הליך פלילי הוגן מול החתירה לאמת - מי ינצח?

פסק דין מ-2006 היווה נקודת מפנה במשפט הישראלי: עד אז שררה בארץ התפישה האמריקאית שלפיה כל ראיה רלוונטית, גם אם הושגה בדרכים לא-נאותות, כשירה להיות מוצגת במשפט – ובכך לשרת את מטרתו של המשפט להגיע לחקר האמת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אולם בית משפט
אולם בית משפטצילום: אליהו הרשקוביץ

קרן שליט

מה עלה בגורלו של המרצה במוסד אקדמי שפגשנו בטור הקודם, שטען כי פוטר מאחר שהתלונן שהמוסד החליט לבטל מסלול אקדמי חדש מטעמים גזעניים, ושביקש להוכיח את טענתו באמצעות הקלטות נחבאות שהקליט את ראשי המוסד ללא ידיעתם, שבהן הם נשמעו אומרים כי "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מוסד שיהיה מתויג כערבי ... אנחנו מוסד לא מתוקצב ואם נתייחס למוסד של ערבים אז הלך עלינו, פשוט לא יבואו"?

הדברים הקשים הללו אכן נאמרו, ואומריהם אף הודו בבית הדין כי לא היה מקום לאומרם, אולם התביעה כנגד המוסד נדחתה. בית הדין לעבודה השתכנע כי החלטת המוסד שלא לפתוח את המסלול החדש נבעה אך ורק משיקולים כלכליים: המוסד קיווה ל-40 תלמידים במסלול; משנרשמו רק 13 תלמידים (ערבים כולם) הסתפק המוסד בכך והודיע על פתיחת המסלול - ואולם שבוע לפני תחילת הלימודים התברר כי רק שניים (לכל היותר) מבין ה-13 הסדירו את תשלום שכר הלימוד, כלומר אכן התכוונו ללמוד בפועל; רק אז החליט המוסד לבטל את המסלול (תוך שהוא משלב את הנרשמים שרצו בכך במסלולים אחרים).

בית הדין גם השתכנע שהמוסד פיטר את המרצה לא בשל תלונתו אלא בשל התנהגותו הלא-הולמת בכמה נושאים, כולל בביצוע ההקלטות הנחבאות: התברר כי המרצה ניסה להשתמש בהקלטות כאמצעי להשיג שיפור בתנאי עבודתו, במסגרת משא מתן שהתנהל אותה עת בינו לבין המוסד.

בית הדין קיבל את הטענה כי בנסיבות אלה אכן פגעה ההקלטה הנחבאת בבסיס האמון שבין המוסד לבין המרצה, יצרה אווירה שבה לא ניתן היה להמשיך לעבוד לצדו מחשש תמידי שהוא מקליט את סובביו, והיתה לפיכך עילה מוצדקת לפיטוריו ולדחיית התביעה. 

ואולם אילו נרשמו תלמידים רבים יותר, ערבים כולם או רובם, ואילו החליט המוסד שלא לפתוח את המסלול והמרצה לא היה מנסה להשתמש בהקלטות כדי לקדם משא ומתן כלכלי בינו לבין המוסד – אילו אלה היו הנסיבות הדעת נותנת כי ההקלטה היתה נחשבת כלי לגיטימי להוכחת טענותיו של המרצה, והיתה מהווה בסיס לקבלת תביעתו, למרות "הפגם המוסרי" שבעצם הקלטתו הנחבאת של חבר לעבודה.

בפסק דין זה יצר בית בית הדין את האבחנה בין הקלטות שעובד מבצע בתום לב ובאופן נקודתי, כדי להוכיח פגיעה, לבין הקלטות שעובד מבצע באופן שיטתי, ללא סיבה, על מנת "לאסוף" ראיות לשעת הצורך ולעשות בהן אז שימוש; הראשונות תהיינה לגיטימיות, האחרונות לא.

באופן אולי מפתיע, מהדהדים הדברים כללים משפטיים מהדין הפלילי. טוראי יששכרוב נעצר לחקירה בגין נפקדות; לאחר שנפלה מבגדיו חבילת סם קטנטנה, ציין בפניו החוקר כי הוא עומד להחקר גם בחשד לשימוש בסמים מסוכנים, וכי  אינו חייב לומר דבר אם אינו רוצה בכך; לפני תחילת החקירה לא אמר החוקר ליששכרוב כי זכותו להיוועץ בעורך-דין.

