פוסטים אחרונים

הסוחר מוול סטריט משקיע בחברת טכנולוגיה שצומחת וצומחת וצומחת

מייסד Roku הוא יזם סדרתי שהספיק גם לכהן כסגן נשיא נטפליקס, ואחרי שעזב הצליח לגייס כסף מענקית התוכן ולסגור עמה עסקה ■ חודשיים אחרי ההנפקה זינקה מניית החברה פי שלושה - וגם האופק נראה ורוד

2תגובות

הפוסט של היום מוקדש לרוֹקוּ (סימול: ROKU) - החברה השישית שהקים אנת׳וני ווד, יזם סיליקון ואלי סדרתי. רוקו היא חברת טכנולוגיה\מדיה שמייצרת חומרה שמאפשרת סטרימינג של וידאו ואודיו מהרשת לטלוויזיה. פירוש שמה הוא המספר שש ביפנית.

רוקו נוסדה ב-2002 על-ידי ווד, וחמש שנים לאחר מכן הוא קיבל משרה כסגן נשיא נטפליקס (סימול: NFLX) במטרה לייצר חומרה שתאפשר סטרימינג ללקוחות נטפליקס. בעקבות כך הפכה רוקו ללא פעילה, אולם ב-2008, כשנטפליקס החליטה לא לייצר חומרה אלא להסתפק בהנגשת התוכן שלה ברשת, ווד עזב את נטפליקס וחזר לרוקו - תוך שנטפליקס נכנסת כמשקיעה תמורת 6 מיליון דולר.

נטפליקס. ספקית שירותי הטלוויזיה היחידה שתפעל באופן מלא
אי־פי
להמשך הפוסט

השוק השורי כבר לא צעיר; האם אנחנו בדרך לשינוי?

הקונצנזוס בוול סטריט טוען כי תמשיך המגמה של התחזקות רווחיות החברות ושל תמיכת הממשל בכלכלה ■ האם אנו עומדים לפני שידור חוזר של 2017 בחצי הראשון? ומתי צפוי המהפך?

3תגובות

אז התחלנו (הילדים שלי אומרים איתחלנו). כלומר עברו שמונה ימי מסחר ב-2018, ושבעה מהם נסגרו בעליות, רובן חדות. מדד ה-S&P רשם עליות של 3.5% עד עתה, ונראה שתחילת 2018 היא ההמשך של 2017 מבחינת שוק המניות. אנחנו עולים ועולים (עם המזל שלי, הפוסט הזה יתפרסם ביום של ירידות); הסקטורים האגרסיביים, כמו אנרגיה, עולים בחוזקה, והדפנסיביים (כמו consumer staples) דורכים במקום. האג"ח, לעומת זאת, מתנהג אחרת. אחרי שאת כל 2017 בילינו עם תשואת אג"ח מדינה לעשר שנים באזור ה-2.45%-2.15%, בשבוע וחצי האחרונים התשואה מסתובבת באזור ה-2.6%-2.5%, מתקרב לתשואה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. במה מדובר?

ההרגשה היא שהכלכלה נמצאת במצב איתן ושהצמיחה מתגברת לאטה, מה שמחד מפתיע לאור השלב המאוחר שבו אנחנו מצויים במחזור העסקים (תשע שנים לתוך bull market - שוק שורי), ומאידך מובן לגמרי בגלל הרווחיות הגבוהה של החברות. בחודשים הקרובים אנחנו נקבל נתונים מעודכנים על הצמיחה ברבעון הרביעי של 2017 וב-2017 כולה, אבל נראה שהיא תהיה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. הרפורמה במס צפויה להוסיף עוד כמה עשיריות לקצב הצמיחה השנתי, אבל בשלב הזה אני מאוד סקפטי לגבי התחזיות הללו, כיון שהן מתבססות בעיקר על שילוב אקלקטי של תחושות בטן, תגובת השוק להורדות המס של שנות ה-80 ושנות האלפיים, ותקוות.

שור מחוץ לבורסה בניו יורק
AP Photo/Mary Altaffer, File
להמשך הפוסט

השנה שבה למדתי המון על השוק וגיליתי שזה מיותר

הסוחר מוול סטריט אסף תובנות לאורך 2017 רק כדי להגיע למסקנה שהן לא שוות הרבה

5תגובות

2017 כבר מגיעה לסיומה, ואפילו כבר פירסמתי פוסט על התחזיות שלי לשנה הבאה. בשבילי זו היתה שנה טובה, אני מקווה שגם בשבילכם; והגיע הזמן לפוסט על כמה שיחות שניהלתי השנה והלקחים שאפשר ללמוד מהן.

ראשית, כדאי להזכיר את המעשייה על חמשת העיוורים והפיל. מעשה שהיה כך היה: חמישה תלמידים בבית הספר לחינוך עיוורים הלכו לביקור בגן החיות הסמוך. מנהל גן החיות הציע להם ביקור מיוחד בכלוב של הפיל. נכנסו, יחד עם המטפל, והתקרבו לפיל. צילומים והחוצה. כשיצאו, שאל המארח "נו רבותי, איך התרשמתם מהפיל?" העיוור הראשון, שנגע בחטים של הפיל, ענה "הואל קצר ומעוגל, חלק מאוד וחד". השני, שנגע באוזנו של הפיל, חלק עליו: "הפיל הוא כמו עלה ענק". השלישי מישש את החדק וחשב שהפיל דומה לנחש ענקי, והרביעי, שנגע באחת מרגלי הפיל, טען שהוא דומה לגזע של עץ. מנהל גן החיות לא הצליח לשאול את העיוור החמישי לדעתו, כי לרוע המזל זה האחרון בדיוק עמד מאחורי הפיל כשזה בחר לחרבן.

פיל במאלי, ב-2012
Baba Ahmed / AP
להמשך הפוסט

מוכנים ל-2018? רוצו לקנות מניות! בעצם לא

האם אפשר לחזות את אינפורמציית המפתח לשנה הבאה ולהרוויח מזה כסף? הסוחר מוול סטריט אופטימי לגבי שוקי המניות ונכסי הסיכון הגלובליים וצופה שרוב כלכלות העולם ימשיכו לצמוח. אולי

14תגובות

סוף דצמבר 2017 זו העונה הנכונה לתחזיות לגבי 2018. לפני שאתחיל, קראתי בעיון את הפוסט המצוין של עמיתי, הסוחר ק׳. בגדול אני מסכים עם הנקודה שהוא מעלה: גם לו ידענו מראש את התפתחויות המאקרו העיקריות בעולם בשנה הקרובה, עדיין קשה היה להרוויח מכך כסף.

החוכמה האמיתית היא לחזות את אינפורמציית המפתח, ה-lynchpin, זו שתהיה סיבת הכל בשנה הקרובה (או לפחות הרוב). ספציפית, ב-2017, אינפורמציית המפתח (ואת זה אני אומר, כמובן, בחוכמה לאחר מעשה) היתה שהדולר נחלש כמעט נגד כל המטבעות בעולם. אם צפיתם את זה בתחילת השנה, קל היה (יחסית) לחזות שרווחי החברות ב-S&P יעלו בחוזקה ולכן שהמדד יעלה יפה, למרות שחלק נכבד מהרפורמות שהרפובליקנים הבטיחו לא יצאו לפועל (למשל הרפורמה בבריאות, ואנחנו עדיין מחכים להשקעה הגדולה בתשתיות); קל היה לחזות שלשווקים המתעוררים (שהתחייבויותיהם נקובות במטבע קשה, בעיקר דולר, אבל הכנסותיהם במטבע מקומי) תהיה שנה נפלאה; שלמרות הצמיחה הנמשכת במשק האמריקאי, התשואה על האג"ח הממשלתי לא תעלה בחוזקה (כי מכירת הדולרים לטובת קניית מטבעות אחרים תלווה במכירת אג"ח מדינה אמריקאי); וכן הלאה.

ארבעה בני אדם מציירים את הספרות 2018 באמצעות זיקוק, בתמונה בחשיפה ארוכה
PATRICK PLEUL/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

להשתחרר מבעלי השליטה: כשהטייקונים מתחלפים אבל השיטה נשארת

גרעיני השליטה ימשיכו להתקיים, אף כי לכאורה אינם משרתים שום צורך כלכלי מהותי, והסיבה לשימורם היא בעיקר נוחות, וכמה הנחות שגויות שממשיכות ללוות אותנו

3תגובות

רושם הנותר מקריאת העיתונים הכלכליים בימים האחרונים הוא זה של חילופי משמרות בגרעיני השליטה של שתיים מהחברות הגדולות בישראל: בזק ואפריקה ישראל. בזק מונחת על השולחן בעקבות הצרות המשפטיות והכלכליות של שאול אלוביץ, בעל השליטה ביורוקום תקשורת - המחזיקה במניותיה. שלשום נודע שהאחים נתי ועופר סיידוף - ישראלים לשעבר המתגוררים בארה"ב שבאחרונה הפסידו במאבק על רכישת השליטה באפריקה ישראל - סיכמו עם אלוביץ על רכישת השליטה בבזק. מדובר כנראה בעסקת בזק, כיוון שרק ביום ראשון נודע שמוטי בן משה  - שגם הוא עשה את הונו בחו"ל - זכה בשליטה באפריקה ישראל. כזכור, לפני כשנתיים נפרדנו מנוחי דנקנר כבעל השליטה בפירמידת איי.די.בי. - לטובת אדוארדו אלשטיין ומוטי בן-משה.

אפשר להתייחס לחילופי המשמרות הללו מכל מיני זוויות. למשל, חבר ציין באוזני היום שבשלוש העסקות שהוזכרו בפסקה הקודמת, נאלץ טייקון ישראלי הנתון בקשיים למכור קבוצה עסקית לטייקון זר. אכן, נוחי דנקנר, לב לבייב ושאול אלוביץ, כולם אנשי עסקים אזרחי ותושבי ישראל, שקיבלו בארץ מימון בנקאי ומוסדי כדי להשתלט על קבוצות עסקיות, מכרו כולם את אחזקותיהם לאזרחים זרים - יהודים אמנם - אשר עשו את הונם בחו"ל (ארה״ב, גרמניה, או ארגנטינה) ובתחומי הכלכלה הישנה (נדל"ן, אנרגיה ותקשורת).

מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין
מוטי מילרוד
להמשך הפוסט

ההשפעה האמיתית של קריסת טבע על המשק הישראלי

כלכלת ישראל תצא נשכרת מאוד אם כמה ממפוטרי טבע יבחרו לקחת את הכישורים, הניסיון, והיוזמה שלהם וליישם אותם בחברה עתירת ידע בישראל

18תגובות

אחרי ששככו הדי ההלם הראשוני של האירועים של טבע, ואחרי שהוכרזו הפיטורין והקיצוצים ומכירת המפעלים, ואחרי שראש הממשלה ושר האוצר נפגשו עם מנכ״ל טבע, למה שנראה היה כמו פגישה שלא הוכנה כיאות, וגילו שבניגוד לרוב בני שיחם לאחרונה, קאר שולץ הוא לא אדם שמשכנעים אותו לגנוב ביחד סוסים אם אין לו עניין בכך (ואין לו; יש לו תכנית סדורה להבראת טבע, והוא מתכוון לבצע אותה, בדיוק לפי התכנון); אחרי כל זה הגיע כנראה הזמן לכתוב פוסט על ההשפעה הצפויה של נפילת טבע על כלכלת ישראל.

כשסקרתי בשבוע שעבר את ההיסטוריה של טבע והסברתי איך לדעתי הגיעה החברה למצב הנוכחי שבו היא נאלצת לפטר כרבע מעובדיה, בישראל בעולם, אחרת "אולי לא תהיה טבע". הסברתי שמדובר בשילוב של החלטות של דירקטוריונים רבים, לא רק זה שאישר את עסקת הרכישה של אקטביס ב-2015, שלא עשו מספיק כדי לדאוג ליום שאחרי פקיעת פטנט הקופקסון, ושמספר פעמים בחמש עשרה השנים מאז שהקופקסון הפך למרכיב קריטי בשורת הרווח של טבע היו הזדמנויות – שלא הוצאו לפועל - לשנות כיוון. מה שמביא אותנו למצב הנוכחי שבו עומדים להיות מפוטרים בישראל עד ל-2019 1,700 עובדים ועוד 800 עובדים במפעלים שטבע מתכננת למכור.

הפגנת עובדי טבע באשדוד
אילן אסייג
להמשך הפוסט

ההשפעה האמיתית של טבע על המשק הישראלי

כלכלת ישראל תצא נשכרת מאוד אם כמה ממפוטרי טבע יבחרו לקחת את הכישורים, הניסיון, והיוזמה שלהם וליישם אותם בחברה עתירת ידע בישראל.

אחרי ששככו הדי ההלם הראשוני של האירועים של טבע, ואחרי שהוכרזו הפיטורין והקיצוצים ומכירת המפעלים, ואחרי שראש הממשלה ושר האוצר נפגשו עם מנכ״ל טבע, למה שנראה היה כמו פגישה שלא הוכנה כיאות, וגילו שבניגוד לרוב בני שיחם לאחרונה, קאר שולץ הוא לא אדם שמשכנעים אותו לגנוב ביחד סוסים אם אין לו עניין בכך (ואין לו; יש לו תכנית סדורה להבראת טבע, והוא מתכוון לבצע אותה, בדיוק לפי התכנון); אחרי כל זה הגיע כנראה הזמן לכתוב פוסט על ההשפעה הצפויה של נפילת טבע על כלכלת ישראל.

כשסקרתי בשבוע שעבר את ההיסטוריה של טבע והסברתי איך לדעתי הגיעה החברה למצב הנוכחי שבו היא נאלצת לפטר כרבע מעובדיה, בישראל בעולם, אחרת "אולי לא תהיה טבע". הסברתי שמדובר בשילוב של החלטות של דירקטוריונים רבים, לא רק זה שאישר את עסקת הרכישה של אקטביס ב-2015, שלא עשו מספיק כדי לדאוג ליום שאחרי פקיעת פטנט הקופקסון, ושמספר פעמים בחמש עשרה השנים מאז שהקופקסון הפך למרכיב קריטי בשורת הרווח של טבע היו הזדמנויות – שלא הוצאו לפועל - לשנות כיוון. מה שמביא אותנו למצב הנוכחי שבו עומדים להיות מפוטרים בישראל עד ל-2019 1,700 עובדים ועוד 800 עובדים במפעלים שטבע מתכננת למכור.

להמשך הפוסט

הרכישה שהיתה יכולה לשנות את גורלה של טבע

בביקורת על ההתנהלות בגזרות הקופקסון ואקטוויס יש משהו, אבל זו לא הסיבה לצרות של טבע

20תגובות

ביליתי חלק גדול מדי מסוף השבוע בקריאת הספדים בעיתונות הישראלית למניית טבע ולתוכנית ההבראה עליה הכריז המנכ״ל החדש, קאר שולץ. קראתי בעיקר שתי תובנות: שורש כל הרע במצבה של טבע הוא עסקת הרכישה של אקטוויס, חטיבת הגנריקה של אלרגן, והחוב שטבע השיתה על עצמה כדי לממן את הרכישה. דירקטוריון טבע והמנכ"ל ויגודמן התרשלו באישור הרכישה, יש שקוראים לזה רשלנות פושעת. לעומת זאת, מעטים הזכירו את פקיעת פטנט הקופקסון כאחת הסיבות למה שקרה.

לדעתי יש גרעין של אמת בשתי התובנות הללו, אבל הן מוגזמות ומוקצנות. גרוע מכך, הן מציירות מצג שווא בינארי, לפיו בלי רכישת אקטוויס מצבה של טבע היה מצוין ועם רכישת אקטוויס נגזר גורלה. בעיני זו טעות, כיוון שהבעיות של טבע התחילו הרבה לפני הדירקטוריון שמינה את ויגודמן, וגם ארז ויגודמן עצמו היה יכול להצליח כמנכ״ל טבע לו הקוביות היו מסתדרות אחרת.

הפגנת עובדי טבע מחוץ למשרד האוצר בירושלים
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

כמה שווה בקבוק פפסי בלי הקולה

הסוחר מוול סטריט אורז בניילון נצמד את החברה שעלולה לייצר מפלסטיק הרבה מאוד שטרות

הפוסט של היום לא יעסוק בטבע (אחד הפוסטים הראשונים שלי עסקו בטבע, וייתכן שאכתוב על טבע שוב בשבוע הבא). במקום זה ארפרר לסרט "הבוגר" (אן בנקרופט הנפלאה)  שממנו אנחנו למדים שהעתיד נמצא בפלסטיקה. מה שהיה נכון לדסטין הופמן הצעיר נכון אולי גם כיום, ולכן יעסוק הפוסט הנוכחי בחברת בימיס (Bemis, סימול: BMS) שמייצרת מוצרי אריזה, בעיקר מניילון ופלסטיק. המניה נמצאת במצב מעניין בשל צירוף נסיבות חולף שהוביל אותה לקשיים מסוימים, אבל דווקא הנסיבות הללו עשויות להביא לרווחים גדולים יותר בעתיד הקרוב במידה והחברה כולה תימכר.

בימיס היא חברה לא קטנה, שווי השוק שלה הוא 4.2 מיליארד דולר. בסיסה בארה"ב, אך היא מוכרת בכל העולם את מוצריה; אריזות פלסטיק "רך" (כלומר גמיש/נצמד) כדוגמת אריזות פלסטיק לבשר טרי, מוצרי תינוקות, בקבוקי פלסטיק בשביל פפסי (סימול: PEP) ושפורפרות משחת שיניים בשביל קולגייט (סימול: CL) ועוד. המכירות שלה הן לתעשיית המזון, הרפואה, הפרמצבטיקה, האלקטרוניקה ואחרות .

פרסומת לפפסי קולה בה ילד שותה מבקבוק זכוכית
להמשך הפוסט

למה לקנות אם אפשר לשכור?

הסוחר מוול סטריט חוזר לתזת השקעה בת שנה, שלפתע נהפכה לרלוונטית מחדש

רפורמת המיסוי של הרפובליקנים טרם נכנסה לספר החוקים, אבל נדמה שמדובר בפורמליסטיקה בלבד. הסנאט ובית הנבחרים אישרו את הוורסיה שלהם, ונותר רק לאחד את שני החוקים לאחד ולהצביע מחדש על הפשרה שתוצע על ידי ה-Conference Committee כדי לשלוח את החוק לשולחן הנשיא. אם אפשר לפני קריסמס, כדי שלרגע אחד תהיה למפלגה הרפובליקאית שבעת הקרבות הרגשה של הצלחה אמיתית. כמובן שהכל עוד יכול לקרוס, באופן תיאורטי לפחות, אבל נדמה שמפלגה מושקעת מדי ברעיון הורדת המסים (לכאורה) מכדי לוותר על השגת המטרה כל כך קרוב לקו הסיום.

גלגולו של החוק הוא מרשים יחסית, אם זוכרים כיצד התייחסנו - בשוק ההון ובמדיה - לאג׳נדה החקיקתית של הנשיא טראמפ ושל המפלגה הרפובליקאית רק לפני כמה חודשים. ביוני, אחרי הניסיון הכושל לבטל את אובמהקייר, הגישה היתה פחות או יותר ״חבל על הזמן, הרפורמה במיסוי תיכשל כמו שרפורמות הבריאות תיכשל. יותר טוב שילכו להעיף עפיפונים בים.״

שופל של קאטרפילר. החברה מושפעת מהמחזוריות בענף הכרייה
בלומברג
להמשך הפוסט

למה הביטקוין חסר ערך או: בכלל אפשר לקרוא לו מטבע?

הסוחר מוול סטריט חורג מגבולות הז'אנר ומתייחס לשגעון דה-ז'ור, הביטקוין

69תגובות

אתמול בבוקר ישבתי במשרד ועסקתי לי בענייני. באותו הרגע ענייני היו, בפועל, להפסיד קצת כסף, אבל זה לא הסיפור. הפלאפון שלי צילצל (לכשעצמו זה אירוע נדיר) ועל הקו חבר טוב, רופא.

-"שמע, אתה יכול לעשות לי טובה?"

ביטקוין
בלומברג
להמשך הפוסט

רפורמת טראמפ תמטיר גשם מזומנים על ארה"ב - מי באמת ירוויח

המחוקקים הרפובליקנים מקווים שהכסף הזה יושקע ויעודד את הצמיחה במשק האמריקאי; ציניקנים כמוני יעירו שבעידן הכסף הזול סביר יותר שהוא יישאר בקופות החברות או יחולק לבעלי המניות כדיווידנד

10תגובות

הרפורמה במיסוי בדרכה ליהפך ל-The Law of The Land. בית הנבחרים אישר את הגרסה שלו ב-21 בנובמבר, הסנאט אישר את שלו ב-1 לדצמבר, עכשיו זו שאלה של זמן עד שה-Congressional Conference Committee תאויש ותמצא את נקודות ההסכמה בין שני החוקים, שממילא אינם שונים כל כך זה מזה. בנקודת הזמן הזו קשה לתאר תסריט שבו הרפורמה – אולי נכון יותר לקרוא לה קיצוץ בשיעורי המס ותו לא – תיהפך לחוק. ככלל, אני מעדיף לשמור את דעותי הפוליטיות בכלל ואת דעתי על הרפורמה הזו מחוץ לטור הזה, וכך אעשה גם הפעם; אתייחס אך ורק להשפעת האירועים על שוק ההון ועל ההזדמנויות ההשקעה שהם יוצרים.

הפעם אתייחס לשני צדדים חשובים של החקיקה ולנהנים העיקריים מהם. האחד הוא למעשה גולת הכותרת של החקיקה הזו מבחינת יוזמיה במפלגה הרפובליקנית: הורדת מס החברות מ-35% ל-20%. לכאורה, זוהי מתנה משמים לחברות אמריקאיות, שרווחיהן צריכים לעלות, ללא מאמץ כלשהו, ב-23% (כעת ישמרו 80 סנט מכל דולר של רווח, לעומת 65 סנט קודם). האם משמעות העניין ששווי המניות שלהן צריך לעלות בשיעור שכזה?

שטרות טראמפ
Trump Bucks מתוך ערוץ ה
להמשך הפוסט

נמאס מטבע? ענקית התרופות שירדה על הברכיים ואפשר לנצל

החברה שעליה נדבר היום נפלה בחודשים האחרונים פעמיים באופן משמעותי: פעם אחת ירידה של 10% ביום אחד ופעם שנייה ירידה של 16% ביום אחד - ואיבדה מיליארדים משוויה. וזה בדיוק הזמן להכות

5תגובות

בתעשיית התרופות נהוג להגדיר תרופה "בלוקבאסטר", כשהיא מגיעה לרמת מכירות של מיליארד דולר בשנה. אין הרבה תרופות כאלו, ואין הרבה חברות שיש להן תרופות כאלו. היום נדבר על  סלג׳ין (Calgene, סימול: CELG), חברת פארמה גדולה (שווי שוק נוכחי: 80 מיליארד דולר), המתמחה בתרופות לסוגים שונים של סרטן; שיש לה חמש תרופות כאלו ולמרות זאת נפלה בחודשים האחרונים פעמיים באופן משמעותי: פעם אחת ירידה של 10% ביום אחד ופעם שנייה ירידה של 16% ביום אחד. כמובן שננסה להבין האם יש בסלג׳ין כעת הזדמנות להשקעה.

נתחיל כדרכנו בהתחלה ונספר שסלג׳ין היא חברת ענק, אבל לא תמיד היתה כזו. החברה נוצרה כספין-אוף ב-1987, ובינואר 2003 היה שווי השוק שלה כ-2.2 מיליארד דולר. בדצמבר 2006 שווי השוק שלה היה כבר פי עשרה - 22.6 מיליארד דולר. זו התקופה שבה נערכו הניסויים הקריטיים ברבלימיד (revlimid) והוכחה יעילותה כתרופה לטיפול בסרטן מח עצם מסוג Multiple myelome. רבלימיד אושרה לשימוש בארה"ב ביוני 2006 ומיד נהפכה למוצר הדגל של סלג׳ין. ב-2016 הגיעו מכירות רבלימיד ל-6.974 מיליארד דולר - עלייה שנתית של 20% (!).

אגרוף
אי-אף-פי
להמשך הפוסט

עסקת המיזוג הענקית שאולי נישאה ברוח

לא בטוח שעסקת המיזוג בין AT&T לטיים וורנר תצא לפועל, אבל הניסיון הוכיח שמרגע ההכרזה עליה, לפני כשנה, היא צלחה כמעט את כל המשוכות האפשריות - כולל התנגדות נחרצת של המועמד לנשיאות דאז, דונלד טראמפ

8תגובות

באוקטובר 2016, קצת לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב, הודיעו AT&T (סימול: T) וטיים וורנר אינק (סימול: TWX) על עסקת מיזוג ביניהן, שבמסגרתה תרכוש AT&T את טיים בעבור 107.5 דולר למניה, או 85 מיליארד דולר. מניית טיים וורנר זינקה מיד בכ-8% אל אזור 90 הדולר, אבל שמרה על פער ארביטראז' מסוים ממחיר היעד של העסקה, בגלל אי הוודאויות הכרוכות בה.

בין היתר עלתה אז השאלה בנוגע לאישור העסקה, גם משום שהמועמד דאז, דונלד טראמפ, הבטיח בנאום הסיכום של מערכת הבחירות שלו בגטיסברג, פנסילבניה, שלא יאשר את העסקה, וכן בשל היות רשת CNN, שבבעלות טיים וורנר, תפוח אדמה לוהט בעקבות הבחירות לנשיאות.

תצלום דונלד טראמפ בשער מגזין "טיים", נדב קנדר, 2016
אי-פי
להמשך הפוסט

היום שבו הבנקים האמריקאיים קיבלו 250 מיליארד דולר - בלי לבקש

כך נהפך שר האוצר האנק פולסון מהקפיטליסט הגדול שהקדיש את חייו להגנה על השוק החופשי, לשר המתערב ביותר בשוק מאז השפל הגדול של שנות השלושים

34תגובות

חזרו אתי בדיוק תשע שנים אחורה, אל אחר הצהריים של ה-13 באוקטובר 2008. זה היה היום שבו ממשלת ארה״ב, כשהיא מיוצגת על ידי שר האוצר האנק פולסון ועוזריו הקרובים, ובתמיכתם של יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקי, טים גייטנר, נשיא הפדרל ריזרב בנק אוף ניו יורק, ושילה בייר, יושבת ראש ה-FDIC (תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי), החליטה לחלק 250 מיליארד דולר לבנקים - שלא רצו את הכסף הזה.

ארה״ב מצויה באוקטובר 2008 בשיאו של משבר פיננסי חמור, והציבור מאבד את אמונו במוסדות הפיננסיים כמו בנקים, חברות ביטוח, וקרנות נאמנות. כתבי שוק ההון מתחרים זה בזה בסופרלטיבים שהם מעניקים (בצדק) למתרחש בשוק המניות: האם הירידה של היום היא התמוטטות, קריסה, או פשוט נפילת שערים בלתי נשלטת. חברות גדולות כבר הולאמו ו/או התמוטטו, והעתיד נראה שחור.

שר האוצר האנק פולסון
בלומברג
להמשך הפוסט

האם המניה ששרדה שתי מלחמות עולם תשרוד גם חילופי מנכ"לים?

הסוחר מוול סטריט מגיב לפנחס כהן וטוען שזו הזדמנות מצוינת לרכוש את מניית ג'נרל אלקטריק, שבינתיים מאבדת מערכה בשוק

9תגובות

רק חברה אחת נכללת במדד דאו ג'ונס מיום היווסדו, ב-25 במאי 1896 ועד עתה, כבר יותר מ-120 שנה. ג'נרל אלקטריק (סימול: GE) שנוסדה ב-1892 על ידי תומאס אלווה אדיסון, שרדה שתי מלחמות עולם, שפל כלכלי, משברים פיננסיים, ועוד תהפוכות כלכליות אין ספור, וגם אחרי שמנייתה ירדה ב-26% מאז דצמבר 2016, שווי השוק שלה עדיין עומד על יותר מ-200 מיליארד דולר.

אתמול פורסם פה פוסט של עמיתי פנחס כהן, שקרא על בסיס ניתוח טכני למכור את המניה; ברשותו וברשותכם אני אציג פה מקצת מהטיעונים שמנגד, כיון שאני סבור שמדובר בהזדמנות לרכוש חברה מצוינת במחיר אקרקטיבי יחסית, למרות שהשוק כולו קובע, כדבר יום ביומו, שיאים של כל הזמנים.

מלחמת העולם השנייה
אי־פי
להמשך הפוסט

אוהבים לשאול כלכלנים "מה לקנות"? הנה תשובה

בדרך כלל, העצה שלי למשקיעים שאינם יודעים מה עושה חברה - היא לא להשקיע בה. כדי שתבינו ולא תפספסו הזדמנות, הנה הסבר קצר על קרן ריט

10תגובות

אחת השאלות שקשה לי במיוחד לענות עליהן בשיחות סלון היא "אז תגיד, מה כדאי לי לקנות?" כי התשובה היא תמיד "תלוי". תלוי במה רמת הסיכון שאת רוצה לקחת, תלוי ברמת הסיכון שאת צריכה לקחת, תלוי ברמת הסיכון שאת יכולה לקחת. בקיצור, תלוי במה שאת רוצה. התשובה הזו, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, לא מחבבת אותי במיוחד על השואלת. מה שכן, היא עלולה לפתוח את השער לשיחה של חצי שעה על רמת הסיכון שהשואל רוצה/צריך/יכול לקחת. לפעמים זו שיחה מעניינת ופרודוקטיבית, לפעמים לא. אז מה בכל זאת, ישאל השואל, עונים לשאלה "מה כדאי לי לקנות?"

ובכן, מה שאני עושה בדרך כלל כששואלים אותי שאלה שאני לא רוצה לענות עליה הוא לשאול שאלה שאני כן רוצה לענות עליה - ולתת עליה תשובה. במקרה של שיחת הסלון שהוזכרה לעיל אני לרוב עונה: "שמעי, בואי ואומר לך במה אני ממליץ לא להשקיע". בלי יוצא מן הכלל, זה מעלה את רמת העניין בתשובה, ולפעמים גורם אפילו למישהו משיחה אחרת להצטרף. ואז אפשר לתת את שורת המפתח, שהיא באמת עצה טובה: "לעולם אל תשקיעו בעסק שאתם לא מבינים".

ניו יורק
להמשך הפוסט

הטבח בווגאס: האם הפה הגדול של טראמפ יעשה סוף-סוף משהו טוב

התגובה הפבלובית של שוק ההון האמריקאי לפיגועי ירי, שנובעת מחשש מחקיקה שתגביל את יכולת האזרחים לרכוש נשק או תחמושת, תיתקל לראשונה בנשיא שלא הולך לפי הכללים והפוליטיקה של קודמיו. האם הפעם התגובה תהיה מוצדקת?

13תגובות

‏הלב נחמץ למשמע החדשות על אירוע הטרור בלאס ווגאס ביום ראשון בלילה, כשרוצח נתעב ירה בנשק אוטומטי אל תוך המונים שכל חטאם היה שבאו ליהנות ממוזיקת קאנטרי. הוא הרג עשרות, פצע מאות, ונרשם בדפי הסטטיסטיקה כמחולל הירי ההמוני הרצחני ביותר בתולדות ארצות הברית. ואחרי שהלב נחמץ מזה, הוא נחמץ בשנית מהעובדה שקהה ליבנו, שהתגובה הטבעית היא צער על ״עוד אירוע של ירי בארצות הברית״ ותהייה מה הרקע של אירוע הטרור הזה, האם מדובר במטורף בודד או שיש מאחוריו אידאולוגיה כלשהי (בעת כתיבת שורות אלו, נראה שלא), ואז עוברים לסדר היום.  

שוק ההון כיבד ביום שני בבוקר את זכר הנרצחים בדקת דומיה, ב-9:20 שעון ניו יורק, עשר דקות לפני פתיחת המסחר ב-NYSE וב-נאסדא״ק. וב-9:30, כבכל יום, פנה לעסקיו. ועסקיו היו, בהקשר של אתמול ושלשום, עליות מתונות על בסיס התקווה שרפורמה במס, ובמיוחד במס החברות, תועיל לשוק המניות.

טראמפ ואשתו מלניה מדברים עם עיתונאים לפני היציאה ללאס וגאס
JONATHAN ERNST/רויטרס
להמשך הפוסט

לאט ובטוח או מהר ומסוכן - כך רוכשים חברה ציבורית

מכירת הענק של קייט פארמה לגילעד וקניית מונסנטו על ידי באייר הגרמנית משקפות שתי דרכים לביצוע עסקות מהסוג הזה ■ לכל אחת מהדרכים יתרון אחר, אך שתיהן טומנות בחובן גם חסרונות

9תגובות

קצב העניינים המטורף במדינה שלנו עשוי להשכיח מהלב חדשות לא כל כך ישנות, כמו למשל העסקה שהוכרזה ב-28 באוגוסט, לפיה חברת גילעד (סימול: GILD) רוכשת את חברת קייט פארמה (סימול: KITE) בעסקה שמשקפת מחיר מניה של 180 דולר.

מי זוכר את הכותרות הנרגשות על עוד אקזיט עתיר מיליארדים (11.9 מיליארד דולר למען הדיוק) של חברה ישראלית, ולמולן התזכורות (גם מעל עמודיו הווירטואליים של בלוג זה) שהחברה אינה ישראלית במיוחד, למעט היותה מכורתו לשעבר של המנכ״ל והמייסד, ד״ר אריה בלדגרון.

מעבדות גילעד
Eric Risberg/אי־פי
להמשך הפוסט

"ישפיע על מרבית אזרחי העולם": המינוי החשוב הבא של טראמפ

בקרוב ייאלץ טראמפ להכריז על מועמדו לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי. במי הוא יבחר, והאם זה בכלל משנה?

3תגובות

בסוף השבוע הזה היה לי הרבה פנאי, ונזכרתי בעובדה שהשוק מתעקש להתעלם ממנה, כמעט בהפגנתיות. כהונתה של יושבת ראש הבנק המרכזי, ג׳נט ילן, תסתיים בתחילת פברואר 2018, ובחודשים הקרובים ייאלץ הנשיא טראמפ להודיע מי המועמד המועדף עליו לכהונת האיש (או האשה) המשפיע ביותר על חיי היומיום של רוב האמריקאים, ובעקיפין גם על חייהם של מרבית אזרחי העולם המערבי.

הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, מופקד בין היתר על המדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם. בחוק (The Federal Reserve Act, 1913) מוגדרים יעדי המדיניות המוניטרית הזו: אבטלה נמוכה, יציבות מחירים ומיתון שערי הריבית ארוכי הטווח. בארבע השנים האחרונות הצליח הפד - תחת שרביטה של ילן - במשימות הללו בצורה יוצאת דופן. למעשה, אפשר לומר שאחרי בן ברננקי, הרופא שטיפל בכלכלה האמריקאית בזמן המשבר הפיננסי, עברה האחריות לילן במחלקת ההתאוששות, וזו עשתה שם עבודה ראויה לציון: שיעור האבטלה הוא 4.4%, לעומת 6.6% בינואר 2014 (חודש לפני כניסתה של ילן לתפקיד) ולעומת שיא של 10.0% באוקטובר 2009, בשיא גלי הפיטורין שבעקבות המשבר הפיננסי של 2008-09;

טראמפ בפגישה עם ראש ממשלת יפן ונשיא דרום קוריאה בניו יורק, אתמול
Evan Vucci/אי־פי
להמשך הפוסט