רוצים להגיש תביעה ייצוגית נגד המעסיק? חכו עם זה רגע - עורכי דין בעבודה - הבלוג של קרן שליט ואוהד גלעדי - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים להגיש תביעה ייצוגית נגד המעסיק? חכו עם זה רגע

תחום התביעות הייצוגיות מזוהה עם תביעות צרכניות, כמו פיצוי לצרכנים בגין פגם או הטעייה ברכישת מוצר או שירות. גם בדיני עבודה קיימות תביעות ייצוגיות, אבל לא בטוחה שהן הכלי הנכון ביותר

איור: תביעה ייצוגית
ליאו אטלמן

אוהד גלעדי

כשמדברים על תובענות ייצוגיות, עולה לנגד עיני דמותו של ג'ון טרבולטה בסרטו 'תביעה אזרחית'. באותו סרט מסופר איך סיכן עורך דין אחד את משפחתו, את הפרקטיקה שלו, הכל – כדי להביא פיצוי לנפגעי איכות הסביבה במסגרת תובענה ייצוגית כנגד חברות ענק.

גם במציאות אנחנו נתקלים בתובענות ייצוגיות, גם בדיני עבודה. אולם עוד משלהי קיומו של משפט העבודה עלתה דילמה בסיסית: האם תובענות ייצוגיות מתאימות בכלל לתחום של דיני עבודה?

כדי להבין את הדילמה, נסביר תחילה את ההקשר הרחב של הדברים: אדם תובע בשם עצמו ועבורו סעד בגין עוול שנגרם לו. אותו אדם מייצג רק את עצמו, והדיון עוסק בעניינו בלבד. בהליך של תובענה ייצוגית, מוקנה לאדם שהגיש תביעה מעמד ייחודי, ועמו הזכות לתבוע בשם קבוצת אנשים שאינם צד להליך המשפטי, והם גם לא הסמיכו אותו לעשות כן.

ככלל, תוצאת ההליך המשפטי תחייב את כל חברי הקבוצה – בין אם ההליך הייצוגי יתקבל, ובין אם יידחה. זהו 'בן חריג' בעולם המשפט. שכן, כלל בסיסי הוא שעל מנת שפלוני יהיה רשאי לבצע בשמי (או בשם כל אחד אחר) פעולה או מעשה – עלי להסמיכו לכך במפורש.

במשפט המודרני עקרונות התובענה הייצוגית הם אלה: סכום התביעה בגין כל אחד מחברי הקבוצה נמוך, וניתן להניח שכל פרט בקבוצה לא היה מגיש תביעה בסכום כזה לבדו; הסוגיה מעוררת שאלות משותפות של עובדה ומשפט לגבי כלל הקבוצה; התובע הייצוגי נמצא כמי שסביר שינהל את ענייני הקבוצה בצורה הוגנת.

לאור כללים אלה, תחום התובענות הייצוגיות מזוהה עם תביעות צרכניות, כמו פיצוי לצרכנים בגין פגם או הטעייה ברכישת מוצר או שירות. אולם תובענות ייצוגיות קיימות בתחומי משפט נוספים.

במשפט העבודה, קיים תהליך קולקטיבי נוסף: ארגון עובדים שבו חברים יותר משליש מהעובדים במקום העבודה רוכש לעצמו מעמד לייצג את כלל העובדים במקום העבודה. המשפט רואה חשיבות עליונה בשימור כוחו של ארגון עובדים. זאת, תחת ההנחה שארגון עובדים הוא נציגם של כלל העובדים, וכשהוא מגיע להסכמות עם המעסיק הוא עורך איזונים ופשרות תוך הפעלת שיקול דעת.

והנה הדילמה הראשונה: האם כשארגון עובדים מגיע להסכמות עם מעסיק שאינן לרוחן של עובדים – ראוי שעובדים יוכלו להגיש תובענה ייצוגית בשם כלל העובדים?

השיקולים בעד ברורים – אם ארגון עובדים מגיע להסכמות לא מספקות ומקפחות, למה שלעובדים לא יהיה פיתחון פה? המענה לכך הוא שהדבר פשוט מנוגד לתשתית שעליה בנויים יחסי עבודה קיבוציים. אם ארגון עובדים לא מוסמך להגיע להסכמות, והסכמות אלה אינן מחייבות את העובדים אלא נתונות לערעור והתערבות חיצונית בהליך ייצוגי – אין משמעות ליחסי עבודה קיבוציים. כל הסכמה ממילא חוסה תחת האיום של תובענה ייצוגית.

דילמה נוספת שעולה היא במצב שבו מוגשת תביעה נגד המעסיק בסכומים ניכרים – מיליוני שקלים. ייתכן שגופים צרכניים גדולים או נותני שירותים יכולים לעמוד בעלויות שכאלה, אולם עבור מרבית בתי העסק והמעסיקים בישראל – מדובר בגזר דין מוות.

יהיו כאלה שיגידו: מה הבעיה בכך? אם אלה לא שילמו עד תום את זכויות העובדים, אז שייסגרו. יכול להיות. אולם, סגירת בתי עסק ומקומות עבודה אינו עניין של מה בכך והדבר יוצר שלל בעיות נוספות, כמו אבטלה, עלויות למדינה, הליכי חדלות פירעון וגבייה מנושים ועוד ועוד.

הפתרון לדילמה זו והסכנה בסגירת מקומות עבודה בא – שוב – מכיוון ארגוני העובדים, בעידוד בתי הדין לעבודה. לחברות כאמור שנתבעו בהליכים ייצוגיים ניתנה אפשרות להגיע להסכמות עם ההסתדרות לשם הסדרת העבר והעתיד, באופן מדוד, במשא ומתן ובהסכם ובאופן שיאפשר המשך קיומן.

בהמשך ישיר לאמור עד כה: הרי שעצם האיום באפשרות שמעסיק יחויב במיליוני שקלים בהליך ייצוגי, דוחף מעסיקים רבים להגיע להסכמות עם תובעים ייצוגיים, במקום להעמיד את תביעתם לבירור משפטי. לעתים זהו הפתרון הזמין, הקל וזה ש'יעלים' את האיום הקיומי בדמות התובענה הייצוגית.

נזכיר שתובע ייצוגי ובא כוחו זכאים לגמול בגין טרחתם בייצוג הקבוצה. על פי רוב מדובר בגמול בסכומים משמעותיים. כך שלשני הצדדים יש לעתים אינטרס לסיים את התביעה בפשרה – גם אם ייתכן שלא היה בסיס לתביעה. האם תמיד הדבר לטובת הקבוצה? זו שאלה אחרת.

אם כך, כעת נענה על השאלה, האם תובענות ייצוגיות מתאימות ליחסי עבודה?

במקומות עבודה מאורגנים בארגון עובדים – ממש לא, וצריך להישמר מכל משמר ולסכל מראש כל אפשרות להגשת תובענות ייצוגיות באלה. ההפרעה ליחסי העבודה הקיבוציים והסכנה שאלה יעורערו גדולה מדי ועמה גם הפסד רבתי לכל הנוגעים בדבר.

בנוגע למקומות עבודה שאינם מאורגנים – לא בטוח. יחסי עבודה שונים מתחומי החיים והמשפט האחרים. חילוקי דעות ביחסי עבודה ניתן לברר בבתי הדין לעבודה בהליכים מונגשים יחסית. בבתי הדין לעבודה יושבים גם נציגי עובדים בהרכב השיפוטי והגישה סוציאלית, על פי רוב. תביעות כאלה, בדרך כלל, אינן בסכומים זניחים. מעסיק חפץ חיים ש'חוטף' פסק דין, לומד על בשרו את החשיפה האפשרית אל מול יתר עובדיו. בנוסף, בתחום יחסי העבודה קיים מנגנון אכיפה וכלי אכיפה מנהליים רבים מצד הרשויות (כמו פיקוח, סמכות להטלת עיצומים כספיים בגין הפרת דין ועד להגשת כתבי אישום).

הכנסת מנגנון כה דרקוני והרסני (ודאי כשמדובר בזכויות לא זניחות מבחינה כספית במישור האישי) אינו הדרך המיטבית או הרצויה לאכיפת זכויות ביחסי עבודה, ודאי בזמן שקיימות אפשרויות כה רבות לאכיפת זכויות במשפט העבודה. את המנגנון הזה יש לשמור רק למקרים הקיצוניים והחריגים ביותר, אם בכלל.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מערכת אבטחת סייבר X-Force של IBM

תעשיית הסייבר מחפשת 3 מיליון עובדים - וטרם החליטה כיצד להכשיר אותם

אנשי אבטחת מידע הם רכיב קריטי במערך האבטחה של ארגונים, ולרוב מהווים את החוליה החלשה באותו מערך - בשל המחסור החמור בכוח האדם ■ אבטחת מידע הינה מקצוע שקיים בקושי 20 שנה ולכן מנגנוני ההכשרה חדשים ומספר גופים בינלאומיים מגדירים תקנים ומקצועות באופן שונה.■ חמור מכך - לאנשי אבטחת מידע "טריים" חסר ניסיון מעשי שהוא מהותי במשרות מסוג אלו

כתבות שאולי פיספסתם

*#