חליתם? פוטרתם? לא בטוח שתקבלו את מלוא ימי המחלה שלכם - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חליתם? פוטרתם? לא בטוח שתקבלו את מלוא ימי המחלה שלכם

החוק מעניק לעובד הגנה בתחום תקינות הפיטורים, ולא בתחום ימי המחלה, גם אם העובד חלה טרם פוטר

בחור מקנח את באף

קרן שליט

דמיינו לכם עובד שמקבל הודעת פיטורים וזמן קצר לאחר מכן, בזמן שהוא נמצא עדיין בתקופת ההודעה המוקדמת, מפילה אותו מחלה למשכב שצפוי להיות ממושך; נניח מקרה אחר שבו מחלה מפילה עובד למשכב שצפוי להיות ממושך, וזמן מה אחר כך הוא מקבל הודעת פיטורים; ונניח כי בשני המקרים יש לעובד יתרה גבוהה של ימי מחלה צבורים; מה יקרה לעובד ששתי הצרות הלו נפלו על ראשו בעת ובעונה אחת? האם ניתן לפטרו בטרם מיצה את ימי המחלה שנצברו לזכותו?

הנדבך הראשון של הדין בעניין זה הונח ב-2008, כשבית הדין הארצי לעבודה דן במקרה שבו הודיע מעסיק לעובד כי הוא מפוטר, במסגרת הליכי הבראה והתייעלות שננקטו בארגון; שישה ימים מאוחר יותר לקה העובד באירוע מוחי. המעסיק ניתק את יחסי העבודה עם העובד במועד שתוכנן לכך מראש, וזאת למרות שלזכות העובד עמדו 450 ימי מחלה צבורים, מכוח הסכם העבודה האישי שלו. יתרה בסדר גדול כזה היא חריגה, אך לעתים נוצרת.

קרן הפנסיה הוותיקה שבה היה העובד מבוטח סירבה לשלם לו קצבת נכות בטרם מיצה את כל 450 ימי המחלה שעמדו לרשותו, ובית הדין הארצי לעבודה קבע כך: העובד זכאי למצות את 90 ימי המחלה מכוח החוק בכל מקרה, משום שהחוק מגן על זכויות מינימום של העובדים; באשר ל-360 ימי המחלה הנוספים שהעובד צבר, הרי שבהתחשב בכך שהזכות לאותם ימים נבעה מהסכם אישי ולא מחוק, יוכרע גורלם לפי נסיבות הפיטורים ועקרון תום הלב. מהעובדה שהמעסיק הודיע לעובד על הפיטורים לפני שהעובד חלה למד בית הדין כי הפיטורים לא היו קשורים במחלה, והיו ענייניים ובתום לב, ולכן חייב את המעסיק רק בתשלום 90 ימי החוק, ופטר אותו מתשלום 360 ימי המחלה העודפים.

בעקבות הפסיקה האמורה, נוסף נדבך שני בהתפתחות הדין, כשב-2009 תוקן חוק דמי מחלה ונקבע בו כך: אם ניתנה לעובד הודעת פיטורים לפני שחלה - ייכנסו הפיטורים לתוקף במועד המקורי שנקבע לכך, ולא תקום לעובד זכות למיצוי ימי מחלה צבורים כלשהם, לא 90 ימי החוק ולא ימים עודפים. אם ניתנה לעובד הודעת פיטורים בשעה שהיה כבר חולה - ייכנסו הפיטורים לתוקף רק בחלוף 90 ימי החוק (בהנחה שהיתה לו צבירה כזו לפחות), והוא יאבד ימי מחלה עודפים שצבר. כלומר, לעובד שפוטר לפני שחלה קובע החוק זכות פחותה מזו שקבע בית הדין לעבודה בשנת 2008.

מכך מסתמן כי ההגנה המרכזית שהחוק מעניק לעובד היא בתחום תקינות הפיטורים - ולא בתחום ימי המחלה: מאחר שהחוק חושש כי פיטורים, שההודעה עליהם ניתנה לאחר פרוץ המחלה, היו פועל יוצא של המחלה - הרי רק במקרה כזה חוסה העובד בתחום מוגן של מימוש ימי החוק, בטרם יצא אל שדה הפיטורים.

והנה, לפני כשלושה שבועות, הגענו לנדבך שלישי בהתפתחות, בפסק דין שנתן בית המשפט העליון במקרה של ארגון שנכנס לפירוק. נאמן הפירוק פיטר את כל עובדי הארגון, וביניהם גם עובדים ששהו במחלה ושעדיין עמדו לזכותם צבירות מחלה גבוהות ועודפות מכוח הסכם קיבוצי שחל בארגון.

ההסכם הקיבוצי לא רק איפשר צבירת מחלה גבוהה, אלא אף קבע כי אין לשלוח לעובד הודעת פיטורים בזמן שהוא נמצא בחופשת מחלה. בית המשפט העליון חזר לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מ-2008 והרחיב אותה: בית המשפט קבע כי מאחר שהפיטורים נעשו באותו מקרה בתום לב, בשל פירוק הארגון ולא בשל המחלה, לא קמה לעובדים הזכות לימי המחלה העודפים, למרות שמקורה היה בהסכם קיבוצי (בעוד פסיקת בית הדין הארצי התייחסה רק לימים עודפים מכוח הסכם אישי).

בסופו של דבר קובע הדין הנוכחי כך: אם הודעת פיטורים ניתנה לעובד לפני שחלה הוא אינו זכאי למימוש ימי המחלה שצבר (בין הימים מכוח החוק ובין ימים עודפים מכוח הסכם); אם הודעת פיטורים ניתנה שעה שהעובד שהה כבר במחלה הוא זכאי ל-90 ימי החוק, ואילו זכאותו לימים עודפים תגזר מנסיבות הפיטורים הנקודתיות באותו מקרה ומתום הלב בהחלטה עליהם.

המטוטלת נמצאת, אם כך, בקוטב של הגנה מפני פיטורים לא תקינים שהתרחשו בשל המחלה - ולא בקוטב של הגנה על מיצוי ימי המחלה שהעובד צבר. עם זאת, אין זה מופרך להניח תנודה עתידית של המטוטלת לקוטב הנגדי של הגנה חזקה יותר על מיצוי ימי המחלה שהעובד צבר.

כדי שהעובד החולה, בין כעובד ובין כמפוטר, ייהנה מטיפול רפואי טוב יותר, מינתה בימים אלה שורת ארגוני בריאות - קואליציית ארגוני הזכות לבריאות, ארגון רופאי המדינה והסתדרות האחים והאחיות - ועדת חקירה אזרחית לבחינת תקצוב ביטוח הבריאות הממלכתי והשפעתו על מערכת הבריאות הציבורית.

הוועדה מונה 10 חברים מהתחומים הרלוונטיים, כולל שופטת בכירה של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (בדימוס) גב' מיכל לויט, שנתנה פסקי דין רבים ביחס לזכויות חולים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי; פרופ' מרדכי שני, בעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל המרכז הרפואי שיבא; פרופ' גבי בן נון, בעבר סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות; וד"ר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות.

בשבועות הקרובים תקיים הוועדה שימוע ציבורי רחב, בו יבחנו תנאי האשפוז בארץ, זמינותן של תרופות, טכנולוגיות רפואיות ורופאים מומחים, והתקצוב המתאים לנושאים הנדרשים. לכל אחד מהדיונים יזומנו עדים ומומחים. בעקבות הדיונים תגיש הוועדה מסקנות והמלצות.

הדיונים יהיו פתוחים לציבור הרחב - לטעמי כדאי לעקוב אחר הפרסומים שיהיו בעניין ולהשתתף בדיון כזה, שעשוי להיות מרתק (גם אם מרגיז ...).

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תמונת הכור הפגוע בצ'רנוביל - מתוך הסדרה בשם זה

מכשל לקטסטרופה: מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל על הכלכלה העולמית

הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד

בית ספר

תפסיקו לנחש איך ייראה שוק העבודה בעתיד - ותתחילו להתכונן

אחת הביקורות על הכשרה מקצועית בבתי ספר תיכון ובכלל היא חוסר רלוונטיות לצורכי המעסיקים ולתנאי השוק המשתנים. כשאנחנו מדברים על עולם תעסוקה משתנה והיעלמות של משרות, חשוב מאוד להקנות לצעירים מיומנויות עסקיות וכלים להבנת מציאות עסקית משתנה

ענבל אורפז

איך (זה) להיות אישה בהיי-טק?

שם הארוע - הייטקיסטיות, דאטה ומה שביניהן ■ מקום - משרדי Samsung Next , שרונה, תל אביב ■ תאריך - 12.6.2019 ■ דוברים: ענבל אורפז, יועצת אסטרטגית ומומחית לתחום הסטארט-אפים והחדשנות, מייסדת יוזמת #אישהבהייטק לקידום תעסוקת נשים בהייטק; פאנל מקצועי בהנחיית אייל קלינג מ-AddedValue: נועה גלבוע ועדן כהן HR Growth Partner at AddedValue, גלית מינקין HRBP at Similarweb וציפי נדב HR manager at Nexar

כתבות שאולי פיספסתם

*#