיות מפוטרים בישראל עד ל-2019 1,700 עובדים ועוד 800 עובדים במפעלים שטבע מתכננת למכור.

כאן המקום לומר שוב, ליבי עם עובדי טבע, אלה שעומדים להיות מפוטרים, אלה שעובדים במפעלים שעומדים להמכר (ואין שום ודאות שהבעלים החדשים לא יחליטו לפטר אותם או את חלקם), ואלה שישמרו על מקום העבודה שלהם בטבע קטנה יותר ורזה יותר. אלה כמו אלה עומדים לשלם את המחיר על טעויות של אחרים.

נתחיל עם שוק העבודה בישראל, שנמצא כרגע (נתוני נובמבר) במצב מצוין, עם אבטלה של 4.3% (בניכוי עונתיות). זהו אמנם שיעור גבוה במעט מה-4.1% שנרשם מוקדם יותר השנה, אולם מדובר בשיעורי האבטלה הנמוכים ביותר שנרשמו במדינת ישראל מאז תחילת שנות השמונים.

קאר שולץ

כנראה שישראל נמצאת במה שכלכלנים קוראים לו ״אבטלה חיכוכית״: מקורה אינו במחסור של כח עבודה אלא בגורמים המפריעים לזרימת ההיצע (עובדים מובטלים) לביקוש (מקומות עבודה), כמו חוסר מידע על עובדים/מקומות עבודה, אי ניידות של עובדים, או צורך בהסבה מקצועית. עד כמה שהמשפט הבא נשמע קר ומנוכר, אם נגזר על מישהו לאבד את עבודתו כנראה שעדיף שזה יקרה בכלכלה שבה שיעור האבטלה נמוך כמו כלכלת ישראל בעת הזו.

וגם במצב התעסוקה הנוכחי, אין לי מושג מה יקרה למפוטרי טבע. אני מניח שכמו תמיד בחיפושי עבודה בעקבות פיטורים (כלומר, כשמחפש אינו נמצא בעמדה של כוח) יהיה קל יותר לצעירים יותר ולאלה שכישוריהם נדרשים יותר בשוק העבודה, כלומר שיש להם יותר value added למעסיק פוטנציאלי.

בהכללה נראה שמפוטרי טבע עומדים להיות קבוצה משכילה, מנוסה, ואיכותית, כך שאמור להיות להם קל יותר למצוא תעסוקה חדשה – אם גם לא באותם תנאים כמו שהיו להם בטבע – מאשר, נניח, מפוטרי נגב קרמיקה. ובכל מקרה טוב תעשה מדינת ישראל, ביחד עם הסתדרות העובדים, אם תמקד את מאמציה לסיוע למפוטרים – מטבע, מנגב קרמיקה, ומשאר המפעלים שנאלצים וייאלצו לסגור את שעריהם - במציאת עבודה הולמת, כולל הסבה מקצועית לתחומי תעסוקה הדומים לנסיון התעסוקתי של המפוטרים ושלהם יש כעת ביקוש בתעשייה בארץ.

יש כמובן כאלה שהסבה מקצועית רק תזיק להם, כיון שהכישורים המקצועיים שלהם בתחום ספציפי גבוהים מאוד. למשל, נראה שיהיה זה בזבוז להסב דוקטור למיקרוביולוגיה עם חמש עשרה שנות ניסיון בתעשיית הפרמצבטיקה לעבודת תכנות; ומאידך, הביקוש לבעלי כישורים כאלה בשוק הישראלי נמוך במיוחד.

נותר רק לקוות שאנשים כאלה, שהם כמעט בהגדרה בעלי כישורים יוצאי דופן, יסתגלו למצב החדש במהירות ובהצלחה. מנסיוני אני יודע שלפעמים היציאה הזו מאיזור הנוחות מובילה דווקא לתוצאות חיוביות: אני מכיר מספר אנשים שפוטרו מעבודתם כמנהלים תיקים בגלל צמצומים בחברה ובחרו להקים עסק משלהם בהצלחה מרובה. נקווה שכך יקרה גם כאן, ואם כך יקרה נרוויח כולנו. כלכלת ישראל תצא נשכרת מאוד אם כמה ממפוטרי טבע יבחרו לקחת את הכישורים, הניסיון, והיוזמה שלהם וליישם אותם בחברה עתירת ידע בישראל. חברות כאלה – במידה שיצליחו, ואין סיב להניח שלא – יספקו תעסוקה איכותית, הן למייסדים והן לעובדיהם, ויכולות להוות את הדור הבא של התעשייה הפרמצבטית בישראל. מי יודע, אולי בעוד דור חברה כזו תהיה ה״חברה של המדינה״, כמו שטבע היתה עד לקריסה.

מה שמביא אותנו להשפעות של קריסת טבע על המשקיעים הישראליים, ובעקיפין (דרך קרנות הפנסיה) על כולנו. כזכור, המניה צנחה משמעותית, מ-72.31 דולר בסוף יולי 2015 ועד ל-18.75 דולר כעת. החברה גם הודיעה לאחרונה שתפסיק לשלם דיבידנדים על המניות הרגילות (ordinary shares) וחלוקת הדיווידנדים על מניות הבכורה (preferred shares) תיבחן מחדש מדי רבעון. בצד השני של מבנה ההון, דירוג האשראי של טבע עודנו investment grade ומצב האג״ח לא גרוע במיוחד, אולם החמרה במצב החברה תהיה רעה גם למשקיעי האג״ח.  איפה כל זה מוצא את המשקיעים בישראל?

ובכן, מתברר שרוב האג״ח שטבע הנפיקה כדי לממן את רכישת אקטביס הונפק בדולרים בארה״ב, מיעוטו באירופה ביורו. עד כמה שהצלחתי לבדוק, שיעור האחזקות של מוסדיים ישראליים בהנפקות הללו הוא מזערי. בנוסף, אלרגן (סימול: AGN) קיבלה מניות של טבע כחלק מן העסקה, כך שמדובר בהפסד משמעותי עבור אלרגן, תלוי מתי הם מכרו את המניות הללו. לסיום, טבע חייבת גם כ-6 מיליארד דולר לבנקים זרים, כחלק מהמימון של עסקת רכישת אקטאביס.

בדיקה שטחית בשבוע שעבר העלתה שמוסדיים ישראליים (למשל קרנות פנסיה והשתלמות) מחזיקים באחוז נמוך יחסית של מניות טבע, יחסית לסך נכסי הקרן (ארבע קרנות גדולות ומוכרות: 0.38%, 0.34%, 0.53%, 0.32%, ו-0%) ויחסית לסך נכסי האפיק המנייתי (2.38%, 1.90%, 3.32%, 2.11%, 0%). אלה אולי מספרים מכובדים אבל זניחים כמעט ביחס למשקל המניה במדד ת״א 35.

אין לי ספק שאחוז האחזקות של אותן מוסדיים במניות טבע לפני שנה ושנתיים היה גבוה יותר; מנהלי התיקים מכרו, ככל הנראה, במהלך התקופה שבה קרסה מניית טבע (ותרמו בכך לנפילת המניה) ובכך מימשו את ההפסדים של השנתיים האחרונות.

אין פה אמירה משמעותית, שהרי אין לי (או למישהו אחר ללא גישה לנתוני המסחר החסויים של כל קרן) יכולת לומר כמה באמת הפסידו קרנות הפנסיה על אחזקותיהם בטבע במהלך הנפילה של השנתיים וחצי האחרונות, וממילא צריך להתחשב גם ברווחים שצברו הקרנות על אחזקותיהן בטבע בשנות הפריחה של החברה והמניה. מה שכן, נראה שעיקר הנזק לחסכונות הפנסיה של הציבור בישראל כבר נעשה, לאור שיעור האחזקות הנמוך של המוסדיים הישראלים במניה.

לסיכום, אני סבור שההשפעה של קריסת טבע על כלכלת ישראל תהיה נמוכה ממה שאפשר אולי היה להסיק מהדרמה של השבועות האחרונים. מחד, כשנושא עולה באחת על סדר היום הציבורי, קל להתפתות לקטלג אותו כדרמה עם השפעות מכריעות. בפועל, ייתכן שהשפעות המאקרו השליליות יהיו מזעריות, ואולי אפילו יהיו תוצאות חיוביות. וכל זה, בלי להתעלם מהקושי האישי של המפוטרים.

בפוסט הבא על טבע (לא בהכרח הפוסט הבא): מה צפוי לחברה עצמה, ומה צפוי למניה, בתקופה הקרובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת כלבים בגרמיה

יש מנכ"לים טובים - ויש מנכ"לים מעולים: אלו 7 התכונות שמפרידות ביניהם

במהלך השנים הכרתי מנכ"לים רבים ורבות ולהלן שתיים מהמסקנות: מנכ"לים מעולים לא תמיד מסוגלים לשמור על איזון החיים המושלם, כי סטארט-אפ זו עבודה קשה ואינטנסיבית; מנכ"ל מעולה תמיד יהיו אחד או אחת מאנשי המכירות הטובים ביותר בחברה

מיכל רויזמן

על הדבש ועל העוקץ: עם היזמת מיכל רויזמן שמצילה את הדבורים

דבורים אחראיות להאבקת שליש מהתפוקה החקלאית העולמית ולכן לעובדה ש- 50% מהכוורות נכחדות מדי שנה, נדרש פיתרון דחוף ■ מיכל רויזמן, מ-BeeHero מפתחת מערכת שמותקנת בכוורות ומאפשרת לדבוראים להקטין את מספר מיתות הדבורים ולהגביר את תפוקת החקלאים

אם רופאה משתמשת באינטואיציה כדי לטפל בחולה - כיצד המחשב יידע להחליף אותה?

האם למידת מכונה עדיפה על מערכות חוקים? האם כדאי ללמוד את מה שכבר ידוע? ■ אם במקרים רבים רופאים מתקשים להסביר כיצד הם מקבלים החלטה לגבי אבחון חולה, מה בעצם אנחנו מצפים ממערכת המומחה האומללה? ■ מותר המכונה על האדם - חלק א'

כתבות שאולי פיספסתם

*#