0.148% מעובדי גוגל יכריעו את עתידה של החברה?

המתארגנים טוענים לפרקטיקות פסולות של גוגל במעקב אחר פעילים ופיטוריהם, והם הציפו גם את פיטוריה של עובדת מחקר שחורה. מנכ"ל גוגל מיהר להגיב: בדצמבר האחרון הודיע כי החברה תבדוק מחדש את נסיבות סיום עבודתה של החוקרת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאה על אופן הטיפול בהטרדות מיניות בגוגל, ב-2018
מחאה על אופן הטיפול בהטרדות מיניות בגוגל, ב-2018צילום: Noah Berger/ AP

חברת גוגל האמריקאית מעסיקה כ-135 אלף עובדים; תנועת הצופים הישראלית מעסיקה כ-850 עובדים; ישיבת אש התורה הירושלמית מעסיקה 215 עובדים. מה משותף להן? המשותף הוא כי עובדיהן מתארגנים - והן טוענות כי אינן מפריעות להתארגנות. ובכל זאת יש מתח ועימותים סביב ההתארגנות, כמעט כאילו המדובר במאבק בין איתני טבע סוערים.

בראשית החודש פסק בית הדין האזורי לעבודה בעתירה שהגישה ההסתדרות הכללית נגד תנועת הצופים, בטענה כי התנועה הכשילה, באי חוקיות ובחוסר תום לב, ניסיון התארגנות של העובדים; התנועה ענתה בעתירה נוגדת, שבה טענה כי ההסתדרות היא שהתנהלה באי חוקיות ובחוסר תום לב, בכך שביקשה לחתום עם התנועה על הסכם קיבוצי מבלי לגלות כי אינה מייצגת די עובדים מקרב עובדי התנועה.

החוק קובע כי על מנת שארגון עובדים - למשל ההסתדרות הכללית, או הסתדרות הרופאים (הר"י), או הסתדרות כוח לעובדים - ייצג עובדים במקום עבודה ויהיה מוסמך וזכאי לחתום על הסכם קיבוצי (ובלשון החוק - יהיה הארגון היציג), לפחות שליש מהעובדים באותו מקום צריכים להיות חברים בארגון, ובלבד שאין בו מספר גדול יותר של עובדים שהם חברים בארגון עובדים אחר.

השיטה היא שיטה של the winner takes it all: ההסכם הקיבוצי נחתם רק עם הארגון היציג, ומשנחתם הוא חל על כל העובדים מאותו סוג במקום העבודה, גם אלה החברים בארגון מתחרה וגם אלה שאינם חברים באף ארגון. מבנה (הגיוני) זה של החוק מהווה, כמובן, כר פורה לתחרות בין ארגונים - אך בראש ובראשונה הוא היוצר את זכותו של המעסיק לבדוק בציציותיו של הארגון הטוען ליציגות.

רגע מכריע בבדיקה כזו מתרחש כאשר העובדים מתארגנים לראשונה, וכפי שקרה בתנועת הצופים בשנת 2017. ההסתדרות הציגה לתנועה טפסים של יותר משליש מהעובדים שהצטרפו אליה, ומאחר שבקרב העובדים לא פעל ארגון עובדים אחר פתחה התנועה במו"מ עם ההסתדרות. שנתיים מאוחר יותר, כאשר הצדדים הגיעו סוף סוף לטיוטה מוסכמת, דרשה התנועה כי ההסתדרות תוכיח שוב את יציגותה: תחלופת העובדים בתנועת הצופים גבוהה (חלק ניכר מועסק לתקופה קצרה, כתחנת ביניים לפני "הטיול הגדול" או לימודים), והתנועה הראתה כי מתוך 300 העובדים שהיו חברים בהסתדרות שעה שהמו"מ החל – רק 96 נשארו חברים כשהמו"מ הגיע לטיוטה מוסכמת; ואם ההסתדרות אינה עוד ארגון יציג, כך טענה התנועה, אין התנועה חייבת ואין היא יכולה לחתום על מה שלא יהיה הסכם קיבוצי.

חניכי תנועת הצופים

"קמפיין מתוחכם"

הסכסוך הידרדר ונזקק להכרעה שיפוטית, ובית הדין - בדעת רוב - אמר כך: אכן, ישנן נסיבות בהן יתעורר, במהלך מו"מ, חשש אוביקטיבי כי ארגון העובדים אינו עוד הארגון היציג, למשל אם במצבת כוח האדם חל במרוצת הזמן שינוי משמעותי, כחלק ממהלך עסקי שאינו נובע מניסיון של המעסיק להשפיע על ההתארגנות; אבל - כך סבר הרוב - המהלך באירוע הצופים היה שונה.

הרוב סבר כי מראשית ההתארגנות פעלה תנועת הצופים ב"קמפיין מתוחכם" שנועד להמאיס את ההתארגנות על העובדים ולהכשילה: היא ניהלה את המו"מ בעצלתיים, תמכה בפוסטים נגד ההתארגנות שעובדים פרסמו בפייסבוק, באמצעות "לייקים" ששיגרו בכירי התנועה ואף הדף הרשמי שלה, פרסמה הודעות לכלל העובדים בהן תקפה בחריפות את ההסתדרות ודרישותיה במו"מ, פרסמה חד-צדדית תנאי שכר חדשים ומיטיבים, ב"רמז" לעובדים שאינם זקוקים להתארגנות. באלה, כך סבר הרוב, התערבה התנועה באופן אסור בהתארגנות עובדיה, והקשתה על גיוס עובדים נוספים לשורות ההסתדרות. לכן, אף אם ההסתדרות איבדה את היציגות - נבע הדבר לא רק מתחלופת העובדים אלא גם ממעשיה האסורים של התנועה, והוא לא יפסול את ההתארגנות.

המיעוט סבר כי ה"עצלתיים" לא היו כה עצלים, כי סימוני "לייק" אינם כה משמעותיים בהשפעה על העובדים, וכי ההתארגנות נמצאה בשלב מתקדם בו ראוי להתיר גם למעסיק ולמנהליו להביע עמדתם - דבר שיפעל דווקא לטובת העובדים, שיוכלו להכריע אם להצטרף להסתדרות על בסיס תמונה מלאה, כפי שנעשה בבחירות לכנסת.

תנועת הצופים וההסתדרות נמצאות עתה במגעים לפתרון המחלוקת, ונקווה שלא תידרש הכרעה של בית הדין הארצי לעבודה; הכרעה כזו הוא נתן, לפני חודשים ספורים, בסכסוך על היציגות בישיבת אש התורה. הישיבה (שאינה ישיבה ללימודי קודש אלא עמותה המקיימת אירועים וכנסים לצעירים יהודים מחו"ל) דחתה את הודעתה של ההסתדרות כי היא הארגון היציג אצלה; טענתה המרכזית של הישיבה היתה כי הרוב מקרב 84 העובדים שהצטרפו להסתדרות היו כפופים למנהל מחלקת התפעול בישיבה - והמנהל היה יו"ר ועד הפעולה שקם כדי לארגן את העובדים. שאר המצטרפים היו כפופים לשני מנהלים זוטרים - שגם הם היו חברים בוועד הפעולה.

בנסיבות אלה, טענה הישיבה, הצטרפותם של העובדים להסתדרות אינה פרי החלטה מושכלת ובחירה חופשית, אלא פרי לחץ וכפיפות לממונים, שקיימו שיחות "הסברה" עם העובדים והחתימו אותם על טופסי ההצטרפות; ואם כך ההסתדרות אינה הארגון היציג האמיתי בישיבה. טענות הישיבה נדחו בשתי הערכאות; בית הדין הארצי קבע כי אין לשלול מעובדים בדרגי ניהול זוטרים, או בדרגי ביניים, את הזכות להתארגן ולהיות פעילים ביוזמת ההתארגנות.

חברים בתנועת הצופים בטקס בשבט במדינת ויסקונסין, ב-2015צילום: אי־אף־פי

200 עובדים שעושים שינוי

300 עובדים התניעו, אם כך, התארגנות בתנועת הצופים, על 850 עובדיה, ו-84 התניעו התארגנות בישיבת אש התורה, על 215 עובדיה; ואילו בגוגל, על 135 אלף עובדיה, התארגנו זה עתה כ-200 עובדים. בתרבות החברתית והמשפטית בארה"ב, מטרתם המוצהרת אינה ניהול מו"מ לצורך כריתת הסכם קיבוצי, כמו בארץ, אלא יצירת השפעה על אופן הניהול הכולל של גוגל - החל מרפיון הטיפול שלה, כך נטען, בהטרדות מיניות, וכלה במעורבותה במוצרים לא ראויים, כפי שהיתה מעורבת בזמנו בפיתוח מנוע חיפוש מצונזר לסין.

המתארגנים טוענים לפרקטיקות פסולות של גוגל במעקב אחר פעילים ופיטוריהם, והם הציפו גם את פיטוריה של עובדת מחקר שחורה, שטענה להתנכלות על רקע ניירות עבודה שכתבה ביחס למאזן המינים בין עובדי החברה. מנכ"ל גוגל מיהר להגיב: בדצמבר האחרון הודיע כי החברה תבדוק מחדש את נסיבות סיום עבודתה של החוקרת.

ייתכן מאוד כי 200 עובדי גוגל המתארגנים - 0.148% מעובדיה - ישפיעו על אורחותיה של החברה והתנהלותה; השאלה אם תמיד יהיה די בכך, ללא התארגנות המקיפה חלק משמעותי מהעובדים ושהיא בעלת כוח מוכּר במשפט, כמו גם השאלה מה תחומי הפעילות הרצויים של התארגנות כזו, תישארנה בהמתנה לתשובות.

קרן שליט

קרן שליט | עורכי דין בעבודה

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker