בוררות חובה מאיימת על הנשק הכי חזק של הוועדים - האצבע על השאלטר - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בוררות חובה מאיימת על הנשק הכי חזק של הוועדים - האצבע על השאלטר

הכללים בעולם העבודה המאורגנת פשוטים: הוועד מעלה דרישות לשיפור ההסכם הקיבוצי ומנהל משא ומתן. אם מגיעים למבוי סתום, הוועד יכול לשבות. אחרי המשבר, מגיעים לפשרות ונחתם הסכם. אם אחד מהצדדים מפשר את ההסכם - אפשר לפנות לבית משפט. אך לא תמיד זו המציאות

ועד רכבת מסיבת עיתונאים
מוטי מילרוד

אוהד גלעדי

השבוע ראיתי ששר התחבורה בצלאל סמוטריץ' תקף באופן אישי בפוסט חריף בפייסבוק את יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי. השר טען, בתמצית, שכתוצאה מהוראות של יו"ר ועד העובדים, נפגעו השירות שניתן לציבור והציבור, היכולת הניהולית והזכות של המדינה לקדם את תוכניותיה.

באותו פוסט, נכתב על הבטחה לקדם לאחר הבחירות הצעת חוק שתחייב בוררות בשירותים חיוניים, ותאסור על שביתות נגד הממשלה כריבון. למחרת שמעתי חילופי מהלומות בשפה בוטה ברדיו בין השר לבין נציגה מטעם הוועד.

בלי להיכנס לעניינים פוליטיים, ואפילו לא לעניין אותו ועד, הפוסט מעלה שאלות ועניינים שראוי לשים אליהם לב, ובראשם המשמעות של אותה בוררות חובה בשירותים חיוניים ולמי היא טובה (אם בכלל).

הפוסט של סמוטריץ' - דלג

הכללים בעולם העבודה המאורגנת פשוטים: ארגון עובדים מעלה אחת לכמה שנים דרישות לשיפור ההסכם הקיבוצי ומנהל משא ומתן בדבר דרישותיו. כשהצדדים מגיעים למבוי סתום, לארגון העובדים קמה זכות לשבות. זו הדרך של העובדים להפעיל לחץ על המעסיק לקיים משא ומתן ענייני בדבר הדרישות שהעלה.

בדרך כלל, לאחר נקודת המשבר, הצדדים מגיעים לפשרות, ונחתם הסכם קיבוצי בתוקף לכמה שנים. במהלך אותן שנים מתחייב הארגון לא לדרוש דרישות נוספות וכן לא לשבש את העבודה. בתיאוריה, אם יפעלו הצדדים לפי ההסכם – לא יהיו חילוקי דעות; אם יסבור צד שיש הפרה של ההסכם – ינסה להידבר או יפנה לבית המשפט. שביתות – לא תהיינה.

אך זו לא תמיד המציאות.

מקום עבודה הוא דינמי. מתרחשים בו שינויים – גם בתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי. ככלל, החלטות בעניינים ניהוליים אינם עילה להתערבות של ארגון העובדים. החלטות בעניינים הנוגעים ישירות לעובדים או שיש להן השפעות מהותיות על העובדים (כמו צמצומים), מחייבות הידברות על ההשלכות (ולא על עצם ההחלטה הניהולית), ועלולות לפתוח שוב את הפתח לדרישות ולשביתה.

במקומות עבודה שבהם מציאות זו נשמרת והיחסים מבוססים על הידברות – יש יחסי עבודה טובים יותר ופוריים יותר. אולם לא תמיד זה המצב, ודאי שלא בשירותים ציבוריים. שביתות במשק אינן תמיד מתמצות בחידוש הסכם קיבוצי או במקרה חריג של צמצום עובדים. הידברות איננה תמיד חפה מהפעלת לחצים באמצעות שיבוש עבודה. 

אני מבהיר: המציאות בכל נושא ועניין מורכבת בדרך כלל ואיננה חד משמעית. הסיבות שאפרט הן על פי דברים שראיתי וחוויתי בחיי המקצועיים אולם אין הם מאפיינים יחסי עבודה קיבוציים באשר הם. ממש לא.

ראשית, חוסר אמון ביחסי עבודה וקצר בתקשורת הם תמיד כר פורה לחשדנות והאשמות בדבר מניעים נסתרים של הצד שכנגד. הפרנויות ההדדיות וחוסר היכולת לתקשר מעלות במקרים רבים את הצדדים על בריקדות ומביאות גם לשיבושי עבודה. 

שנית, ועד עובדים וארגון עובדים – הם מונסטרומים פוליטיים וחבריהם הם נבחרים. יש מקומות שבהם חברי הוועד והארגון סבורים שאינם יכול להרשות לעצמם להיות פסיביים משך שלוש, ארבע או חמש שנים – עד לחידוש ההסכם הקיבוצי. יש מקומות עבודה שבהם פסיביות כזו נתפשת כחולשה וכהיעדר מנהיגות, ויום הבוחר מגיע.

