הגיע הזמן לבטל את הדיכוטומיה בין שכיר ועצמאי - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לבטל את הדיכוטומיה בין שכיר ועצמאי

אוניברסליזציה של מושג ה"עובד", ניוד הזכויות הסוציאליות ממקום למקום והתאמת חוקי העבודה: הגיע הזמן שתפישת העבודה תשתנה ■ עולם העבודה העתידי, חלק שני

פרילנסר
אילה טל

קרן שליט

בטור הקודם ראינו את מבני העבודה המסורתיים שנוצרו בשלושה העידנים הראשונים של המהפכה התעשייתית: המבנה של יחסי העבודה הסטנדרטיים, ה-SER, ומבנה העבודה העצמאית, הפרילנס.

מבנה ה-SER הָלַם שוק של עבודה המונית, מאופיינת בקשר עבודה יציב, לטווח ארוך, שייסודו בהתקשרות אינדיווידואלית בין העובד לבין המעסיק, ושהעובד נתון בו לְמָרוּת המעסיק, אך המעסיק נתפש בו כנושא באחריות כלפי העובד וממלא גם פונקציה של דאגה לביטחונו הסוציאלי, בשיתוף עם האיגוד המקצועי ותוך שהדאגה לביטחון העובד היא מטלה שהמדינה העבירה, בחלקה, למעסיק.

מבנה הפרילנס, מצידו, הָלַם גזרה צרה של מי שנתן שרותי עבודה שלא במסגרת יחסי עבודה. ראינו כי בעידן הרביעי של המהפכה התעשייתית - עידן הסייבר והבינה המלאכותית - מתרחבת והולכת כלכלת הגיג (כלכלת חלטורה), הכלכלה המאופיינת בעבודה שאינה קבועה, שאינה יציבה ושאינה לטווח ארוך, ושהתהליך המרכזי שגורם לה, ובה בעת גם מאפשר אותה, הוא ההתפתחות המחשובית האקספוננציאלית, על מימד הבינה המלאכותית שבה ועל ההיעלמות המסיבית של תפקידים וצורות עבודה שהיא מביאה עמה. כיצד ישולבו דפוסי העבודה החדשים במבנים הקיימים של יחסי עבודה סטנדרטיים מחד גיסא, ושל פרילנס מאידך גיסא?

דרך אחת אומרת: נפריט את עולם העבודה באופן מלא ונהפוך את "דיני העבודה" ל"דיני קריירה". העובד יקבל תמריצים ללימוד והתנסות בטכנולוגיות חדשות, להשתלמות במרכזי כישורים, לאיחוד השכלה גבוהה עם עבודה בתעשייה, לגישה למרכזי יזמות דיגיטליים; ה"מפעל" כמקום פיזי יאבד את משמעותו, ובמקומו יהווה שיעור גדל והולך של עובדים, שיפעלו בקבוצות של שיתוף פעולה, את המפעל החדש. הדגש המרכזי יונח על פיתוח יכולותיו של האדם, כמו גם על פיתוח טכנולוגי, הקמת מרכזי יזמות וביצור הקשר בין התעשייה, הפיתוח הטכנולוגי והמימון.

את הדרך הזו אפשר לראות כנתיב מלהיב של הצבת "כל אדם" במרכז: הוא העובד והוא המנהל, הוא היוזם, הוא המפתח, הוא האחראי. את הדרך הזו אפשר לראות גם באור הפוך - דרך המעמידה את זכויותיו של העובד בסימן שאלה: האם נגישותו למרכזי יזמות תהיה מובטחת? האם תהיה זכות העומדת לו בכל מקרה - או בחירה אישית שלו? ואם ייגש ויבוא בשערי מרכז היזמות - האם יהיה האחראי הבלעדי לעולם העבודה שלו? כלומר, האם יהיה פירוק של תפישת הסולידריות כבסיס לאחריות החברתית כלפי העובד, והפרטה מלאה של האחריות? האם נמצא את הסולידריות, לכל היותר, בקהילה כלכלית ארעית, הקמה ומסתיימת עם כל מיזם?

זכויות ניידות

השאלות הללו שמציפה התפישה של "דיני קריירה" מעוררות ביקורת, והמבקרים מציעים חלופה אחרת, חלופה שבה ה-SER יהפוך ל-SWS: מ-Standard Employment Relations אל Standard Work Status. בחלופה של ה-SWS יש שלושה מרכיבים, והראשון הוא אוניברסליזציה של מושג ה"עובד": כל מי שנותן שירות כלשהו, בכל טווח זמן, ללא דרישה להמשכיות וללא תלות בקשר דו-צדדי - כל אדם כזה יחשב כ"עובד".

המרכיב השני דורש כי המונחים המארגנים של שיטת ה-SER, כלומר המונחים של ותק, זמן ומקום, יותאמו לעולם החדש. העובד יצבור זכויות סוציאליות יחסיות בחשבונות עבודה אישיים: הזכויות לחופשה, למחלה, להתחדשות מקצועית (שבתון) ינועו אתו מעבודה לעבודה ומשירותים שונים שיתן, לעתים ארוכי טווח ולעתים קצרי טווח, כשמימונן משותף למקבלי השירות (כחלק מהתשלום לעובד) ולציבור (כהטבות מיסוי), והאחריות לביצוען הוא ציבורי ומסור לספקי שירותים והסדרי ביטוח.

העובד לא יהיה חייב לפרוש בגיל מסוים, ויוכל להמשיך להשתמש בחשבונות העבודה האישיים שלו על פי היקפי העבודה המשתנים עם הגיל; העובד יוכל לעבוד גם מחוץ לארצו ולפתוח חשבונות עבודה בינלאומיים, על בסיס הסדרה בינלאומית; כלומר המבנים של ותק, זמן ומקום, הקשורים ל"מקום העבודה" כפי שאנו מכירים אותו כיום, יאבדו את חיוניותם, אך היתרון שהם מקנים ל"עובד" בעולם העבודה הנוכחי יתרחב ויחול גם על "העובד החדש".

המרכיב השלישי יהיה כיול מחדש של אמצעי ההסדרה הקיימים: חקיקת המגן תמשיך לעסוק בהסדרה מדינתית, וארגוני העובדים יעסקו בהסדרה ענפית, במתן שירותים תחרותיים למימוש הזכויות הסוציאליות שהעובדים יצברו, ובפעילויות חברתיות.

בדרך זו של SWS קיבלנו, בראש ובראשונה, ביטול של הדיכוטומיה הקשה בין "עובד" לבין "פרילנסר". בעיני זהו היתרון העיקרי בדרך זו: הבינה המלאכותית שבשער עשויה להרחיב עד מאוד את כלכלת הגיג, והמבנים הנוכחיים של קשרי עבודה לא יהלמו עוד.

הנבואה ניתנה לסופרי מדע בדיוני

ואולם מעבר לביטול הדיכוטומיה קיבלנו העשרה של תפישת העבודה, כך שכל מתן שירות הוא עבודה וכל עבודה מקנה לבעליה את היתרונות של סולידריות חברתית ואחריות ציבורית - לצד שמירה על היתרונות של גמישות ועצמאות. קיבלנו העשרה של מושג העבודה, כך ששוב אין ה"עבודה" צומחת רק מיחסים חוזיים בין עובד למעסיק הנשלטים על ידי המשפט הפרטי (Employment Relations), אלא היא סטטוס של האדם הצומח מעצם עשייתו ופעילותו, ונשלט על ידי המשפט הציבורי (Work Status).

ומה אני אומרת? אני אומרת שהיכולת שלנו לחזות את העתיד נמוכה מאוד. טובי הסובייטולוגים לא חזו את קריסת ברית המועצות, טובי האיראנולוגים לא חזו את נפילת השאה הפרסי ועליית חומייני, וטובי הטכנולוגים לא חזו את ההתפתחויות הטכנולוגיות של עשרים וחמש השנים האחרונות (רק סופרי המדע הבדיוני אולי חזו אותן), ומי אני שאדע לחזות את העתיד.

אבל אני יודעת לזהות דבר טוב כשאני רואה אותו, ואוניברסליזציה של סטטוס ה"עובד", כך שיקיף גם "פרילנסרים", היא בעיני דבר טוב. למה להמתין לנקודה עלומה בעתיד שבה נכריז על הולדתו של "העובד החדש" כפועל יוצא של ההתפתחות הטכנולוגית? למה להמשיך בצורך המטריד ליצור עוד ועוד קטגוריות וקטגוריות-משנה לשם הבחנה בין "עובד" לבין "עצמאי" - קטגוריות שאף פעם לא די להן והן תמיד מבקשות עוד אחת שתתאים למקרה הנדון? אפשר להתחיל ליצור כבר היום את "העובד החדש".

תודה גדולה לפרופ' גיא מונדלק מאוניברסיטת תל אביב על הרצאתו המאלפת בנושא, ועל החומרים שהעמיד לרשותי, בנדיבותו, לצורך כתיבת הטור.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אינפלציה

הכל התחיל ב-1977: איך הגיעה הכלכלה הישראלית למצבה הנוכחי?

1981 היתה שנת בחירות. לקראת הבחירות הנהיג שר האוצר מדיניות כלכלית ברוח קריאתו של ראש הממשלה מנחם בגין "להיטיב עם העם". בין היתר הוחלט להפחית מסים על מוצרי יבוא, מה שגרם לגידול ביבוא, לירידה ביתרות מטבע החוץ ולירידה בהכנסות הממשלה

כתבות שאולי פיספסתם

*#