מי לא יקבל היום לעבודה את יונתן דנילוביץ'?

25 שנה לאחר ששלוש ערכאות קבעו כי יונתן דנילוביץ', דייל אל על הומוסקסואל, זכאי לקבל עבור בן זוגו מה שדיילי אל על הטרוסקסואלים מקבלים עבור בני זוגם, מרגיש בית הדין לעבודה כי עיקרון השוויון כלפי עובדים הומוסקסואלים מוטמע עמוק דיו בתפישה המשפטית

מצעד הגאווה בנתניה
מצעד הגאווה בחיפהצילום: תומר אפלבאום

קרן שליט

במשך שנה וחצי היתה אלונה פקידת הזמנות במחסן של חברה המייבאת ומשווקת מוצרי חשמל. אלונה, אשה דעתנית, אסרטיבית ובעלת ביטחון עצמי רב, לא הסתירה כי היא לסבית וחיה עם בת זוג: היא סיפרה זאת בראיון הקבלה לעבודה, היא שיתפה את חבריה לעבודה בחוויות החיים שלה, בת זוגה באה לבקרה במקום העבודה, ובמהלך התקופה אף נולדה לבת זוגה ולה תינוקת, אז שלחה לה המעסיקה מתנה יוקרתית, ואלונה הודתה למעסיקה ולעמיתיה לעבודה במלים נרגשות.

כשנה מאוחר יותר פוטרה אלונה מהעבודה, בטענה שבחודשים שקדמו לכך חלה אצלה התרופפות במשמעת, באחריות ובאכפתיות בעבודה. אלונה הגישה תביעה בעילות שונות, וטענתה העיקרית היתה כי פיטוריה נבעו מנטייתה המינית; זאת מאחר שפעם או פעמיים הזכירו הממונים עליה את היותה לסבית. לפני שבועות אחדים דחה בית הדין לעבודה את תביעתה בעילה זו (וקיבל אותה בעילות אחרות, לא קשורות), באומרו כך: "התובעת ביקשה לעשות שימוש בנטייתה המינית כקרדום לחפור בו".

שומו שמים, הומופוביה בין כותלי בית הדין לעבודה? אישוש אמפירי לממצאים הסטטיסטיים, בארץ ובעולם, שלפיהם שיעור גבוה של עובדים מקהילת הלהט"ב מדווח על אפליה בעבודה? לא. בעיני אפילו ההיפך - פסיקה המשקפת את מידת הבשלות של הדין הישראלי ביחסו אל עובדים מקהילת הלהט"ב.

25 שנה לאחר ששלוש ערכאות קבעו כי יונתן דנילוביץ', דייל אל על הומוסקסואל, זכאי לקבל עבור בן זוגו מה שדיילי אל על הטרוסקסואלים מקבלים עבור בני זוגם, מרגיש בית הדין לעבודה כי עיקרון השוויון כלפי עובדים הומוסקסואלים מוטמע עמוק דיו בתפישה המשפטית, עד כי אין עוד צורך לבצר את מעמדו בהגנת-יתר המוענקת לעתים לשתיל רך ופגיע, אם מסכת העובדות אינה מצדיקה הגנה.

בעיני, פסק הדין מבטא תהליך של נורמליזציה בהתייחסות אל עובדים ועובדות הומוסקסואלים. פסק הדין מספר על קשר חברי שגרתי וחם בין אלונה לבין עמיתיה לעבודה במחסן, ואני יכולה לספר על משרד שבו חמישה מתוך שלושים וחמישה עורכי דין הם הומוסקסואלים, ושבשבועות הקרובים עומדות ללדת בו, בסמיכות זמנים הדוקה, שתי עורכות דין, האחת הטרוסקסואלית והאחרת לסבית - ושרק יהיה בשעה טובה ומוצלחת.

יונתן דנילוביץ'
יונתן דנילוביץ', ב-2003צילום: ניר קידר

כמובן, לא הכל סוגה בשושנים; איני יודעת אם תחושות האפליה שעליהן דיווחו עובדים הומוסקסואלים בסקר שעשתה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ב-2015 התמתנו מאז, אבל הדין, לפחות, ברור וטוב.

באותו סקר בלט פער גבוה לרעת קבוצת מיעוט בתוך העובדים מקהילת הלהט"בים - קבוצת הטרנסג'נדרים (שהיו 14% מכלל הלהט"בים שהשתתפו בסקר): אם 22% מקרב העובדים והעובדות ההומוסקסואלים דיווחו שלא הצליחו למצוא עבודה במשרה מלאה - 46% מקרב העובדים הטרנסג'נדרים דיווחו כך; אם כ-40% מהעובדים ההומוסקסואלים דיווחו על אי-התאמה בין עבודתם לבין השכלתם הפורמלית - 85% מהטרנסג'נדרים דיווחו כך.

מרינה נמנתה דווקא על בני המזל בקבוצה זו. היא היתה לסבית טרנסג'נדרית שעברה ניתוח לשינוי מין, והועסקה כחונכת למתמטיקה בפרויקט הוראה לקידום תלמידי תיכון בפריפריה. המעסיקה ידעה על השינוי המגדרי שמרינה עברה ועל היותה לסבית.

לאחר שלוש שנות עבודה מצאה המעסיקה כי מרינה ניהלה עם תלמידיה, לרבות תלמידות דתיות, שיחות רבות שלא היו קשורות במתמטיקה אלא בענייני דת, חברה ופוליטיקה, וכן שיחות על השינוי המגדרי שעברה והיותה לסבית, ועל התנסויות מיניות של תלמידותיה עם בנות מינן.

המעסיקה סברה כי מרינה לא יכלה ולא היתה בעלת הכשרה וסמכות לנהל שיחות כאלה, ודרשה ממנה להפסיקן. משלא נענתה מרינה לדרישה - פוטרה, וטענה כי פיטוריה נגועים באפליה מגדרית. בית הדין האזורי לעבודה מצא (בדעת רוב) כי פיטוריה לא נבעו מהיותה טרנסג'נדרית, אלא מהזמן הרב מדי שהקדישה בשיעורים לשיחות שלא בענייני מתמטיקה, ומאופי חלק מהשיחות.

בערעור בבית הדין הארצי הושגה פשרה כספית (נמוכה), ולפיכך לא נזקק בית הדין לחוות דעתו לגוף העניין; למרות זאת קבע בית הדין, במסגרת פסק הדין הקצר שנתן לאישור הפשרה הכספית, כי ההגנה שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה מקנה נגד אפליה מחמת מין ונטייה מינית (אותה הגנה שמכוחה הושוו זכויותיו של יונתן דנילוביץ' לזכויות חבריו ההטרוסקסואלים) פרושה גם נגד אפליה מחמת זהות מגדרית, כלומר אפליה מחמת היותו של עובד טרנסג'נדר.

מצעד הגאווה בחיפה
מצעד הגאווה בחיפהצילום: רמי שלוש

בקביעתו זו מ-2015, הקדים בית הדין לעבודה שינוי חקיקה שכבר עמד אז על הפרק (ולא הושלם עד היום), ובאופן פשוט וחד חתך תילי תילים של טיעונים גורדיים, שהושמעו בארץ ובעולם, בשאלה אם חקיקה נגד אפליה מחמת מין (גבר/אישה) ונטייה מינית (הומוסקסואליוּת) פרושה מאליה גם נגד האפליה מחמת זהות מגדרית (טרנסג'נדריוּת).

"זהות מגדרית" היא חוויית המגדר של האדם. חוויית המגדר של האדם איננה פועל יוצא הכרחי של מינו הביולוגי, ואין "תנאים מוקדמים" להתקיימותה. הזהות המגדרית של מי שחווה עצמה כאישה, הגם שעל-פי מינה הביולוגי היא זכר, אינה תלויה בכך שעברה טיפולים הורמונליים או ניתוח לשינוי מין: גם בלעדיהם תהיה זהותה המגדרית "אישה", אם כך היא חווה אותה.

עובדת טרנסג'נדרית (כלומר מי שמינה הביולוגי שעמו נולדה הוא זכר, וזהותה המגדרית היא אישה) המקיימת קשר מיני עם גברים - אינה שונה, לכאורה, מכל עובדת הטרוסקסואלית שאינה טרנסג'נדרית, ואינה אמורה לסבול יותר ממנה מאפליה מגדרית בעבודה; עובדת טרנסג'נדרית המקיימת קשר מיני עם נשים (כמו מרינה, המורה למתמטיקה) - אינה שונה, לכאורה, מכל עובדת לסבית שאינה טרנסג'נדרית, ואינה אמורה לסבול יותר ממנה מאפליה מגדרית בעבודה.

אם כן, מדוע יש צורך לפרוש עבור טרנסג'נדרים הגנה ספציפית נגד אפליה בעבודה שאינה מחמת מינם או מחמת נטייתם המינית, אלא היא מחמת זהותם המגדרית - היותם טרנסג'נדרים? על כך בשבוע הבא.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | |עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