עובדת נדרשה לא להתחרות במעסיקה לשעבר במשך 5 שנים. זה מה שהיה לבית הדין לומר על זה

הטור השבוע מוקדש לחברו הטוב ביותר של האדם, ודן בפרשה שהתחילה במספרת כלבים בצפון הארץ והגיעה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה

כלב טיפול ספא
צילום: WildStrawberry / Shutterstock

אוהד גלעדי

הכלב שלי, חברי הטוב מזה 18 שנים, היה חולה. חולה מאוד, ונאלצנו להיפרד ממנו ממש בימים אלו. ובתוך כך, טור צריך לכתוב. אז החלטתי שאקדיש את הטור השבועי לפרשה שהגיעה עד לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה ועסקה - איך לא - בחברו הטוב של האדם, גם אם בעקיפין.

קלינט ז"ל, הכלב של אוהד
קלינט ז"ל, הכלב של אוהדצילום: אוהד גלעדי

מעשה שהיה כך היה: עסק קטן למספרת כלבים העסיק עובדת שכירה. עם תחילת עבודתה החתים המעסיק את אותה עובדת על כתב התחייבות, שבמסגרתו התחייבה, בין היתר, כך: "כתנאי לקבלתי לעבודה התחייבתי כי בכל מקרה גם אם אפסיק לעבוד אצל 'המעסיקה' לא אהיה רשאית להתחרות בעסקי המעסיקה בנושא תספורת כלבים".

ההתחייבות הזו אמנם סויגה, אולם הסייג היה רחב דיו וכלל התחייבות לא לעסוק "בנושא תספורת כלבים" בין כעצמאית ובין כשכירה למשך 5 שנים, בתחולה גיאוגרפית רחבה באזור הצפון.

ומה תוצאות הפרת אותה התחייבות? גם אלה נקבעו במסגרת החוזה: הפרת ההתחייבות תגרור תשלום פיצוי מוסכם בסך 20 אלף דולר (ובחישוב גס מאוד, פיצוי בגובה כמה מאות תספורות לכל כלב, יותר מ-400 תספורות לפחות – ובהנחה שאותה ספרית תספר כל יום מימי העבודה 5 כלבים, הרי שמדובר בארבעה חודשי עבודה).

את סיפור המעשה אתם בוודאי מנחשים. העובדת השכירה הפסיקה בסופו של יום את עבודתה אצל אותו מעסיק, והמשיכה לעסוק בספרות כלבים, גם לאחר מכן.

כלב מסתפר
צילום: Vikki Hart / GK Hart / Stone Sub / Getty Images IL

כצפוי, הוגשה תביעה והתנהל הליך, שבו נדרשה העובדת לחדול מעיסוק בתחום ספרות הכלבים בצו מניעה או לשלם 20 אלף דולר. הדברים גם הגיעו לבית הדין הארצי לעבודה - במסגרת הליכי ביניים - ושם, בניסיון להצדיק מדוע מבקש המעסיק למנוע מאדם לעסוק במקצועו כספר כלבים (או לחילופין לדרוש ממנו פיצוי בסכום עתק) הועלתה הטענה שאותה עובדת למדה את "תורת ספרות הכלבים" במקום העבודה.

ומה בסופו של דבר ארע?

בית הדין הארצי לעבודה חיווה דעתו שלפיה תניית איסור התחרות איננה מוצדקת. קביעה חשובה – גם אם טריוויאלית במובן זה שהיא ברורה לרובנו - היתה שגם מי שרכש את מיומנותו אצל מעסיקו רשאי להמשיך ולעסוק בה, וזכותו לעסוק בשטח שבו הוא מיומן. בסופו של יום, התביעה נדחתה בלא כלום.

אולם דווקא מסיפור פשוט יחסית זה, אחד מיני אלפים שבאים לפני בית הדין לעבודה, ניתן בכל זאת להסיק כמה מסקנות חשובות: האחת, שסיפורים שבהם מעורב (גם אם בעקיפין) חברו הטוב של האדם עשויים בכל זאת להעלות חיוך על השפתיים. גם אם מדובר בסיפור על הליך משפטי וסכסוך. השנייה עולה תוך כדי השאלה - בכל זאת, מה הפריע לאותו מעסיק (בהנחה שלא אותם 20 אלף דולר עמדו לנגד עיניו)? הרי הנחת המוצא (שלי לפחות) היא שיש הסבר למרבית ההתנהגויות.

ובכן, מרביתנו נוטים לבלבל בין ניסיון להטיל על עובד חובה לא להתחרות, לבין החובה של עובד לנהוג בהגינות ובנאמנות כלפי מקום עבודה שפירנס אותו – גם לאחר תום יחסי העבודה. אלה שני עניינים שונים בתכלית.

ניסיון להטיל חובת אי תחרות במהותה מגבילה אדם מלעסוק במקצועו, לאחר תום היחסים עם המעסיק הנוכחי. אולם חופש העיסוק היא זכות יסוד. מעבר לכך, החופש שלנו לעסוק במקצוע שלמדנו הוא גם חלק מסל הצרכים הקיומיים שלנו המסייע בהגשמה, בפרנסה, בכלכלת משפחותינו וביתינו ועוד.

כלב קופץ למזרקת מים בפלמה דה מיורקה
כלב קופץ למזרקת מים בפלמה דה מיורקהצילום: AFP

לפיכך, מגבלות רבות הוטלו על האפשרות להגיע להסכמה עם עובד על הגבלת חופש העיסוק שלו. וכלל, תניות כאלה תהיינה בנות תוקף אם הן תגנה על אינטרסים לגיטימיים של שני הצדדים. מצד המעסיק, תבוא תניה כזו כדי להגן על סודות מסחריים, על הכשרות ייחודיות שהעובד עבר, על מידע סודי וכד'. דהיינו, התניה תהיה לגיטימית את היא תביא למניעה של זליגת או שימוש בידע ומידע ייחודיים וסודיים, ששימוש בהם יביא לפגיעה בעסקי המעסיק.

ומצד העובד? תניה כזו תצטרך לקחת בחשבון גם את המגבלה המוטלת על העובד לעסוק במשלח ידו ומקצועו. עליה להיות מצומצמת ככל הניתן וסבירה – הן בחלותה והן במשך הזמן שבו תהיה תקפה. ואם כתוצאה ממנה עלול להיגרם גם חיסרון כיס, הרי שעליה להיות מלווה גם ב"תמורה מיוחדת" בגין כך.

אולם מנגד, וכאן אולי שורש ההסבר לאותו מקרה – חובת הנאמנות ותום הלב שחלה על העובד ועל המעסיק גם לאחר תום יחסי העבודה – מחייבת עובד שעוזב שלא לפעול לשם פגיעה בעסקי מעסיקו הקודם.

זאת, גם אם לא היה סוד מסחרי וגם אם לא היתה הכשרה מיוחדת בתורת ספרות הכלבים ועוד. זה עניין בסיסי בהתנהלות בין בני אדם, ביכולת שלהם לתת אמון זה בזה, ולקיים מערכת יחסים (גם מערכת יחסי עבודה) בריאה גם אם תסתיים ביום מן הימים.

בהתאם, במהלך השנים, אכן בתי הדין לעבודה הכירו בכך שהפרת אותה חובת נאמנות ועשיית מעשים לאחר עזיבה שפוגעים במעסיק הקודם – עשויים להצמיח עילה משפטית לסעד מבית המשפט.

אולם, כפי הנראה, לא זה היה המקרה שלפנינו.

קרן שליט ואוהד גלעדי

קרן שליט ואוהד גלעדי | |עורכי דין בעבודה

עו"ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות' הוא מומחה בדיני עבודה ובמשפט העבודה הקיבוצי. עד 2011 עסק בייצוג צד העובדים ביחסי עבודה, עת שימש עורך דין באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הכללית החדשה.

עם המעבר למשרד החל לעסוק בייצוג מעסיקים בלבד. לגלעדי ניסיון עשיר ביחסי עבודה קיבוציים ואינדיווידואליים, לרבות ניהול מו"מ קיבוצי וניהול סכסוכים קיבוציים בחברות ממשלתיות, במפעלי תעשייה, בענף התקשורת ובתחבורה.

לגלעדי תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, 2004.

עו"ד קרן שליט היא מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות'. היא החלה דרכה במשרד עורכי הדין נ. פינברג ושות' כמתמחה ביומה הראשון, ב-1983; למשרד הגיעה לקראת סיום לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלימה קודם לכן לימודי היסטוריה כללית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז היא במשרד, עוסקת בליווי ויצוג מעסיקים רבים וגדולים במשק (ובשנים האחרונות בעיקר בתחום הבנקאות), וליוותה מהלכים מורכבים ביחסי עבודה קיבוציים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