הקונספציה הזו שגויה. ועד וארגון עובדים פעילים ממש לא נחים בין הסכם להסכם, ויש מגוון פעולות שונות ורבות שוועד יכול לעשות ועושה בשגרה. יתר על כן, הבסיס להתחייבויות המעסיק שבהסכם הקיבוצי הוא השקט שיישמר בתמורה בשנות ההסכם, והסכמים יש לכבד.

שלישית, כאמור, טענות על הפרת חובה אמורות להיפתר בהידברות, ולאחר מכן בפנייה לבית הדין לעבודה. אולם פנייה כזו לא תמיד נתפשת כצעד יעיל המלמד על חוסן וכוח. לערב עורכי דין, להסביר להם במה מדובר, להמתין שינסחו פנייה, לפנות לבית הדין, להמתין לדיון ואז לקוות לטוב – לא, לא... הקונספציה היא במקרים רבים שונה. יותר 'מהיר', יותר 'יעיל' – לשבש את העבודה. או שהמעסיק 'יתקפל' או שהמעסיק 'ירוץ' לבית הדין לעבודה – שם הרי יחייבו את הצדדים לדבר ולהתפשר, גם אם השביתה לא ממש מוצדקת... זו הקונספציה, וחבל שכך.

רביעית, ישנו לעתים עירוב בין הסמכות הניהולית של המעסיק לבין תפקידו של ועד עובדים. ועד עובדים שיש לו כוח רב יותר, ייטה לנסות להתערב בסמכויות ניהוליות. התערבות בניהול משמעה כוח והשפעה. וכך גם עניינים יומיומיים נהפכים באמתלות שונות לנושאים שבהם ישנה התערבות ועדים. אלה, בנקל יכולים להביא לשיבושי עבודה – ודאי אצל ועדים חזקים. כך למשל, בדוגמה של הפוסט של השר, שמעתי ברדיו שיש טענה שהוועד שיבש פעילות בטענות מתחום הבטיחות. וזה, בכל הכבוד, עניין ניהולי.

שלא יהיה ספק - גם מעסיקים עלולים לבלבל בין סמכותם הניהולית לבין גבול הפעלת סמכויותיהם בסבירות בסביבת עבודה מאורגנת. הדבר יוצר פעמים רבות תסכולים וסכסוכים במקום העבודה, מגביר את החשדנות וחוסר האמון, ומכאן הדרך לשיבושי עבודה – גם אם לא מוצדקים או מנוגדים להסכם - קצרה.

במגזר ציבורי, למדינה יש כמה כובעים. היא בעלת הבית (המעסיקה או בעלת החברה); היא גם הריבון; והיא גם הרגולטור. הרגולטור חייב לקבוע את כללי המותר והאסור. הריבון זכאי וחייב לקדם רפורמות במגזר הציבורי לשם שיפור השירות לאזרח. 

כאן יש התנגשות ממשית וברורה בין זכויות ואינטרסים. רצון הממשלה לקדם את המשק באמצעות רפורמות; רצון הרגולטור לווסת את ההתנהלות בשירות; ורצונן של קבוצות עובדים וארגונים לשמר את הקיים, את מוקד הכוח או למצער לקבל מתנים במסגרת שינויים ורפורמות.

כעת, תארו לעצמכם שכנסת ישראל תחוקק חוק הקובע שלא תהיינה שביתות בשירותים חיוניים. שביתה תהיה אסורה בחוק. במקומה תהיה בוררות חובה – הכרעה של בוררים חיצוניים שיקבעו עבור העובדים אילו דרישות שלהם סבירות, ובמה עליהם להסתפק.

ניתן להבין בנקל מדוע הדבר משמש כאיום בעיני ארגוני העובדים. מדוע הפקעת היכולת של קבוצות חזקות עם אצבע על השאלטר בשירות ציבורי חיוני, לשבש את העבודה – משמעה בעיניהם פגיעה ביכולת שלהם לשמר את כוחם.

בוררות חובה היא בעייתית גם עבור מעסיקים. בוררים חיצוניים, שאינם מכירים את מקום העבודה והמציאות העסקית – מפקיעים את היכולת הניהולית להגיע לנקודת האיזון המוסכמת עליו, ועלולים לכפות עליו הסכם שלא מקובל עליו. נדמה שבמגזר הציבורי, החיסרון למעסיק מעומעם יותר, שכן גבולות הגזרה ותנאי ההעסקה בו ידועים ופחות או יותר מוגדרים. במשרד האוצר שוכן ממונה על השכר שגם פסק בורר המנוגד להנחיותיו – איננו בר תוקף.

כך שנראה שככל שהדבר נוגע למגזר הציבורי – בוררות חובה עלולה לפגוע בכוח הארגוני יותר מאשר ביכולת הניהולית.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#