בחקירה הודה יששכרוב בשימוש בסם בהיותו חייל, מבלי שהחוקר לחץ עליו במאום. במהלך המשפט חזר בו יששכרוב מהודאתו אך החזרה לא התקבלה, ועל בסיס הודאתו הורשע בשימוש בסם. בערעורו בפני בית המשפט העליון יששכרוב זוכה: הרשעתו הסתמכה על ההודאה, וההודאה נפסלה בשל הפגם שנפל בה בכך שלא נמסר ליששכרוב, בטרם פתיחת החקירה, על זכותו להיוועץ בעורך דין.

הודאה חורצת את גורלו של נאשם באופן כמעט סופי; לכן נודעת לזכותו של הנחקר לקבל ייעוץ משפטי, לפני שהוא מוסר את דבריו, חשיבות עצומה – ורשויות החקירה הן שחייבות ליידע אותו על זכותו זו. משלא יוּדַע יששכרוב נפסלה הודאתו ובוטלה הרשעתו.

פסק דין זה, מ-2006, היה מהפכני: עד אז שררה בארץ התפישה האמריקאית שלפיה כל ראיה רלוונטית, גם אם הושגה בדרכים לא-נאותות, כשירה להיות מוצגת במשפט – ובכך לשרת את מטרתו של המשפט להגיע לחקר האמת.

בפרשת יששכרוב נקט בית המשפט גישה אחרת, שאובה בחלקה משיטת המשפט האנגלית, הקנדית והאוסטרלית: על פי גישה זו ערך השמירה על זכות הנאשם להליך פלילי הוגן אינו נחות מערך החתירה לגילוי האמת - ולכן יש לבית המשפט שיקול דעת להכריע אם ראיה מסוימת, למרות שהושגה שלא כדין, כשירה (קבילה) לשימוש במשפט.

בית המשפט יפעיל שיקול דעתו על-פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ועל-פי אמות מידה שיאזנו בין הערך של גילוי האמת לבין זה של טוהר ההליך הפלילי. בכל מקרה יכריע בית המשפט מחדש, אם כך, לגוף המקרה ועל פי נסיבותיו, איזה ערך גובר.

הפסיקה המשיכה והתפתחה בכיוון זה, ולפני כשנה אף ביטל בית המשפט העליון הרשעה ברצח שהתבססה על הודאת המורשע בפני מדובב משטרתי, ולמרות שבית המשפט המחוזי מצא כי תוכן ההודאה אמיתי. ההודאה נפסלה משום שבמשך יותר משלושה שבועות עשו גורמי החקירה, בסיועו של המדובב, "הכל" (בלשון בית המשפט) כדי למנוע מהמורשע להיוועץ בעורך דין בטרם יודה.

"הכל", אין פירושו שגורמי החקירה אסרו על המורשע להיפגש עם עו"ד, אלא שהם הפעילו עליו תרגילי חקירה שונים שריפו את ידיו ומנעו מפגש כזה בפועל. ייתכן מאוד כי אילולי נפסלה ההודאה היתה ההרשעה עומדת בעינה, לנוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי כי תוכן ההודאה היה אמיתי; ואולם בנסיבות אותו מקרה העדיף בית המשפט העליון את הערך של זכות המורשע להליך פלילי הוגן על פני הערך של גילוי האמת. המורשע זוכה מעבירת רצח (נותרה בעינה הרשעתו בשתי עבירות קלות בהרבה).

כפי שבית המשפט הפלילי מפעיל שיקול דעת אם לאפשר שימוש בראיה (למשל – הודאה) שהושגה תוך פגיעה בזכות להליך פלילי הוגן – כך גם בית הדין לעבודה, אם כן, מפעיל שיקול דעת אם לאפשר שימוש בראיה (למשל – הקלטה נחבאת) שהושגה תוך פגיעה בזכות הדובר המוקלט לפרטיות; לצורך כך בוחן בית הדין כל מקרה לגופו ובודק אותו במבחני מידתיות.  

זוהי נורמה משפטית יפה ורבת רבדים, אך עדיין אפשר לראות בה קושי: נורמה מוצלחת אמורה ליצור, לדעתי, כללי פעולה פשוטים; האם ניתן לומר כי מבחן נסיבתי, הבודק כל הקלטה נחבאת לגופה במבחני מידתיות מורכבים, נותן בידי העובד והמעסיק כלל פעולה פשוט לפיו יוכלו לכלכל מעשיהם? מסתמן שכלל הפעולה הראשון במעלה נשאר - תמיד ובכל ההקשרים - הכלל של הגינות ושכל ישר. ואם פעמים רבות מתעורר ויכוח גם בשאלה מה הוא כלל ההגינות והשכל הישר – אין זאת אלא שזו דרכו של עולם.  

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker