אמור לי היכן אתה גר ואומר לך אם תתקבל לעבודה - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אמור לי היכן אתה גר ואומר לך אם תתקבל לעבודה

הניסיון העולמי, כמו גם הישראלי, מלמדים כי חברות עסקיות נוטות להתרכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים, בדרך כלל בערי מטרופולין. לפיכך, המדינה משקיעה מאמץ משמעותי בניסיון לחזק את הפריפריה, הגיאוגרפית כמו החברתית

בחור עובד על לפטופ
​Mooshny | Dreamstime.com

קרן שליט

באחרונה תופס ה"מקום" מקום נרחב בשיח הציבורי. "מקום" כמו הפארק העירוני של ה"מקום" שהוא העיר עפולה, או ה"מקום" שהיה שדה דב יחסית ל"מקום" שהוא העיר אילת; כך גם "מקום" רחב יותר שהוא חבל ארץ כמו הגליל או הנגב; וכך גם "מקום" שהוא אזור וירטואלי כמו הפריפריה.

במקור, ה"מקום" שהוא הפריפריה משמעו אזור המרוחק מהמרכז מבחינה גיאוגרפית; ואולם המונח התרחב, והוא כולל כיום גם "מקומות" שגם אם הם מצויים במרכז הגיאוגרפי, רחוקים מהמרכז המהותי - התעסוקתי, החברתי, התרבותי. את התרחבות המונח אפשר לראות בגלגולי המשרד הממשלתי שיוחד לעניין: ב-2005 הוקם המשרד לפיתוח הנגב והגליל שכשמו, נועד לטפל בפריפריה הגיאוגרפית; ב-2015 הורחבו סמכויות המשרד, שמו שונה והיום הוא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

אמנם המשרד מצהיר כי מטרתו היא להעניק סיוע לא רק לנגב ולגליל אלא גם למקומות המוגדרים פריפריה חברתית, למשל שכונות שנכללו על-ידי הממשלה, בהחלטתה הידועה מ-1977, במסגרת הפרויקט "שיקום שכונות": רבות מאותן שכונות, ומאלה שצורפו לפרויקט במרוצת השנים, נמצאות במרכז הגיאוגרפי או בערים מבוססות יחסית.

מדוע היה צורך במשרד ממשלתי לעניין זה (מעבר לצרכים הקואליציוניים, כמובן)?

הניסיון העולמי, כמו גם הישראלי, מלמדים כי חברות עסקיות נוטות להתרכז באזורים גיאוגרפיים מסוימים, בדרך כלל בערי מטרופולין. הדוגמה המובהקת בעידן שלנו היא סן פרנסיסקו (עמק הסיליקון), ואליה נוספו מרכזים שהתפתחו במקומות מסורתיים (לונדון, ברלין) וחדשים (שנג'ן). ואכן, פרסום עדכני של רשות החדשנות מלמד כי יותר ממחצית ההשקעות של הון הסיכון בעולם מרוכזת בעשר ערי מטרופולין בלבד.

המגמה בארץ אינה מפגרת אחרי המגמה העולמית: יותר ממחצית ממשרות ההיי-טק בישראל ממוקמת באזור תל-אביב והמרכז, ו-75% מחברות ההזנק פועלות באותו אזור. לעומת זאת, כמחצית המשרות בתעשייה המסורתית, וכ-80% מכלל השטחים החקלאיים המעובדים, ממוקמים בצפון הארץ ובדרומה. וביחס ישיר לכך - ממוצע השכר בפריפריה נמוך בכ-30% מממוצע השכר במרכז הארץ.

לפיכך, המדינה משקיעה מאמץ משמעותי בניסיון לחזק את הפריפריה, הגיאוגרפית כמו החברתית. המדינה מעודדת את הפעילות הכלכלית בפריפריה על ידי ייעוד כספים מכוח חוק עידוד השקעות הון, כמו גם על ידי תמיכה במיזמים כלכליים קטנים ובינוניים; על ידי הקמת חממות טכנולוגיות ועידוד מו"פ מדעי; על ידי קידום מיזמים מוטי חדשנות והקצאת תקציבים לעידוד התעסוקה; על ידי יישום התוכנית "מעגלי תעסוקה" של שירות התעסוקה, המצליחה להעלות את שיעור התעסוקה בקרב מובטלים באמצעות סדנאות וליווי אישי ומונחה של חיפוש עבודה, בעיקר בפריפריה; וגם על ידי מתן הטבות אישיות כמו הקלות במס הכנסה, הטבות במשכנתא ומענקים לרופאים.

לצד פעולות כלכליות-נטו, ישנה תמיכה בתחום החינוכי והתרבותי: מחקרים שנעשו בקנדה, ניו זילנד וארה"ב, ועסקו במענקים או הלוואות שניתנו בתמורה לשנות עבודה של רופאים בפריפריה, מצאו כי התוכניות השיגו את מטרותיהן – אך לטווח קצר. הרופאים עבדו בפריפריה כמה שנים, אך לא נשארו בה לטווח הארוך. החוקרים הסיקו כי ההתמודדות עם הסוגיה מחייבת פתרון הוליסטי שיקדם את הפריפריה במגוון תחומי חיים – לא רק תעסוקה אלא גם חינוך, תרבות, מרכזי מחקר וכד'; וכך משקיעה המדינה גם בתוכניות הכשרה בפריפריה, בפתיחת כתות חכמות בה (כיתות וירטואליות חדשניות), בתמיכה בתרבות הפנאי.

ואולם, לצד המסקנה כי יש לחזק את הפריפריה כך שתעמוד על רגליה שלה - מצביעים המחקרים, לרבות כאלה שעשה בנק ישראל, גם על הצורך לשפר את אמצעי התחבורה, כדי לאפשר גישה נוחה מהפריפריה למרכזי תעסוקה. מאז המהפכה התעשייתית נוסעים לעבודה גם כשהעבודה נמצאת במקום שאינו מקום המגורים. אפילו מלה מיוחדת נוצרה לכך - ה-commuters, ובעברית יוֹמְמִים, כלומר מי שנוסעים מדי יום למקום עבודתם הנמצא מחוץ ליישובם. לצד ההשקעה בהפיכת הפריפריה לעצמאית יש הכרה, אם כן, בכך שחלק מתושבי הפריפריה יעבוד תמיד מחוץ לה. בהנחה שאמצעי התחבורה בארץ משתפרים וישתפרו, ושבאמצעותם יוכלו תושבי הפריפריה להגיע ביתר קלות למוקדי התעסוקה בערי המטרופולין שלנו - האם יתקבלו לעבודה "כאחד האדם"?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליה בעבודה מחמת עילות שונות: גיל, מין, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית ועוד. שנים רבות לאחר יצירתו תוקן החוק כך שיאסור על אפליה גם מחמת מקום מגורים. מעסיק המסרב לקבל עובד מחמת שהוא גר ב"פריפריה", בין אם זו עיירת פיתוח בנגב או בגליל ובין אם זו שכונה לשיקום בתל-אביב ובערי הלוויין שלה, עובר על החוק; מעסיק המסרב לקבל עובד מחמת שהוא גר בהתנחלות או בקיבוץ, עובר על החוק.

הזרז לתיקון החוק היה פוליטי: מנהל בית ספר בצפון סרב להמשיך את העסקתו של מורה שהעתיק את מקום מגוריו מחיפה לקרית ארבע, וטען כי מקום המגורים החדש של המורה הופך אותו לאדם לא מוסרי. בתגובה יזמה חברת כנסת מהימין (שולי מועלם רפאלי) את התיקון לחוק. ואולם הזרז הפוליטי אינו גורע מאופיו האוניברסלי של "מקום המגורים" שהוסף לחוק: גם מעסיק המסרב להעסיק עובד שמקום מגוריו בעיירת פיתוח, לא מנימוקים פוליטיים אלא מנימוקים הקשורים לתדמית שעלולה להיות לעיירה כזו ולבניה, עובר על החוק.

ואם המעסיק יתלה את סירובו במרחק בין מקום המגורים של המועמד לבין מקום העבודה, מרחק שעלול לפגוע בזמינותו של העובד, ובעקיפין אף באיכות עבודתו - האם בכך יעבור המעסיק על החוק? התיקון לחוק צעיר ועדיין לא עמד למבחן, ואין לדעת כיצד יפורש. אם הפרשנות תהיה מחמירה, ותאסור על דחיית מועמד עקב הריחוק של מקום מגוריו ממקום העבודה, יתעורר סיכון להתנהגויות-נגד מתחכמות מצד מעסיקים (אנטי-מחיקון), בבחינת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. אבל גם אז עדיין יהווה התיקון לחוק נדבך נוסף בתפישה של שוויון אוניברסלי העומדת בבסיס החוק.

כל עוד איננו יכולים להסתפק באמירה כללית, האוסרת על אפליית עובד מכל סיבה, תהא אשר תהא, אנו נזקקים לפירוט קטגוריות (למשל – קטגוריה האוסרת על אפליית עובדים שמנים). כשנגיע לכך שדי באיסור כללי על אפליה - אולי כבר לא יהיה צורך בחוק כולו!

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#