עו"ד אוהד גלעדי

ב-1996 יצא לאקרנים הסרט כלוב הציפורים. מדובר היה בעיבוד הוליוודי עתיר כוכבים לסרט צרפתי ישן. בסרט מסופר סיפורו של בחור המגיע לבשר לאביו על חתונתו הקרבה. אבי הכלה הוא סנטור שמרן וחבר ב"קואליציה להתנהגות מוסרית'. מנגד, אבי החתן הוא הומוסקסואל יהודי מזדקן, שחי בזוגיות עם גבר שנוהג להתלבש כמו אישה ובעל מניירות מוקצנות במיוחד. השניים מנהלים יחד מועדון דראג קווין שמצוי מתחת לדירתם. 

לאור התנגשות העולמות בין הורי הכלה לאבי החתן ובן זוגו, הם נדרשים להסוות את אורח חייהם ולהעמיד פנים שהם זוג (גבר ואישה) נשואים. הסרט הוא קומדיה נוקבת שהציגה את השמרן והפתוח באופן נלעג ובוטה. זאת לשם המחשת ההתנגשות רבת עוצמה בין אמריקה השמרנית, הבורה והישנה, לעולם המשתנה, שכולל תא משפחתי חדש ופתיחות ביחס לנטיות מיניות. 

התנגשות זאת הגיעה לשיאה ב-15 ביוני, אז בית המשפט העליון של ארצות הברית נדרש להכריע בעניינם של שלושה חברים בקהילת הלהט"ב שעבדו שנים רבות במקומות עבודתם, אולם פוטרו על רקע נטייתם המינית.

במקרה הראשון, מדובר בעורך דין מוערך במועצה מקומית שעסק בשירותי הרווחה לילד, ופוטר בטענה מפורשת כי התנהג בצורה לא הולמת מאחר שהשתתף בפעילות ספורטיבית לגברים גאים. במקרה השני, פוטר עובד לאחר שנודע שהוא הומוסקסואל. במקרה השלישי, פוטר גבר מבית הלוויות, לאחר שהודיע שבכוונתו לחיות מעתה כאישה לאחר שסבל מדיכאונות במשך שנים.

עד כמה שזה קשה להאמין, במציאות של 2020 אין איסור ברור בחוק הפדרלי בארה"ב על אפליה מחמת נטייה מינית, אלא שקיים איסור על אפליה מחמת מין בלבד. בהתאם, כאשר המקרה הראשון הגיע לערכאות נמוכות יותר נדחתה תביעתו של עורך הדין, תוך שנפסק שהחוק אינו אוסר על אפליה מחמת נטייה מינית. כלומר, בית משפט בארה"ב פסק שמותר לפטר אדם, לא להעסיק אדם, לתת לו תנאי עבודה נחותים - אך ורק מכיוון שהוא חלק מקהילת הלהט"ב.

במקרים השני והשלישי פסקו בתי המשפט שפרשנות החוק מחייבת איסור על אפליה גם מחמת נטייה מינית, אבל עד שהעניין הגיע להכרעת בית המשפט העליון שני התובעים הלכו לעולמם. בסופו של דבר, בית המשפט העליון פסק בראשונה שהאיסור בחוק על אפליה מחמת מין כולל גם איסור על אפליה מחמת נטייה מינית. בהתאם, פסק בית המשפט העליון לטובת התובעים.

צילום: אי־פי

כעורך דין המתמחה בדיני עבודה, תוצאה זאת נשמעת ונראית מאוד טריוויאלית. מאז 1992 יש בישראל הוראה מפורשת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוראה האוסרת על אפליה מחמת נטייה מינית, ופסיקות של בית המשפט העליון האוסרות זאת קיימות כבר עשורים.

בשביל להבין את גודל האירוע בפסיקת בית המשפט העליון האמריקאי צריך לחזור לכלוב הציפורים. במציאות, את אמריקה השמרנית, הדתית והלאומנית – זו הסולדת מנטייה מינית שונה - ייצגו המעסיקים. הם הודו בבית המשפט העליון כי פיטרו את העובדים אך ורק בשל נטייתם המינית. הם אלה שלא ראו בכך שום פסול או פגם ואף הגיעו עם העניין עד לבית המשפט העליון. עמדתם היתה שהחוק לא מקנה הגנה לעובדים להט"בים והמחוקק לא התכוון לספק הגנה בתעסוקה לעובדים אלה.

לא רק המעסיקים סברו שאלה פני הדברים. מה שמדהים הוא ששלושה משופטי בית המשפט העליון פסקו [בדעת מיעוט] שאכן אין הגנה בחוק כנגד אפליית עובדים על רקע נטייה מינית. דעת הרוב – ששה שופטים אחרים – פסקו אחרת.

על פי פרסומים שונים, לפסיקה זו תהיה השלכה על מיליוני עובדות ועובדים ברחבי ארה"ב. מדובר כנראה באוכלוסייה מוחלשת מבחינה סוציואקונומית ותעסוקתית, במיוחד טרנסג'נדרים - שעדיין מצויים מחוץ לקונצנזוס וחווים קשיים בהשתלבות בחברה.

מצעד הגאווה בתל אביב
מצעד הגאווה בתל אביבצילום: גיל כהן מגן

כמעט במקביל לפרסום פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשת בתי קפה מוכרת. בבסיס הבקשה עמדה טענה לפיה הרשת איננה מספקת תנאי נוחיות נפרדים לגברים ונשים.

בהליך זה התייצבו כ'ידידי בית המשפט' ארגונים שטענו בשם חברי קהילת הלהט"ב כי הפרדת תאי הנוחיות תוביל לפגיעה באוכלוסיות בעלות זהות מינית לא מוגדרת וטרנסג'נדרים. בית המשפט נתן את מלוא החשיבות וההדגש לעמדת הארגונים האלה וטובת הציבור שהם באו להשמיע את קולו.

בהחלטה של בית המשפט נכתב כי "בשים לב לחשיבות הטענות שהעלו הצדדים ובכלל זה טענות ידידי בית המשפט.... יש להביא בחשבון קבוצות נוספות באוכלוסייה, כדוגמת טרנסג'נדרים ואנשים ללא זהות מגדרית, שקבלת טענות המבקשות משליכה על זכויותיהם בעצם השימוש בשירותים במרחב הציבורי ועלולה לגרום להם נזק".

המקרה האחרון יכול ללמד משהו מעודד עלינו ועל מערכת המשפט שלנו, שסופגת באחרונה ביקורת רבה, בהשוואה למערכת המשפט במעצמה הגדולה בעולם.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker