בית המשפט נאלץ לקבוע: איזה דין חל על עובדת ישראלית שחיה בגרמניה

כיום אדם יכול להיות בעל אזרחות אחת, תושבות אחרת ולעבוד עבור חברה רב לאומית. כיצד ניתן להסדיר את הזכויות שלו במקום העבודה?

קרן שליט
קרן שליט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ברלין, גרמניה
ברלין, גרמניהצילום: Holger Boehm / Shuttestock

קרן שליט

לפני מספר ימים נפתחו השמיים שוב ואפשר לצאת מישראל ולחזור אליה, כמעט כפי שהורגלנו בעבר. במקביל, פסק בית הדין לעבודה בנוגע לתביעה שהגיש אזרח ישראלי, תושב חוץ, בקשר לעבודה שביצע בחו"ל עבור חברה זרה – בעלת זיקה לחברה ישראלית. מדובר בתביעה שמבטאת את העלום המודרני שבו בני אדם, כספים, סחורות ורעיונות מקיפים את הגלובוס במהירות וחוצים גבולות באמצעות טכנולוגיה שרק צוברת תאוצה.

כיום אדם יכול להיות בעל אזרחות אחת, תושבות אחרת ולעבוד עבור חברה רב לאומית. למרות זאת, הוא עדיין עובד ולכן יש להסדיר את זכויותיו וחובותיו. השאלה היא איזה דיני עבודה חלים על עובד בעל אזרחות ישראלית, שמבצע עבודה בארה"ב עבור חברה אמריקאית שיש לה זיקה לחברה ישראלית.

האם יקבל תשלום עבור שעות עבודה לפי החוק הישראלי או לפי החוק האמריקאי? האם הוא זכאי לחופשת לידה בהתאם לחוק הישראלי או שאין לו את הזכות הזאת, בהתאם לחוק האמריקאי.  איזה בית דין לענייני עבודה צריך לדון בסוגיות הקשורות אליו, ישראלי או אמריקאי?

לאורך השנים, הפסיקה הישראלית יצרה שיטה לאיתור דיני עבודה רלוונטיים ובתי משפט שמוסמכים לדון בתיק מסוים. ראשית יש לבדוק את השאלה איזה דין יחול על העובד? התשובה הטבעית לשאלה זו היא שהדינים הרלוונטיים הם אלה של המקום שבו העבודה מתבצעת. למרות זאת, לפעמים מחילים על העובד דינים אחרים.

למשל, יכולה להיות סיטואציה שבה עובד ישראלי יעבוד בחברה שהבעלים שלה הם ישראלים, אבל היא רשומה בגואטמלה – ופועלת שם. ניתן לציין בהסכם העבודה כי דיני העבודה של ישראל חלים על העובד – ולא אלה של גואטמלה. זוהי הסכמה מותרת והיא תתפוס בבית משפט למעט במקרים חריגים כגון תנאי עבודה שאינם מתקבלים על הדעת. למשל, עונש מלקות בגלל עבירות משמעת.

לאחר שנקבע מה הדין שחל על העובד, יש לעלות בסולם הבדיקות ולמצוא איזה בית משפט ידון בתביעה. האם בית המשפט הישראל? או בית המשפט של המקום שבו התבצעה העבודה? יש לקחת בחשבון שבמקרים מסוימים הסכם עבודה קובע כי הסמכות המשפטית נתונה לבית המשפט של המקום הזר ולפעמים הוא קובע שסמכות השיפוט תהיה נתונה לבית המשפט הישראלי. 

הבעיה במקרה כזה היא שבית הדין הישראלי לא מכיר בהכרח את הדין הזר. אחת האפשרויות היא שהוא ילמד זאת באמצעות עדות של מומחים לדין המדובר.

במקרים מסוימים הצדדים אינם קובעים מה הדין שיחול על העובד ומה תהיה הסמכות השיפוט הרלוונטית אליו. במקרים מסוג זה בית הדין הישראלי יבחן מהו הדין שלפיו ידונו בסכסוך ובאיזה פורום ידונו בו. בדרך כלל הפורום שיברר את המחלוקות ביחס למקרה הוא הפורום שיש לו את הזיכה המרבית לסכסוך ולכן צודק יותר להתדיין בפניו.

לבית המשפט היה עניין בסכסוך

פ', למשל, היתה ישראלית שחיה בגרמניה מספר שנים כאשר חתמה על הסכם עם חברה ישראלית, לפיו תעבוד בנציגות שהחזיקה אותה חברה בגרמניה. פ' עבדה בנציגות במשך למעלה מעשור ועם סיום עבודתה הגישה בישראל תביעה בעילות שונות בנוגע לעבודתה. המעסיקה טענה כי דין התביעה להתברר בגרמניה.

בית הדין פסק כי התביעה צריכה להתברר בגרמניה מכיוון שהסכם העבודה בין פ' למעסיקתה הישראלית נכתב באנגלית, שכרה של פ' שולם ביורו והופקד בחשבונה בגרמניה והמסים והביטוח הסוציאלי שולמו בהתאם לדין הגרמני.

פ' טענה מגד כי ההסכמה בדבר החלת המשפט הגרמני על הסכם העבודה שלה איבדה מתוקפה, מכיוון שהיא כבר אינה כפופה לממונה בנציגות בגרמניה, כפי שהיה בתחילת עבודתה, אלא כפופה לממונה בחברה שנמצא בישראל.

הטענה של פ' נדחתה מכיוון שמעבר לכך שלפי הסכם העבודה חלים עליו הדין והמשפט הגרמנים, למקרה היתה זיקה לגרמניה ולבתי המשפט הגרמני היה עניין אמיתי בסכסוך. לראיה, פ' נשארה לגור בגרמניה גם לאחר שסיימה לעבוד בנציגות – וגם משפחתה.

האם בית הדין לעבודה בישראל נרתע מדיון לפי דין זר? האם הוא נותן הגנת יתר לתובעים ישראלים? האם גישתו של בית הדין מהווה מבחן מכריע? על פסקי הדין שמהם ניתן ללמוד תשובות לשאלות אלה - בשבוע הבא.

קרן שליט

קרן שליט | עורכי דין בעבודה

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker