שימוש לא מרוסן בכוח ניהולי: הצד המוסווה של התעמרות בעבודה

קל לאבחן התעמרות במקרים של צעקות, העלבות וניבול פה, קשה יותר לאבחן התעמרות בהקשר מקצועי או ניהולי. אבל את המאמץ להילחם בחוסר אנושיות צריך לעשות בכל מקרה, ובהתמדה

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
בית הדין הארצי לעבודה בירושליםצילום: דניאל בר און / ג'ינ

קרן שליט

רובי, שעליה שוחחנו בשבוע שעבר, עבדה במקום עבודה קטן. התעמרות במקום קטן, אם קורית כזו, נגרמת לעתים קרובות על ידי המעסיק עצמו. כך קרה לרובי, כך קרה למני נפתלי ולגיא אליהו: בית הדין לעבודה קבע כי ההתנהגות כלפיהם במעון ראש הממשלה היתה התעמרות - בדרישות המוגזמות שהופנו אליהם, בהרמת קול עליהם כדבר שבשגרה, בנזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים, בהשתלחויות, בהעלבות ובפגיעה בדימוי.

במקומות עבודה גדולים יותר, התעמרות, אם קורית, מתחוללת מצד ממונים, ולפעמים גם מצד ההנהלה. כך קרה למשל לאבי, מדען שהקים מעבדה חדשה במכללה אזורית וניהל אותה בהצלחה במשך כמה שנים, עד שמונה למכללה סגן נשיא חדש והמעבדה הוכפפה לו.

יחסי העבודה בין אבי לבין סגן הנשיא נעכרו עוד בטרם הספיקו להיווצר: אבי טען כי סגן הנשיא פסל מהרגע הראשון כל דבר שעשה, הן מקצועי והן ניהולי, וגרע מיד מסמכויותיו. הנהלת המכללה צידדה בסגן הנשיא, הטיחה באבי האשמות קשות כי הוא חותר תחת סגן הנשיא, לא פירטה את ההאשמות - ובה בעת דרשה מאבי  להתנצל בכתב על התנהלותו.

זמן קצר אחר כך סיימה המכללה את מינויו של אבי כמנהל המעבדה והסירה את שמו מאתר האינטרנט שלה, למרות שהכיל תכנים שאבי חקר וכתב. בית הדין לעבודה קבע כי המכללה היתה זכאית לבחון כל טענה נגד אבי, כמו גם את המשך כהונתו כמנהל המעבדה - אבל לעשות זאת בתום לב ובהגינות, תוך שהיא מאפשרת לו להציג את עמדותיו ומנמקת את החלטותיה, ובמיוחד כך מששינתה את התייחסותה אליו, תוך זמן קצר, מן הקצה אל הקצה.

בית הדין קבע כי המכללה עשתה שימוש לא מרוסן ולא הוגן בכוחה הניהולי ופגעה בכבודו של אבי, ולכן הטיל עליה לשלם לו פיצוי בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו. המלה התעמרות לא נכללה בפסק הדין, אך הפיצוי שנפסק נשאב ישירות מהצעת החוק למניעת התעמרות. במאמר מוסגר: בסמוך מאוד לסיום עבודתו במכללה התקבל אבי לעבודה במוסד אקדמי אחר, וגם סגן הנשיא סיים עבודתו במכללה - עקב מה שהמכללה הגדירה כ"בעיה מוסרית שהתגלתה אצלו".

מקרה קשה יותר לניתוח היה זה של חמוטל: חמוטל שימשה עובדת סוציאלית ברשות מקומית, והיתה כפופה מקצועית לעובדות סוציאליות בכירות במשרד הרווחה. לאחר 12 שנות עבודה התגלעה מחלוקת מקצועית עמוקה בין חמוטל לבין אחת המפקחות עליה, והחל הליך של פגישות אתה, כמו גם פגישות פנימיות של גורמי הפיקוח.

מפקחת אחת ציינה כי חמוטל היא "סופר יצירתית ולא שגרתית וכשמנסים לרבע אותה היא בועטת חזק". הפורום הפיקוחי הבהיר כי הגם שאין ספק בדבר יכולותיה ומסירותה של חמוטל, היא מתעלמת מנהלים ומהנחיות גורמי הפיקוח, וזאת למרות שהמדובר בתפקיד שהעבודה בו הושוותה להליך כירורגי. גם בתקופת הפגישות לא קיימה חמוטל הוראה מקצועית שקיבלה במסגרת הפורום, ודחתה את כל המתווים של ליווי מקצועי שהוצעו לה.

בפגישה נוספת שכונסה, הפעם בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, הוסכם על מתווה פיקוח חדש, אך בסופו של דבר סירבה חמוטל לעבוד לפיו. הפגישות אתה נמשכו עד שהתפטרה כדי להתחיל התמחות כעורכת דין: הסתבר כי במרוצת הזמן למדה משפטים.

בתביעה שהגישה נגד משרד הרווחה, טענה חמוטל כי גורמי הפיקוח התעמרו בה ויצרו לה סביבת עבודה עוינת ו"תחושת מלחמה", שבה היתה חרדה מכל שיחת טלפון, הודעת דואר אלקטרוני או זימון לפגישה. חברתה לעבודה העידה על טענות מקצועיות שמפקחת הטיחה בחמוטל בטון תקיף ומשפיל, וחברה אחרת לעבודה תיארה את התהליך כבריונות במסווה של מקצועיות.

בית הדין לעבודה התרשם כי אכן היה קשה לחמוטל לקבל ביקורת מקצועית לאחר שנות עבודה רבות, כמו גם לעבור לפיקוח מקצועי הדוק, וכי אלה גרמו לה לחוש פגועה מאוד; ואולם הוא גם מצא כי מדובר בתחושות סובייקטיביות של חמוטל, בעוד המתבונן מבחוץ אינו מזהה התעמרות בעבודה. בית הדין סבר  כי עמדת גורמי הפיקוח נבעה משיקולים מקצועיים והתייחסה להיבטים מקצועיים, ולגישתו הגורמים המפקחים לא זילזלו בחמוטל, לא העירו לה הערות פוגעניות, לא הרימו עליה קול ולא השפילו אותה. תביעתה לפיצוי בגין התעמרות נדחתה; חמוטל לא הגישה ערעור.

אני, כשלעצמי, חשבתי כי משרד הרווחה טיפל בנושא באורך רוח עילאי ובגישה מקצועית, וזיהיתי בטיפול קו המאפיין ארגונים גדולים: ארגונים כאלה מקדישים לבעיות פרטניות, במקרים רבים, משאבים ניכרים.

כך קרה גם בעניינו של אמיל - אותו עובד של עירייה גדולה שפגשנו בטור הקודם, שחבריו לעבודה גידפו, הפחידו ורדפו בהשחתת פסליו וגניבתם, בקריעת השלטים שנשאו את שמו ותפקידו ובפריצת דלת משרדו. בית הדין מצא כי ההנהלה הבכירה בעירייה ביררה היטב את תלונותיו של אמיל והעמידה את חבריו המגדפים לדין משמעתי, ובמקביל השקיעה מאמץ גדול במציאת תפקיד חלופי עבורו.

עם זאת, מצא בית הדין כי דרג הביניים בהנהלה לא פעל במהירות שהתבקשה כדי למנוע הישנות של הקללות והגידופים כנגד אמיל, והתנהג בשוויון נפש אל הפריצה למשרדו ואל תלישת שלטי  שמו ותפקידו. בכך כשלה העירייה בטיפול בהתעמרות: היא לא סיפקה לאמיל סביבת עבודה הולמת, ובית הדין הטיל עליה לשלם לו פיצוי כספי, גם אם נמוך יחסית לנוכח ההתנהלות האחראית של ההנהלה הבכירה.

קל לאבחן התעמרות במקרים של צעקות, העלבות וניבול פה, קשה יותר לאבחן התעמרות בהקשר מקצועי או ניהולי. אבל את המאמץ להילחם בחוסר אנושיות צריך לעשות בכל מקרה, ובהתמדה.

לפעמים המאמץ אכן קשה: לפעמים אדם מתנהל בעבודה בצורה כל כך מרגיזה, או שהוא כל כך נעדר הבנה, עד שנוצר רצון עז לא רק להיפרד ממנו - אלא גם ללוות את הפרידה בכמה מלים פחות נעימות. אבל לא. להיפרד, כשהנסיבות מחייבות זאת - כן, להתעמר - לעולם לא, בשום נסיבות. ואת המסע למקום שבו אין פוגעים באנשים, גם לא באמירות מתונות לכאורה, צריך להתחיל לא יאוחר מאשר בגן הילדים, בין אם הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה תהפוך לחוק ובין אם לאו.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | |עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker