אצל הדודה והדוד: ניגוד העניינים החריג שעשוי לגרום לדקלה לאבד את עבודתה

מינוי של מקורבים ברשויות המקומיות מעלה חשש לניגוד עניינים ואף מהווה עבירה פלילית - אך עדיין קיימים מצבי ביניים אפורים שדורשים התייחסות משפטית ייחודית

קרן שליט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

לאחרונה התחוור לי שלא רק שישראל היא מדינה קטנה ואנשים בה מעט, אלא שחלק גדול מאנשיה הם קרובי משפחה, בעיקר כך כאשר הם זוכים במינויים בשירות הציבורי.

שרי, למשל, זכתה במכרז וקיבלה מינוי כסייעת בגן ילדים – ואולם המינוי נפסל מאחר שגיסה (אחי בעלה) כיהן כחבר המועצה המקומית שבו שרי מתגוררת ובו נמצא גן הילדים, ואף כסגן יושב ראש המועצה. עובדות רבות היו יכולות להכשיר את המינוי למרות זאת: העובדה כי הגיס כיהן כסגן ראש מועצה בתואר בלבד, ללא שכר, כלומר ללא סמכויות ביצועיות באמצעותן ניתן "להיטיב" עם מישהו; העובדה כי המשרה שאליה מונתה שרי היתה משרה זוטרה מאוד, נעדרת סמכויות ביקורת או אכיפה, באמצעותן ניתן "לגמול" למישהו; או העובדה כי המועצה קטנה וחיות בה מעט משפחות גדולות, באופן שקרבה משפחתית משתרגת בהכרח, במידה זו או אחרת, בין כל התושבים.

גן ילדים בתל אביב, באוקטוברצילום: מוטי מילרוד

אפילו העובדה ששתי סייעות אחרות שמונו יחד עם שרי, ושגם להן היו קרובי משפחה במועצה (ראש המועצה וחבר מועצה) לא נפסלו - אפילו העובדה הזו לא סייעה לה. שתי הסייעות האחרות החלו את עבודתן כסייעות מחליפות עוד לפני שזכו במכרז, ובאותה שעה עדיין לא כיהנו קרובי משפחתן במועצה. לרעתה של שרי עמד מינויה לתפקיד בעוד גיסה כבר כיהן בתפקידו (ולא לפני שהחל בכהונה), כמו גם הכוח הפוליטי שיוחס לגיס כסגן ראש המועצה, הגם שנעדר סמכויות ביצועיות.

ניגוד עניינים מובנה

סיפורה של דקלה מורכב יותר: דקלה החלה לעבוד בתפקיד זוטר בעירייה גדולה. משום שבמועד תחילת עבודתה היה אביה חבר במועצת העיר נבחנה קבלתה לעבודה בהליך המחייב במצבים כאלה, ובתום הבחינה אושרה קבלתה לעבודה במועצת העיר. השנים חלפו, דקלה התקדמה ומילאה תפקידים בכירים יותר. בינתיים גם נישאה ובעלה עבד אף הוא באותה עירייה, אף דודהּ כך, ואביה נשאר לאורך כל השנים חבר המועצה, לעיתים בקואליציה העירונית ולעיתים באופוזיציה.

לאחר 18 שנות עבודה זכתה דקלה במכרז לתפקיד בכיר של מנהלת המוקד העירוני. באותה עת היה אביה חבר במועצה, ואף נשא בתואר המשנה לראש העירייה (ללא שכר). כיוון שכך היתה זכייתה במכרז כפופה לאישור משרד הפנים: המשרד מקיים בדיקה למינויים בשלטון המקומי שעלולים לעורר ניגוד עניינים. בדיון שנערך במשרד הפנים נמצא כי האישור שנתנה מועצת העיר לקבלתה של דקלה לעבודה בעירייה, 18 שנה קודם לכן, הוא אולי פגום, ומינויה למנהלת המוקד העירוני נפסל; ואולם הפסילה לא היתה בשל הפגם ההיסטורי שאולי נפל בזמנו, אלא מתוך יישום הכללים למניעת ניגוד עניינים בהווה.

דקלה עתרה לבית הדין לעבודה, ובו נחלקו הדעות. רוב השופטים הלכו במתווה שסללה פסיקת בית המשפט העליון: לפני פחות משנה דן בג"צ במינויו של חבר מועצת עיריית עפולה כמנכ"ל העירייה, שנעשה מיד לאחר התפטרותו מהמועצה. ההתפטרות התרחשה מיד לאחר שסיעתו של המנכ"ל זכתה בבחירות העירוניות, והעומד בראשה נהפך לראש העירייה. נקודת המוצא בניתוח המשפטי היא האיסור על קיומו של ניגוד עניינים אצל עובד הציבור. אם קנה המידה בהיבטים אחרים של מניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי הם יחסיים, קנה המידה בעניין העסקת קרובי משפחה הוא חד וחריף: החוק קובע כי, ככלל, אין להעסיק בני משפחה בעירייה אחת, וכי העסקה כזו היא בגדר עבירה פלילית.

הכלל נחרץ כל כך כדי למנוע חשש כלשהו שתיווצר אפשרות של ניגוד עניינים, וכדי להבטיח את אמון הציבור בשירות הציבורי. אין צורך להוכיח ניגוד עניינים בפועל. די בחשש הסביר וההגיוני להיווצרות ניגוד כזה כאשר קרובי משפחה מועסקים באותה עירייה. לפיכך תותר העסקה כזו רק כחריג, במקרה נדיר שבו יש נסיבות מיוחדות המקימות צידוק לסטייה מהכלל. 

בית הדין הארצי לעבודהצילום: שירן גרנות

דעת הרוב סברה כי כאשר אביה של דקלה הוא חבר מועצת העיר, וכך שותף לקביעת מדיניות שעשויה להשפיע על עבודת המוקד העירוני – מתקיים מאליו חשש לניגוד עניינים. אכן מנגד לחשש זה עומדת זכותה של דקלה להתקדם במקום עבודתה, אלא שזכותה זו אינה עולה לרמה של חריג המצדיק סטייה מהכלל.

דעת המיעוט סברה כי דקלה נקלעה למצב קפקאי שלא באשמתה, כאשר לאחר כ-20 שנות עבודה בעירייה, ובהיותה עדיין צעירה שעתידה לפניה, נמנע ממנה קידום בעבודה, והוא ימשיך ויימנע כל עוד אביה מכהן במועצה. לכך ענתה דעת הרוב כי כבר כשהתקבלה לעבודה בעירייה ידעה דקלה כי מעמדו של אביה מטיל עליה סייגים, ולפיכך אינה יכולה להלין על כך שקידומה מוגבל.

אחת מטענותיה של דקלה היתה כי החוק אוסר על מינוי עובד שהוא קרוב משפחה של ראש העירייה או של אחד מסגניו, ואילו אביה לא היה "סגן ראש העירייה", אלא "משנה לראש העירייה". טיעון זה הזכיר לי פסק דין אחר שנתן בית המשפט העליון לפני חודשים ספורים: פלוני הורשע בביצוע עבירת מין בקטין בתוך משפחה – מעשים מגונים בנסיבות אינוס באחיינית בת התשע של גרושתו. כאשר אותם מעשים עצמם מבוצעים שלא במשפחה הם מהווים עבירה פחות חמורה. בית המשפט המחוזי הרשיע את פלוני בעבירה היותר חמורה משום שלמרות גירושיו מדודתה של הילדה, היא ראתה בו דוד: פלוני לא ניתק עצמו ממשפחת הילדה, והמשיך לתפקד כדודהּ כבעבר.

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו: החוק משתמש במילה ברורה, בעלת פרשנות מקובלת; עקרון החוקיות דורש שלא להרחיב איסור פלילי מעבר למשמעותו הטבעית והרגילה, גם כשההרחבה תורמת להגנה על הערך החברתי עליו בא האיסור להגן. מי שהתגרש מדודתה של הילדה אינו עוד "דודהּ", גם אם הוא מתפקד ככזה. עונשו של פלוני הופחת מ-32 ל-27 חודשי מאסר בפועל. ואולם לא ההבדל בין "דוד" לבין "גרוש של הדודה" בעניינו של פלוני, כמו ההבדל בין "סגן ראש עירייה" לבין "משנה לראש העירייה" בענייננו.

מה עלה בגורל קרובי המשפחה האחרים? שרי, הסייעת לגננת, קיבלה את דינו של בית הדין האזורי לעבודה; דקלה, לעומתה, מערערת בימים אלה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי יחפש את האיזון העדין הנדרש בין אמון הציבור בטוהר המידות לבין זכויות הפרט. כשיינתן פסק הדין אספר עליו, ואוסיף את דעתי.

קרן שליט

קרן שליט | עורכי דין בעבודה

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker