אוהד גלעדי

קצב האירועים בישראל מסחרר. בעוד כולנו עסוקים מבוקר עד ליל בקורונה-קורונה-קורונה, כבר הספקנו לשכוח, אבל לפני זמן לא רב רעשה הארץ סביב משבר חריף שנבע מהרצון להקים גשר מעל נתיבי איילון. זאת, כמובן, תוך שאיפה שעבודות ההקמה לא יביאו לכך שציר תנועה מרכזי זה ישותק ועמו כל מרכז המדינה. הפתרון שהוצע – הקמת הגשר במהלך כמה שבתות. הקונפליקט היה ברור – חילול השבת בעיני הציבור הדתי או שיתוק מרכז הארץ לאוכלוסייה העובדת באזורים אלה (בעיקרה חילונית). 

קל לרוב החילוני בישראל לדבר על מונחים של 'כפייה דתית' בהקשרים ובסוגיות שכאלה. אולם האמת היא שחלק בלתי נפרד מחברה חופשית ודמוקרטית כולל גם את חופש הפולחן הדתי. עד זמן לא רב – ודאי במונחי זמן היסטוריים - חופש זה לא היה בבחינת המובן מאליו לעמנו, אלא להיפך. 

הפולחן הדתי היהודי כולל – ודאי לגבי האוכלוסייה החרדית – גם הפרדה מגדרית בשלל תחומי החיים, לרבות: בחינוך, בבתי הכנסת, באירועים ציבוריים ושמחות, בתנועות הנוער ועוד. למעשה, נתקלתי לא אחת במצבים שבהם אדם חרדי סירב להישיר מבט בעיני אישה, ובוודאי לשוחח עמה או לקבל ממנה דבר מה. כאיש חילוני הדבר הקנה בי לא אחת תחושת אי נוחות, אולם זהו חלק ממצוות דתם ואמונתם של ציבורים שלמים בישראל.  

גשר יהודית לאחר שנבנה
גשר יהודית לאחר שנבנהצילום: עופר וקנין

כמו במקרים שבהם העולם החילוני, המתירני והמודרני בא במגע עם העולם הדתי – גם בעניין של הפרדה מגדרית - נוצר קונפליקט חריף בין העולמות הללו. הקונפליקטים הללו מעכבים ומונעים לעתים את אפשרות שילובם של חרדים באספקטים שונים בחברה המודרנית, ואת המוטיבציה של הציבור בחברה הדתית-חרדית בהשתלבות זו. זאת בנוסף לתחושת ניכור הדדית בין הציבורים השונים. 

גם שוק העבודה המודרני לא יכול לסבול הפרדה מגדרית – הסעות לעבודה לגברים ולנשים בנפרד, הדרת נשים ממקומות עבודה ואף אי הגדרת משרות ייעודיות למי מהמינים.

אז מה גובר? מה לנו כחברה אמור להיות יותר חשוב? השילוב של האוכלוסייה הדתית-חרדית בשוק העבודה בישראל ובכך לשפר את החינוך, הכלכלה, להקטין ממדי עוני, ולהבטיח שבעתיד תהיה כאן חברה משכילה ואמידה יותר? או שימור הזכות הבסיסית והיסודית של הציבור הדתי לחיות לפי מסורתו, הכוללת גם הפרדה מגדרית – ובכך קידוש זכות היסוד לחופש פולחן הדת ולחיות – איש איש לפי אמונתו? האם זה תפקידו של המשפט להכריע בסוגיות שכאלה? אולי נלמד משהו מהסיפור הבא.

מדינת ישראל החליטה לפעול לשילוב בני ובנות הציבור החרדי בתפקידים בצמתי השפעה בשירות המדינה ובשלטון המקומי. לאור אמונתם ומצוותם של אלה ביקשה המדינה לייצר שני סבבים של קליטה – הסבב הראשון לגברים בלבד והשני תוכנן לנשים בלבד. משמעות הדברים היא שהתפקידים בשירות הציבורי שאליהם התמודדו בסבב הראשון היו פתוחים אך ורק לגברים וחסומים לנשים, אך ורק מאחר שהן נשים.

שדולת הנשים עתרה בעניין זה לבית הדין לעבודה בטענה לאפליה מושרשת. ניכר היה שלפני בית הדין לעבודה הונחה סוגיה 'לא טבעית', ולא רק משפטית. ההתלבטות היתה בהתאם. לאחר התלבטות הורה בית הדין על שילוב נשים בסבב הראשון או הקפאתו עד להחלטה אחרת. בית הדין הארצי לעבודה ביטל החלטה זו. בג"ץ החליט שלא להתערב בעניין.

וכך, האפליה בפתיחת תפקידים במגזר הציבורי לגברים בלבד – נותרה התוצאה המשפטית. זו תוצאה בלתי מתקבלת העל הדעת במשפט העבודה המודרני. בסופו של יום המדינה מצאה לבסוף את שביל האמצע והודיעה כי כל המשרות בתוכנית תהיינה פתוחות לגברים ולנשים כאחד וכך גם המיונים לאלה. זאת, מבלי לגרוע מהאפשרות לקיים הליכי הכשרה למשרות כאלה תוך הפרדה מגדרית.

כלומר, הנחת שאלות שכאלה לפני בית המשפט איננה 'טבעית'. אין זה תפקידו של בית המשפט לבחור בין שילוב אוכלוסיות בחברה על פי ערכים מודרניים וחילוניים, לבין החלופה של שימור מצוות דעתם ואמונתם במלאכת שילוב זו. יצירת סימביוזה, ערבות הדדית, ויכולת של ציבורים בחברה הישראלית עם ערכים שונים ומנוגדים לעתים, להתקיים יחד, לשם קידום שני ערכים יסודיים חשובים לאין ערוך - הם אכן עניינים למדינה, שתפקידה הוא גם לפעול ולקדם קירוב ושילוב האוכלוסיות השונות בחברה. 

זה לא לערכאות או לתחום משפט העבודה. תפקיד המשפט יהיה לשמור על הכללים שיותוו בעניין זה על ידי המדינה – כללים שתכליתם יצירת האיזון הראוי בין חופש הדת לשאר החירויות והזכויות בעולם המודרני, וכן לוודא שאותם כללים לא יעמדו בניגוד לעקרונות ולזכויות יסוד בחברה שלנו.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker