דמוקרטיה? לארגוני עובדים יש סמכויות מרחיקות לכת - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דמוקרטיה? לארגוני עובדים יש סמכויות מרחיקות לכת

המשפט מכיר בשתי זכויות יסודיות: הזכות של כל עובד להצטרף לארגון עובדים, והזכות של כל עובד לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים. אולם זכות אחת מאלה חזקה ובעלת משמעות, וזכות אחרת די חלשה ועקרה

הפגנה של ועד העובדים של בית חולים הדסה
טלי מאייר

אוהד גלעדי

אתמול חל חג הדמוקרטיה – יום הבוחר. ביום זה כולנו צובאים על הקניונים, המזללות, הפארקים, החופים ואתרי הטבע ונהנים מיום השבתון הרשמי בישראל. בין לבין אנחנו גם מממשים את זכותנו הדמוקרטית להצביע ולהשפיע על זהות ההנהגה בישראל בשנים הקרובות, ואולי גם על האג'נדות שיקודמו בשנים אלה (לפחות על פי הבטחות המועמדים).

גם ביחסי עבודה עומדת לרשותנו זכות ואפשרות לבחור ולהשפיע על מקום העבודה ועתידו. ההמחשה הברורה לכך היא באמצעות ההליך הדמוקרטי המתקיים במקומות עבודה מאורגנים בארגון עובדים – בחירות לוועד וכן לעתים גם בחירות למוסדות ארגון העובדים.

אולם קודם לאפשרות ולזכות לבחור או להיבחר לוועד עובדים, עומדת לפני כל עובדת ועובד זכות יסודית ובסיסית יותר – הזכות לבחור אם להצטרף לארגון עובדים, או שלא להצטרף לארגון עובדים.

מדובר בזכות בעלת משמעות יתירה ובעלת השפעה ממשית על עתיד מקום העבודה והעובדים בו. עם זאת, יש במימוש הזכות הזו גם חסרונות בולטים. אסביר.

זכות ההתארגנות בארגון עובדים מקנה לארגון העובדים מעמד ייחודי ורב עוצמה במשפט העבודה – מעמד של 'ארגון עובדים יציג'. ארגון עובדים יציג מייצג בדרך כלל את כלל העובדים במקום העבודה. החלטות ארגון העובדים היציג מחייבות את כלל העובדים. לארגון העובדים היציג זכות, סמכות ושליחות להסדיר את תנאי העבודה במקום העבודה – בדרך כלל בהסכם קיבוצי שיחול על כל העובדים (או כמעט כולם).

הסכמה בהסכם קיבוצי – מעמדה הנורמטיבי כשל חוק שחוקק על ידי הכנסת, בכל הנוגע לחובות ולזכויות שהיא משרה במקום העבודה. ממש כך! משמעות הדברים היא שבדרך כלל, הסכמה שכזו תהיה חסינה מביקורת שיפוטית – אלא במקרים חריגים ביותר של הסכמה שהיא נוגדת חוק.

על מנת שארגון עובדים ייהפך ל'ארגון עובדים יציג' – על כל הסמכויות מרחיקות הלכת שבו – נדרש שעובדים במקום העבודה יהיו חברים בארגון העובדים המדובר. כמה עובדים במקום העבודה? שליש מהם.

כן, כן - קראתם נכון. די בכך ששליש מהעובדים יצטרפו לארגון עובדים על מנת שהארגון הזה ייהפך ל'יציג' ויוכל לקבל החלטות שיחייבו את כל העובדים במקום העבודה – גם את שני שליש העובדים שלא הצטרפו לארגון.

לאור מה שנאמר, הוכרו במשפט העבודה שתי זכויות יסודיות – הזכות של כל עובד לבחור להצטרף לארגון עובדים והזכות של כל עובד לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים. אולם ברור לחלוטין שזכות אחת מאלה חזקה ובעלת משמעות (הזכות לבחור להצטרף לארגון) וזכות אחרת די חלשה ועקרה (הזכות לבחור שלא להצטרף לארגון).

כשאני אומר שהזכות לבחור שלא להצטרף לארגון היא די חלשה ועקרה, אני לא מתכוון רק לכך שדי אם מיעוט העובדים בחר להצטרף כדי לחייב את מרבית העובדים שבחרו שלא להצטרף לארגון. שהרי, זהו החוק והוא קיים בסביבה שנים רבות. אני מתכוון גם לאופן שבו מיושמים אלמנטים פרקטיים ביישום זכות זו.

עובדים שבחרו להצטרף לארגון עובדים שנהפך ליציג – הם עובדים מאורגנים. הם מדברים בקול אחד שיוצא מגרון אחד ובמסגרת ארגונית אחת, סדירה וברורה: מפי ארגון העובדים והוועד. עובדים שבחרו שלא להצטרף לארגון עובדים אינם חברים במסגרת כלשהי. מדובר באוסף של פרטים שקיבלו החלטה עצמאית – איש איש משיקוליו – שלפיה הם אינם מעוניינים בהתארגנות עובדים. יתר על כן – מעמדם של אלה מוחלש מבחינה משפטית עד כדי שאינו קיים בפועל.

צריך להבין שהתארגנות עובדים והבחירה אם להצטרף לארגון אם לאו, איננה בהכרח עניין מסודר ויסודי. ממש לא! הדבר נעשה בדרך כלל במסגרת מבצע התארגנות שבמסגרתו נציגי ארגון עובדים מגיעים למקום העבודה ומחתימים במרוכז עובדים – על פי יוזמה של כמה עובדים במקום העבודה.

אולם על פי הפסיקה – מקום שבו עובד בחר להצטרף לארגון, ולאחר מכן בחר לבטל – הביטול לא ישנה כבר מאומה. זה דומה לעניין 'נגעת-נסעת'.

לא רק שלעובדים שבחרו לבטל את בחירתם להצטרף לארגון עובדים אין קול ואין כלים להשמיע את קולם במרוכז – זולת המעסיק. אלא שאם אלה יפנו למעסיק והוא יאתגר את טענת ארגון העובדים שלפיה הארגון נהפך ליציג, בגלל שהיו עובדים שבחרו לבטל את חברותם – הנחת המוצא תהיה שהמעסיק השפיע על העובדים לרעה לבטל את חברותם בארגון העובדים.

האפשרות לשכנע או להראות אם היתה למעסיק יד בדבר עוברת בכותלי בית הדין לעבודה וכמעט שאיננה קיימת. המעסיק הוא הוא 'החשוד המיידי' בכך שהיתה לו יד במימוש זכותם הבסיסית של עובדים לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים.

אז בעצם, כיצד באה לידי ביטוי מעשי, בפועל, הזכות הבסיסית של עובד לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים ולא להתארגן בארגון עובדים? היא כמעט שלא קיימת. המשמעות של זכות לכאורה יסודית ובסיסית זו בפועל, מסתכמת פחות או יותר בזכות של אדם שלא להפוך להיות חבר בארגון עובדים ובכך לא ליהנות מסל שירותים שניתנים לעובדים שחברים בארגון עובדים (כמו למשל: ייעוץ משפטי לפרט, מועדון הטבות וכד').

אני מבקש שיהיה ברור - המאמר הזה אינו עוסק בשאלה האם כדאי לעובדים להתארגן בארגון עובדים, אם לאו. בהתארגנות עובדים יש זכויות, הטבות וחוזקות רבות מאוד ולעתים מרחיקות לכת – הן ברמה האישית והן ברמה המקרו כלכלית. אולם אין להיתמם: מדובר במהלך בעל משמעות רבה והשלכה ממשית על מקום העבודה וכן על כל עובדת ועובד באופן אישי.

אני מודע לזה שהנתונים האמפיריים מלמדים על כך שמרבית העובדים בישראל (או חלק ניכר מהם) אינם מאורגנים בארגון עובדים, והדבר יכול ללמד על מימושה וכוחה של הזכות לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים. אולם נדמה שעת הנושא עולה על הפרק באופן ממשי במקום העבודה הרי שבמימוש הזכות הזו – הזכות לבחור להצטרף לארגון עובדים קיבלה בכורה (מוצדקת) והזכות לבחור שלא להצטרף לארגון עובדים קיבלה משמעות שולית וזניחה, על הנייר.

ייתכן שהמודלים הקיימים כיום ומזה זמן – אלה המותירים את הזכות לבחור שלא להתארגן ולא להצטרף לארגון עובדים, כזכות שולית וחסרת משמעות – דינם למחשבה מחודשת. ייתכן שעלינו להבין שעובדים אלה, שאין להם מסגרת ארגונית סדורה להשמעת עמדתם, יפנו כעניין טבעי למעסיק, לנוכח התארגנות העובדים במקום העבודה. ייתכן שהגיעה העת להפסיק להעמיד מעסיקים – כולם - בחזקת 'חשודים מיידיים' בדבר.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#