ראוי שקולם של עובדי הקבלן יישמע. אך על חשבון מי?

לא יקרה דבר אם עובדי קבלן העושים מלאכה קשה ונמנים על האוכלוסיות המוחלשות במשק יזכו בכך שקולם יישמע, לפני קבלת החלטה שיש לה השלכה על גורלם ועתידם המקצועי. אך כעורך דין המייצג מעסיקים – אני מוחה

הפגנה של עובדי קבלן ב-2015
הפגנה של עובדי קבלן ב-2015. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: מוטי מילרוד

אוהד גלעדי

לפני כמה ימים זומנתי לפגישה ארוכה אצל אחד הלקוחות. בחדר הישיבות עמדה גברת נחמדה וסידרה כיבוד על השולחן לקראת הישיבה שעמדה להתחיל. הציעה לי אותה אישה נחמדה בחיוך גדול ולבבי כוס קפה ושתייה קרה. סירבתי בתודה ובנימוס. הרגשתי לא נעים – אני מודה.

אני משער שמדובר בעובדת קבלן של חברת ניקיון ואחזקת בניינים, אישה המבוגרת ממני בכמה וכמה שנים, והיא עוסקת במטלות פיזיות שונות מדי יום ביומו. תמיד עם חיוך, כך התרשמתי, גם כשההרגשה לא משהו. אני גם משער שהיא נדרשת לשעות עבודה רבות ושכרה אינו בין הגבוהים – לשון המעטה.

כמו אותה גברת נחמדה יש בישראל מאות אלפי עובדי קבלן בשלל תחומים, ודאי בתחומי השמירה והניקיון. מדובר בעובדים בכל הגילים, בכל הארץ, המבצעים מטלות סיזיפיות, לעתים לא פשוטות מהבחינה הפיזית והמנטלית – אולם מדובר במטלות חשובות ונדרשות.

איכשהו, בכל הטירוף והריצה של מסלול החיים – אנשים נוטים לפעמים פשוט לא לשים לב לעבודה הקשה של האנשים האלה. אבל הם שם – בכל בניין משרדים, בכל כניסה לקניון, בכל רחוב בעיר – בודקים את התיקים, מרוקנים את הפחים, מנקים את המדרכות.

זו לא הפעם הראשונה שאני מרגיש לא נעים בסיטואציה כזו. משהו בתוכי רוצה מאוד להגיד להם – ודאי אלה שמבוגרים דיים כדי להיות הוריי: אני רואה אתכם, אני רואה את העבודה הקשה שאתם עושים – אתם מוערכים. כל הכבוד לכם. מצד שני, אני ממש לא רוצה לתת לאף אחד להרגיש שעבודתו יוצרת אצלי תחושות או דעות קדומות.

כמובן שבעבודה המקצועית שלי כמייצג מעסיקים, אני גם נתקל רבות בתביעות של עובדי קבלן הטוענים שקופחו ויש לראות בהם בדיעבד כעובדי החברה שקיבלה את שירותיהם. שם, עת אני לובש את מדי המשפט ונכנס לתפקיד בא כוח החברה שקיבלה את השירות – המציאות המשפטית היא הגוברת והקובעת.

על פי אותה מציאות משפטית, מותר לכל חברה ובית עסק בישראל להיעזר בעובדי חברות קבלניות – ודאי במתן שירותים כמו שמירה, אבטחה וניקיון שאינם בליבת העיסוק של מקבל השירות. אין הדבר מקים יחסי עבודה בין מקבל השירות לבין עובד הקבלן. העובד – נותר עובד של החברה הקבלנית. זאת אף אם הוא מבצע את עבודתו באותו מקום עבודה (פיזית) ותחת קבלנים מתחלפים במשך שנים רבות.

עובדי קבלן
הפגנת עובדי קבלן. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אייל טואג

אני פסיכולוג קטן מאוד. אבל מה שאני כן מבין, בסופם של דברים, זה שתביעות אלה בבסיסן וברובן (ואין אני מתייחס למקרים שבהם באמת קופחו זכויות) אינן מונעות מבסיס משפטי איתן. הן מונעות מתחושת הכבוד הפגוע והיעדר ההערכה לאחר שנים של עבודה קשה ושירות באותו מקום. זאת, בין אם התחושות מוצדקות ובין אם לאו.

הן גם קשורות לעתים קרובות לאופן שבו מסתיימים יחסים נמשכים אלה – מקבל השירות מבקש להפסיק את השירות ומודיע על כך לקבלן. זהו. בכך התהליך מבחינת זה שקיבל את השירות מסתיים, לאחר שנים שנהנה מפרי העמל של עובד הקבלן. אין צורך בשיח. חברת הקבלן מצדה מקיימת שימוע לעובד וההעסקה מסתיימת.

