במאבק בין בית המשפט לאובר וליפט - הזוכה הוא עולם העבודה הישן

כלכלת החלטורה הוא עולם תעסוקתי חדש ושונה לחלוטין, המבוסס על מודל אחר ממה שהכרנו עד עתה. אין בו את המאפיינים המסורתיים של העסקה שכירה; יש בו מאפיינים מסוימים של עצמאות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אפליקציית אובר בלונדון
אפליקציית אובר בלונדוןצילום: TOBY MELVILLE/רויטרס

אוהד גלעדי

הדבר הקבוע היחיד בטבע הוא השינוי; את העיקרון הזה הבינו עוד לפני 2,500 שנה הפילוסופים היווניים. אך למרות זאת, יש באדם מנגנון בסיסי וייצרי המתנגד לשינויים - אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים וכן לאורך ההיסטוריה.

אפילו בתחום של יחסי עבודה, בעת שינויים ארגוניים או הכנסת טכנולוגיות חדשות – היוזם ייתקל על פי רוב בהתנגדות ובמאבק במסגרתו, כמו בטבע ובאופן הבסיסי ביותר, החזק הוא זה שיצליח.

ובכן, בימים אלה מתחולל מאבק איתנים בין עולם העבודה המסורתי לבין ניצניו של עולם העבודה החדש. ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים שינתה לחלוטין את עולם העבודה, את ההעדפות והרצונות של ציבור העובדים, של המעסיקים הפוטנציאליים ושל הציבור הצורך את התוצרים בסופו של דבר.

הנחות היסוד שעל בסיסן מושתת משפט העבודה בישראל ובעולם, שלפיהן עבודה מבוצעת במסגרת שעות מסוימת, במקום עבודה מסוים, תוך חובות מרות ופיקוח של המעסיק, חובות נאמנות למקום עבודה ספציפי, ונוכחות פיזית במקום העבודה – התחלפו במשהו אחר וחדש.

התפתחויות אלו הולידו במידה רבה דורות חדשים של אנשים שיש להם רצונות וצרכים שונים לחלוטין משל קודמיהם -  שעבור חלק ניכר מהם, עבודה במשרד מבוקר ועד ליל – פשוט איננה אופציה לחיים טובים. במקביל, הסמארטפונים נהפכו למוצר שיש בידי כל, והרשתות החברתיות השתלטו.

לתוך השינויים הללו – הן בהעדפות וברצונות של הציבור והן בטכנולוגיה – פרצה לה לחיינו גם כלכלת החלטורה. זהו עולם תעסוקתי חדש ושונה לחלוטין, המבוסס על מודל אחר ממה שהכרנו עד עתה. אין בו את המאפיינים המסורתיים של העסקה שכירה; יש בו מאפיינים מסוימים של עצמאות.

מדובר במשהו שונה לגמרי לעומת מה שמוכר לנו. מה בין זה לבין חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע מסגרת שעות קשיחה לעבודה, הפסקות, הפסקות בין יום עבודה אחד לשני, איסור לעבוד בשעות מסוימות? ממש כלום.

שירותי הסעות ליפטצילום: AFP

זה נשמע פנטסטי, אולם ברור שאין דבר מושלם, ויש בזה גם חסרונות - ובראשם היעדר ביטחון סוציאלי. החברות המוכרות בתחום הן כמובן אובר, גט טקסי, וולט, חברות הקורקינטים ועוד.

אם נשפוט על פי ראיון שפורסם בסוף השבוע האחרון ב-TheMarker עם האחראי על הפעילות של וולט בישראל, שבה נטען כי יש רשימת המתנה של 15 אלף איש המעוניינים לעבוד בחברה – הרי שהמודל המוצע בהחלט מעניין את הציבור בישראל, כמו גם בעולם.

אז עולם המסחר והתעסוקה עובר שינויים. וכמו שכתבתי בראשית דבריי, שינויים הם בדרך כלל זירת מאבק בין המוכר והישן לבין החדש והפחות מוכר. בישראל ובעולם נפתחו הליכים משפטיים בנוגע לכלכלת חלטורה בדרישה להחיל את חוקי העבודה המסורתיים על המודל החדשני הזה.

השבוע פסק בית המשפט לערעורים בקליפורניה שעל החברות אובר וליפט לקלוט את ציבור הנהגים כעובדים שכירים. זאת, בתביעה שהגישו התובעים העירוניים בסן פרנסיסקו, לוס אנג'לס וסן דייגו.

בקליפורניה נחקק חוק הקובע מבחן בן 3 שלבים שבהתקיימם – חלה חובה להתקשר ביחסי עבודה:

1. העובד חופשי משליטתה וממרותה של היישות שעמה הוא מתקשר;

2. העובד מבצע מטלות שאינן בליבת העיסוק של היישות עמה הוא מתקשר;

3. ה'עובד' מבצע באופן רגיל ושוטף את אותן מטלות שהוא מבצע במסגרת ההתקשרות.

שליח וולט ברחוב בשוודיהצילום: Stina Stjernkvist / TT NEWS AGE

הטענה של בית המשפט, בנוגע לאובר וליפט, היתה שסיווגם של אלה כעצמאיים מהווה סיווג שגוי בניגוד לחוק, תוך תחרות בלתי הוגנת, ותוך גרימת הפסדי מס לציבור.

הנימוקים של בית המשפט נחלקו לנימוקים 'טכניים' (כגון: המחוקק מצא לנכון להחריג עיסוקים מסוימים מתחולתו, והוא לא החריג את נהגי התחבורה השיתופית) וכן לנימוקים מהותיים.

בית המשפט הכיר בכך שמדובר בעסקים שאינם בהתאם למודל המסורתי והמוכר – בעיקר בנושא היעדר המחויבות והחופש האדיר שניתן לנהגים לבחור אם בכלל, מתי, כמה, איפה ועבור מי לעבוד – הרי שיש מידה של מרות ביחסים, לרבות בתנאי סף כדי להימנות על ציבור הנהגים, איסוף מידע לגביהם ועבודתם והפסקת התקשרות במצב של דירוג נמוך מצד הנוסעים.

מודה אני על האמת, לא ירדתי לסוף דעת בית המשפט. זאת, מה גם שאינני מומחה בדין הקליפורני. אולם להבנתי, גם בהתקשרות שאין לגביה ספק עם עצמאי לכל דבר ועניין – מותר שלשני הצדדים המתקשרים יהיו תנאי סף להתקשרות וכן אפשרות לסיים אותה במקרה של חוסר שביעות רצון.

זה לב לבו של המשפט החוזי הבנוי על מפגש רצונות שמתאים בנקודת זמן מסוימת לשני הצדדים. האם זה אומר שיש כאן יחסי עבודה? ממש לא. בחיי המסחר – תאגידים קיימים לשם השאת רווחים. זו המציאות. אם תאגיד הפועל בשיטה שגם בית המשפט מכיר בכך שהיא שונה לחלוטין מכל המוכר – ובכך מספק פרנסה לעשרות אלפי בתי אב, ברור שתוצאת הפסיקה תהיה בהכרח פגיעה בהשתכרות של חלק ניכר מאלה.

ובהסתכלות קבוצתית ומקרו כלכלית, מי זכה? ציבור הנהגים שלא תבע? אלה שעלות העסקתם עלתה, ובמקביל יש מאמצים לייתר את העסקתם בכלל על ידי ייצור מכוניות אוטונומיות? ציבור צרכנים בקליפורניה שיקבל שירות פחות טוב? מי שזכה לעת עתה הוא העולם הישן המצוי במאבק נגד השינוי. אם זה טוב או רע? אינני יודע. אולם כפי שפתחתי – עוד לפני 2,500 שנים הבינו ששינוי הוא בלתי נמנע.

קרן שליט

קרן שליט | עורכי דין בעבודה

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker