למה לקנות אם אפשר לשכור? - הסוחר מוול סטריט - הבלוג של הסוחר מוול סטריט - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה לקנות אם אפשר לשכור?

הסוחר מוול סטריט חוזר לתזת השקעה בת שנה, שלפתע נהפכה לרלוונטית מחדש

תגובות
שופל של קאטרפילר. החברה מושפעת מהמחזוריות בענף הכרייה
בלומברג

רפורמת המיסוי של הרפובליקנים טרם נכנסה לספר החוקים, אבל נדמה שמדובר בפורמליסטיקה בלבד. הסנאט ובית הנבחרים אישרו את הוורסיה שלהם, ונותר רק לאחד את שני החוקים לאחד ולהצביע מחדש על הפשרה שתוצע על ידי ה-Conference Committee כדי לשלוח את החוק לשולחן הנשיא. אם אפשר לפני קריסמס, כדי שלרגע אחד תהיה למפלגה הרפובליקאית שבעת הקרבות הרגשה של הצלחה אמיתית. כמובן שהכל עוד יכול לקרוס, באופן תיאורטי לפחות, אבל נדמה שמפלגה מושקעת מדי ברעיון הורדת המסים (לכאורה) מכדי לוותר על השגת המטרה כל כך קרוב לקו הסיום.

גלגולו של החוק הוא מרשים יחסית, אם זוכרים כיצד התייחסנו - בשוק ההון ובמדיה - לאג׳נדה החקיקתית של הנשיא טראמפ ושל המפלגה הרפובליקאית רק לפני כמה חודשים. ביוני, אחרי הניסיון הכושל לבטל את אובמהקייר, הגישה היתה פחות או יותר ״חבל על הזמן, הרפורמה במיסוי תיכשל כמו שרפורמות הבריאות תיכשל. יותר טוב שילכו להעיף עפיפונים בים.״

ביולי זה היה: ״ריד מיי ליפס, אין סיכוי לרפורמה במס ב-2017 נקודה.״ אוגוסט הביא איתו כמה תזכורות שהרפובליקנים לא מצליחים לקשור לבד את שרוכי הנעליים שלהם. בספטמבר ההרגשה היתה שבמקרה הטוב ביותר הם יצליחו להעביר רפורמה בחצי הראשון של 2018; באוקטובר נראה היה שהסיכוי היחידי לרפורמת מס הוא שהחרדים יתפללו בשבילה בכותל; רוב נובמבר נראה היה שבית הנבחרים מעביר רפורמה בשביל הפרוטוקול, כי בסנאט אין רוב להגדלה כזו של הגרעון.

והנה אנחנו בדצמבר והרפורמה - כולל טריליון וחצי דולרים של גירעון עם ניילונים וריח של אוטו חדש - עברה את שני בתי הקונגרס ומחכה ל-Conference Committee. קטני אמונה שכמונו (אני לפחות).

מה שכן, עם האוכל בא התיאבון כנראה, ולכן שמענו פתאום את הנשיא טראמפ עם מילים שכבר מזמן לא נשמעו על מרקענו, ובמיוחד צמד המילים infrastructure spending. מדובר כמובן בהרחבה פיסקאלית, שבמסגרתה הממשל הפדרלי יוציא כספים ניכרים (לפני שנה דיברו על טריליון דולר, לך תדע) על שיפור התשתית האמריקאית, שבתחומים מסויימים אינה ראויה אפילו לעולם השלישי.

לדוגמה, אסלה (Acela), הרכבת ה״מהירה״ בפרוזדור הצפון מזרחי המחבר בין וושינגטון, פילדלפיה, ניו יורק ובוסטון, מגיעה למהירות המירבית (150 מייל בשעה) רק בשני קטעים קצרים, 18 מייל ברוד איילנד ו-10 מייל במסצ׳וסטס; בשאר הזמן היא מתקדמת במהירות לא מהירה בעליל.

בשלב הזה אני עדיין סקפטי לגבי חוק כזה, גם בגלל שהכסף אמור הרי להגיע מאיפהשהו, והגירעון רק הרגע הוגדל בטריליון וחצי דולר (פרושים על פני עשר שנים, ועדיין). האם הגירעון יוגדל שוב? או שיהיה קיצוץ במקום אחר - אולי תקציבי רווחה - כדי לממן את פרוייקטי התשתית? ככה או ככה, אני סבור שאסור להתעלם מהצהרת הכוונות של הנשיא, במיוחד כיוון שיש לצפות שהוא ייצוק לתוכה תוכן עוד בינואר, לפני הנאום על מצב האומה (שמתוכנן ל-30 בינואר) וכדאי לפחות לחשוב על חברות שיושפעו מתקציבים פדרליים שיוסטו - אם יוסטו - לפרוייקטי תשתית.

בינואר השנה כתבתי פוסט על מגזר אחד שחשבתי שירוויח מפרוייקטי תשתיות: חברות הברזל. הזכרתי במיוחד את נוקור (סימול: NUE), יו אס סטיל (סימול: X) ו-AK סטיל (סימול: AKS). כמובן שבינואר 2017 לא היתה הרחבה פיסקאלית ולא השקיעו מי יודע מה בתשתיות, אבל למי שנכנס בזמן ויצא בזמן (לפני שהתברר שלא תהיה השקעה בתשתיות) היה סיבוב לא רע בחברות הברזל. אני יודע שלא יפה למחזר רעיונות, אבל כל מה שנכתב שם בהקשר ההוא נכון גם היום. אין ספק שלו יושקעו כספים בתשתיות, יהיה צריך לקנות ברזל. ואין ספק שממשל טראמפ ידבר גבוהה גבוהה על לקנות ציוד אמריקאי וברזל אמריקאי וכו׳, מה שיספק ביזנס לחברות הברזל שהוזכרו לעיל.

אבל לא אלמן ישראל, ולא נסתפק במחזור רעיונות. מה עם יצרנית הציוד הכבד קאטרפילר (סימול: CAT)? מישהו שמע פעם על בניית שדה תעופה (או גשר, או מחלף, או מנהרה, או מסילת רכבת, או סתם בניין) בלי בולדוזרים, מחפרים וכדומה, כולם צהובים של קאטרפילר או ירוקים של תאומתה ג׳ון דיר (סימול: DE)? כמובן שזה לא נכון. יש גם את יונדאי הקוריאנית ושלל יצרנים יפניים. אבל גם כאן יש לצפות שתהיה עדיפות ליצרנים אמריקאיים.

אבל למה לקנות אם אפשר לשכור? ואם לשכור, קחו לכם את יונייטד רנטאלז (סימול: URI), החברה שתשכיר לכם את כל מה שתרצו, כולל ציוד כבד מהסוג שהוזכר בפסקה הקודמת. מניית החברה הזו כבר נהנתה מהתגובה להוריקנים שפגעו בארה״ב בקיץ האחרון, אבל השקעה מהותית בתשתיות תצליח כנראה להעלות אותה עוד מעלה מעלה. היא לא יקרה במיוחד ונסחרת במכפיל רווח של 13, נמוך יחסית לעונה.

נמשיך? בשביל לבנות, צריך חומרים. הסקטור רלוונטי הוא basic material, חומרי הגלם לבנייה, ותעודת הסל הרלוונטית היא XLB, שמחירה כבר עלה משמעותית בימים מאז חזר לאחרונה סיפור ה-infrastructure spending לניוז סייקל בעקבות דברי הנשיא. אפשר גם להעיף מבט על חברות כמו סאמיט מטיריילז (סימול: SUM) ומרטין מרייטה (סימול: MLM) בתוך הסקטור הנ"ל.

יש כמובן עוד ועוד רעיונות, אבל מקוצר היריעה אעצור פה, לא לפני שאזכיר שוב את הסקפטיות שלי לגבי הצהרת הנשיא - מה שלא אומר שצריך להתעלם ממנה, או שהשוק יתעלם ממנה (כי הוא כנראה לא יתעלם).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תערוכת מכוניות בדטרויט מישיגן, בינואר השנה

למה הזינוק באינפלציה בארה"ב לא מצליח להחיות את הדולר?

השוק עדיין מציג ביקוש עודף לאג"ח הארוכות על פני אלו הקצרות יותר, ולמרות זינוק האינפלציה לגובהה הרב מזה 11 חודשים, ממשיכות המניות במסען אל הלא נודע. פנחס כהן חושב שאלה הם סימנים מטרידים, ושהתמונה ורודה פחות משרבים נוטים לחשוב

כתבות שאולי פיספסתם