בתיאור הזה, שכמובן אינו מהווה בכל מקרה את המצב בשטח (גם אצל מקבלי שירותים יש בני אדם מצוינים שמרגישים, רואים ויודעים להעריך), נוצרת תחושת אי נוחות. התחושה הזאת מתנקזת לשאלה אחת: איך זה יכול להיות שמי שקיבל את השירות לא חייב לעובד הקבלן שום הסבר או שמיעת דבריו לפני שמסיימים את ההצבה? ובכן, בימים אלה ממש קיבל בית הדין הארצי לעבודה החלטה די תקדימית בעניין.

מדובר בעובד ניקיון שהועסק בחצרי תאגיד מרכזי במשק משך כ-23 שנה באמצעות קבלנים מתחלפים. ב-2013 ביקש מקבל השירות מהקבלן להפסיק את ההצבה, לנוכח חשד לדיווחי נוכחות כוזבים. כך היה, והקבלן גם פיטר את העובד. אולם העובד כפר במיוחס לו, וטען, בין היתר, איך ייתכן שאיש לא שמע את גרסתו בקרב מקבל השירות, לפני שהוחלט שהוא דיווח דיווחים כוזבים והצבתו נגדעה באחת?

בראשונה, בית הדין הארצי לעבודה ניתח כיצד לראייתו צריך להתקיים הליך סיום העסקה בהעסקה 'משולשת' (עובד קבלן – קבלן – מקבל שירות). בית הדין הארצי לעבודה קבע בראשונה שבתבנית העסקה זו, כשמקבל השירות שוקל לקבל החלטה שיש לה השלכה על עובד הקבלן (כמו: הפסקת הצבה, העברה לתפקיד אחר וכד') – חלה גם עליו, ביחד עם הקבלן (המעסיק) חובה לתת לעובד אפשרות לטעון טענותיו בעניין.

חובה זו והיקפה ייגזרו מהנסיבות, ובהן התפקיד שבו הועסק עובד הקבלן, משך ההצבה בחצרי מקבל השירות, הסיבות לסיום ההצבה וההשלכות לגבי העובד והסבירות שההחלטה של מקבל השירות תביא לסיום ההעסקה אצל הקבלן.

האם מדובר בפסיקה בלתי סבירה? כאזרח, כאדם פרטי – אני חש שלא. לא יקרה דבר אם עובדי קבלן העושים מלאכה קשה ונמנים על האוכלוסיות המוחלשות במשק יזכו בכך שקולם יישמע, לפני קבלת החלטה שיש לה השלכה על גורלם ועתידם המקצועי.

אך כעורך דין המייצג מעסיקים – אני מוחה. ממש כך. לא רק על התוצאה לעתיד, שתעודד גם של תביעות ואבולוציה משפטית המערערת את הלגיטימיות בשימוש בשירותים במיקור חוץ, אלא על ההשלכות המיידיות של פסק הדין. באותו מקרה ועניין נדרש מקבל השירות לפצות בדיעבד את עובד הקבלן בסך של כמה עשרות אלפי שקלים על אי קיום חובת השימוע.

רגע רגע... מה? הרי מעסיק או מקבל שירות שהקפיד על הדין, ידע היטב עד עתה שהוא לא המעסיק של עובד הקבלן. הוא ידע היטב שככזה, אין חובת שימוע כלפיו. היו גם פסיקות קודמות של בתי הדין לעבודה שכך קבעו – שאין חובת שימוע למי שלא היה המעסיק (ולא ידע שיטענו כלפיו שהוא כזה). ככל שהקבלן החליט לסיים את ההעסקה ולא להציב את העובד אצל לקוח אחר – עליו להתמודד בהליכי השימוע.

אז מה? כעת צפויות עשרות או מאות חברות שומרות דין וחוק להיתבע על התנהלות בעבר, לפני פסק הדין? הם צפויים להיתבע בגין חובות שלא חלו עליהם עד לפסק הדין האחרון? בעיני זו תוצאה לא סבירה.

אולם במנותק מכל חובה משפטית, בואו לא נשכח לרגע שכולנו בני אדם ואם נואיל להתייחס זה לזה בכבוד הראוי, בהגינות ובהוגנות, ולדעת לתת מלה טובה ולהעריך את עמל ידיו של זולתנו – סכסוכים רבים ורוויי יצרים ייחסכו מאתנו.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker